ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק, פולין. עלה ארצה ב-1931. בנעוריו הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות צבאיות מובהקות. בין השאר נטל חלק בהתקפה על הרדאר בחיפה. בתחילת מלחמת העצמאות שימש כמדריך בבית הספר של החי"ש תל אביב. בהמשך הועבר לליווי שיירות בדרך לירושלים, במסגרת הפלמ"ח. לחם גם במסגרת חטיבת "עציוני" בירושלים כמפקד כיתה וכמפקד מחלקה. נפצע בשער הגיא במבצע "מכבי" ב-13 במאי 1948.
רימון יעקב /// משורר וסופר /// נולד בפולין /// 1903 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
עלה לארץ מפולין עם אביו בגיל שש, וימי ילדותו עברו עליו בשכונת נווה שלום בתל אביב. למד בבית הספר "תחכמוני" לתלמוד תורה. החל לפרסם שירה בגיל שמונה-עשרה, בעיתון "לתלמידים", מאוחר יותר פירסם ב"הפועל הצעיר", ב"העולם", ביטאון התנועה הציונית, וב"הצופה". אחיו של המשורר יוסף צבי רימון. מספרי שיריו: "השתפכות" (1926); "ארצי" (1928); "סנה" (1946); "לאור הבהוב הנר" (1974); "כלקט שיבולים" (1966), שזיכה אותו בפרס לספרות דתית יפה על שם משה שפירא. איבוד מאור עיניו בשנות הארבעים לחייו לא עמד בדרכו לפעילות ספרותית וחברתית ענפה.
רימון (גראנאט) יוסף צבי /// משורר /// נולד בביז'ון, פולין /// 1889 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ביז'ון בפולין והתחנך באורח מסורתי. ב-1904 נכנס לישיבת הרב ריינס בלידא, שנודע בנטיותיו הציוניות ובפתיחות להשכלה. בגלל פוגרומים בסביבה עבר לווילנה (1905), הצטרף לישיבת ראמייליס וגם שקד בספריית שטראשון על ספרות עברית חדשה. זמן-מה שימש מורה בכפר, ואז פירסם את שירו הראשון, "שיר אביב", בעיתון "גן שעשועים" (1906). באותה תקופה התחתן ועלה עם אשתו ארצה (1909). למד בישיבת הרב קוק ביפו, וכשהתקבל למשׂרת לבלר ב"כולל" ורשה עלה לירושלים. אף שחי על גבול היישוב הישן, השתתף בשם העט יוסף הנודד בעיתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" ועל כך נענש וסולק ממשרתו ב"כולל". ב-1910 פירסם חוברת שירים צנועה בשם "לקט" (חמו"ל), וב-1911 עבר לחיפה כמנהל ספרייה עברית, אך כעבור שנה חזר ליפו, עבד כמורה בבית הספר "תחכמוני" והוציא חוברת שירים שנייה, "דביר" (1913). ב-1915 עבר לפתח תקווה והיה מורה בבית ספר לבנות, ואז כינס מבחר משיריו בקובץ "במחזה" (1916). כשקרבה חזית המלחמה נדד בארץ ושב ליפו עם הכיבוש הבריטי (1918). מאז ועד אחרית ימיו חי בעוני ובשיטוטים בין ערי הקודש צפת, טבריה וירושלים. היה מסתופף בבתי כנסת עתיקים ושוקע בהגות מיסטית ברוח הקבלה. מהדרכים היה שולח שירים ורשימות ל"הפועל הצעיר" ול"הדים". ב-1921, בשעת טיול בפרדסי הירקון, הותקף ונפצע קשה בידי ערבים, ומשהחלים המשיך לנדוד עוד כחמש-עשרה שנה, עד שחזר למשפחתו בתל אביב (1936). מבחר מקיף משיריו כוּנס בספרו "כתרים" (1944), שזכה בהכרה ובהוקרה.
רטוש (שלח הלפרין), יונתן (אוריאל) /// משורר, מתרגם ומסאי עברי /// נולד בורשה, פולין /// 1908 – 1981 /// גיל
רז (רוזנברג) שאול /// סופר, משורר ומתרגם /// נולד בזאוירצ'ה, פולין /// 1920 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זאוירצ'ה, מצפון לקראקוב בפולין. התחנך על ברכי הדת והמסורת היהודית. עלה לארץ ב-1940 והצטרף ל"קבוצת אברהם", קבוצת ההכשרה של "הפועל המזרחי". התנדב לבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הלגיון הערבי. בשנים 1966-1952 שימש כעורך השבועון ""הצופה" לילדים". מסוף שנות השישים ועד פרישתו לגמלאות פעל כחבר מערכת בעיתון "הצופה".
רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
רוזנאו פיליפ /// משורר ומתרגם /// נולד בסביאבודזיצה, פולין /// 1946 /// גיל: 78
קשת ישורון (קופלביץ' יעקב יהושע) /// משורר, מתרגם ומבקר ספרות /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1893 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מינסק-מאזובייצקי (נובומינסק) ליד ורשה, פולין. אביו עסק בנדל"ן ובמסחר ספרים ונודע כבעל נכסים אמיד. בילדותו זכה להשכלה כללית רחבה ולמד עברית ורוסית. עלה ארצה ב-1911 והגיע לתל אביב. בשנים 1912-1913 למד בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בין מקומות שונים והתפרנס מתרגומים שיזם המשרד הארץ-ישראלי (במסגרתם תירגם מיצירותיהם של גוטפריד קלר, ריכרד פוס, האופטמאן ועוד).
קופר אירית ר' /// סופרת /// נולדה במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1929 /// גיל: 95
ביוגרפיה
נולדה בפולין, בעיירה מינסק-מזובייצקי. בשנות המלחמה התחזתה לפולנייה ונדדה בין הכפרים, חלק מהזמן הסתתרה במנזר. היחידה ששרדה מבני משפחתה. עלתה לארץ ב-1946 במסגרת "עליית הנוער" והצטרפה לקיבוץ דן. בעלת תואר ראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה במשך שלושים שנה כמורה.
