שניאור זלמן (זלקינד) /// משורר וסופר /// נולד בשקלוב, רוסיה הלבנה /// 1887 – 1959 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר שְׁקְלוֹב, רוסיה הלבנה. מצד אביו היה קשור בקשרי משפחה לשושלת אדמו"רי חב"ד. מגיל רך ייעד את עצמו ליצירה ספרותית, וכבר בגיל שתים-עשרה ושלוש-עשרה יצא לוורשה ולאודסה כדי להציג את עצמו בפני גדולי הספרות העברית. חייו הספרותיים הממשיים החלו ב-1902. באותה שנה התיישב בוורשה, עבד בהוצאת תושיה ופירסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. ב-1904 עבר לווילנה, הועסק במערכת העיתון "הזמן" וגיבש את ספר שיריו הראשון, "עם שקיעת החמה". הופעת הספר ב-1906 (תושיה) הותירה רושם רב, ובתגובה ישירה לה חיבר ח"נ ביאליק את מסתו "שירתנו הצעירה", שבה סימן את שניאור כראש וראשון למשוררים הצעירים דאז, ודימה אותו ל"שמשון צעיר שגדלו לו בן-לילה כל שבע מחלפותיו" ול"גור-אריה… כשטרפו מפרפר בין שיניו". מאז ואילך נקבע דיוקנו של שניאור כמשורר הגבורה, העוצמה הארוטית והגבריות הכובשת. באותה תקופה עשה ניסיונות גם בסיפורת של התלבטות נפשית ברוח "הזמן", שכונסה בקובץ "מן החיים והמוות" (1910).
שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 1880 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
צייטלין אהרן /// משורר, מחזאי, עיתונאי ועורך /// נולד באובארוביץ', רוסיה הלבנה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
בנו הבכור של הסופר-המיסטיקן הלל צייטלין, נולד באובארוביץ' שברוסיה הלבנה ועשה את שנות ילדותו בהומל ובווילנה. ב-1907 עבר עם משפחתו לוורשה, ובה ישב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פעילותו הספרותית החלה בגיל אחת-עשרה בפרסום שירים בעיתון הילדים העברי "הפרחים" (1909). ב-1914 פורסמה יצירתו הראשונה ביידיש, הפואמה-בפרוזה "די מטרוניתא", בירחון "די יודישע וועלט", ומאז פעל כל ימיו כסופר דו-לשוני. הוא עצמו נהג להעיד על הטבעיות שבה מתלכדות בתוכו שתי הלשונות בעלות האלף-בית המשותף, עד שאינו מרגיש כלל בחציצה ביניהן.
צאנין (צוקרמן) מרדכי ישעיהו /// סופר, עורך, מתרגם ומילונאי בשפת היידיש /// נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין /// 1906 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
המייסד והעורך הראשון של "לעצטע נייעס", היומון הישראלי היחיד ביידיש, שהתקיים חמישים ושבע שנים. נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין. קיבל חינוך יהודי ב"חדר" ובישיבה, ומ-1921 בוורשה, שם למד בגימנסיה פולנית. את סיפורו הראשון פירסם ב-1928 בוורשה בירחון "אויפגאנג" (זריחה). אחר כך פירסם קובץ סיפורים, "וויוואט, לעבן!..". (יחי החיים, 1933), ורומן ביכורים, "אויף זומפיקער ערד" (1935). התפרנס כמנהלן ברשת בתי הספר בשפת יידיש ציש"א, ובשנים 1939-1937 עבד בעיתון "ביכער נייעס". עם הכיבוש הנאצי ב-1939 נמלט לווילנה, אך שב לוורשה כדי להעביר ידיעות ליהודים שנשארו בה, ויצא שנית מזרחה. לאחר מסע נדודים הגיע ב-1941 לארץ ישראל, ומאז חי בתל אביב. התפרנס ממסחר ופירסם מאמרים ב"נייעוועלט" (עולם חדש), דו-שבועון של "פועלי ציון שמאל". ספרו הראשון שהתפרסם בישראל היה "ווהין גייט יאפאן, רעפארטאזשן פון ווייטן מזרח" (1942): לאן מועדות פניה של יפן, כתבות מהמזרח הרחוק.
פיכמן יעקב /// משורר, מבקר ועורך /// נולד בבלצי, בסרביה /// 1881 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בלצי, בסרבּיה, שבה התחנך באורח מסורתי. מנעוריו נטה להשכלה ולספרות עברית ופירסם שירים ראשונים בעיתון "גן שעשועים" (1900). עבר למרכזי הספרות החדשה, תחילה לאודסה, שם נפגש עם ביאליק (1901), ואחר כך לוורשה (1903), שם נפגש עם דוד פרישמן, שפירסם ב"הדור" כמה משיריו. בשנים 1910-1904 התמסר לפעילות ספרותית באותם שני מרכזים, שכללה יצירה וביקורת, עריכה, הקדמת מבואות לכתבי סופרים והבאת ספרים לדפוס. ב-1910 הוציא כינוס ראשון של אגדות ושירים לילדים, ואילו שיריו הליריים כונסו לראשונה בקובץ "גבעולים" (תושיה, 1911). עלה ארצה ב-1911, וערך את הירחון לנוער "מולדת". בשנות מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, נדד באירופה ושב ארצה כדי להמשיך בעריכת "מולדת" ו"מעברות" (1919). כמו כן פירסם מבחר מסות בשם "בבואות". ב-1935 כינס שני מחזורים משיריו: "צללים על שדות" ו"ימי שמש". מ-1936 עד 1942 ערך את "מאזניים". ב-1942 זכה בפרס אהרונוביץ של ההסתדרות. ב-1944 פירסם את הנודע בספרי שיריו, "פאת שדה", שעליו זכה בפרס ביאליק (1945). על מחקרו "שירת ביאליק" (1946) קיבל את פרס אוסישקין (1947). ושוב זכה בפרס ביאליק ב-1953, על סדרת ספרי מסותיו "אמת הבניין", "בבית היוצר", "בני דור", "רוחות מנגנות" ו"אלופי ההשכלה". אירועי הוקרה נערכו לכבודו, והוא זכה בפרס עיריית רמת גן (1956) ובפרס ישראל (1957).
פורת (יוסלביץ') אליהו /// מתרגם ועורך /// נולד בז'וסלה, ליטא /// 1906 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ז'וסלה, ליטא. לא למד מימיו לימוד מסודר. בגיל שש החל אביו, הרב יוסף יוסלביץ', ללמדו את האלף-בית העברי והמשיך בחינוך תורני מלא. חינוך כללי חילוני והשכלה רכש ממורים פרטיים. נדודי המשפחה הקשו על רכישת השכלה מסודרת, אבל הילד המוכשר למד בשקידה. בעיר סמיאטיץ', פולין, הצטרף ל"שומר הצעיר" וב-1926 יצא להכשרה. בשנים 1929-1928 נבחר למזכירות התנועה והיה חבר המועצה הראשית שלה ברחבי פולין, נקרא לוורשה הבירה לערוך את ביטאון התנועה, ודחה את עלייתו בשנה. עלה ארצה ב-1930 והצטרף לבני קיבוצו, עין החורש, במושבה חדרה. עבד בבניין ובחקלאות במושבה ובפרדסיה. ב-1932 התיישב ישיבת קבע בעין החורש וחי בקיבוץ כל חייו, עם אשתו לולה שעלתה מבלגיה. בנו הוא המשורר אלישע פורת.
ביוגרפיה
יונת סנד נולדה בפולין כינקה זק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעה עם משפחתה לגטו ורשה, וב-1943 עברה עם הוריה לצד הארי של העיר, שם היו פעילים במחתרת. עם תום המלחמה היתה פעילה בתנועת "דרור" בלודז', למדה כשנה באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ, וכשפרצה מלחמת השחרור עלתה לארץ באופן בלתי חוקי, בעקבות בעלה אלכסנדר, והתיישבה עמו בקיבוצו רביבים, שם חיו כל שנותיהם. היתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מתרגמת של ספרות צרפתית. אלכסנדר סנד נולד בפולין ועלה לארץ ב-1935 עם הוריו. היה חבר ב"נוער העובד" וממקימי קיבוץ רביבים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשלח לסייע לפליטים יהודים
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.