המנחם (מנחם) עזרא /// סופר ועורך /// נולד בסקופיה, סרביה /// 1907 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה הסרבית סקופיה (היום בירת מקדוניה), בן בכור להורים שומרי מצוות. מתוך כיסופים דתיים עלה האב עם משפחתו לארץ ב-1913 וקבע את מושבה בירושלים העתיקה. בארץ נאלצה המשפחה להתפרנס מדברי מאפה של האם, שהאב היה מוכר ברחוב. מצוקתה החמירה עד כדי רעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהאב גויס בכפייה לצבא הטורקי וחזר רק כשהצבא הבריטי הדף את הטורקים מהארץ.
המאירי ישראל /// סופר, מחזאי וחוקר תיאטרון /// נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת חיים ושם סיים את בית הספר התיכון. אחרי שירות בצה"ל עזב את הקיבוץ. למד באוניברסיטת תל אביב ספרות כללית ותיאטרון, והמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. התמקד בחקר התיאטרון וחיבר עבודת דוקטור על "הופעותיו של האחר המיתי בשלושה מחזות עבריים" (2001). מ-1996 הוא מלמד דרמה, תיאטרון וכתיבה דרמטית באוניברסיטת חיפה (מ-2007 בדרגת מרצה בכיר אמן) ובמכללת "אורנים". חי במושב אמירים בגליל.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לופאטין הסמוכה לברודי בגליציה המזרחית. למד בחדרים ובבתי מדרש וכן בבית ספר ממשלתי. בנעוריו התוודע אל ה"ספרות" הרומנטית הגרמנית והסקנדינבית, שטבעה לימים חותם עמוק ביצירתו. כבן שש-עשרה עזב את בית הוריו, התיישב בלבוב וממנה יצא לסיורים ולשיטוטים ארוכים ברחבי גליציה. בלבוב השתלב בסביבה ה"ספרות"ית של כותבי עברית ויידיש, והתוודע לי"ח ברנר ולג' שופמן. ב-1906 הופיעו ביכורי עטו בעיתונות יידיש המקומית. ב-1908 פירסם לראשונה יצירות בעברית – שירים-בפרוזה בקובץ "ספרות" בעריכת דוד פרישמן – אולם את התחלתו הממשית כסופר עברי ראה בפרסום הסיפור "תנאים" בירחון "השילוח" (1910). ב-1914 עלה לארץ ישראל. בשנות מלחמת העולם הראשונה לימד לשון ו"ספרות" עברית בגימנסיה העברית "הרצליה". המשיך לעסוק בהוראה עד 1943, ואז פרש כדי להתמסר כליל לעבודתו ה"ספרות"ית.
ברנשטיין-כהן מרים /// סופרת, משוררת, מסאית ומתרגמת /// נולדה בקישינב, רוסיה /// 1895 – 1991 /// גיל
ברטוב (הלפגוט) חנוך /// סופר ומסאי /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1926 – 2016 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה להורים שעלו ארצה מפולין כשנה לפני לידתו. קיבל בילדותו חינוך דתי, ולאחר מכן למד בגימנסיה ע"ש אחד העם בעירו עד סוף כיתה י'. ב-1941 יצא לעזור בפרנסת המשפחה ועבד בין השאר כמלטש יהלומים וכרתך. בן שבע-עשרה התגייס לצבא הבריטי ושירת שלוש שנים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, בעיקר באיטליה ובארצות השפלה. לאחר שחרורו התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומסוף 1946 למד היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית וכן סוציולוגיה ודמוגרפיה של עם ישראל. במלחמת העצמאות לחם בירושלים ובסביבותיה במסגרת החי"ש. ב-1951 סיים את לימודיו לקבלת תואר שני. באותה שנה הצטרף לקיבוץ עין החורש, שם עבד בפלחה ולאחר מכן בהוראה. ב-1955 עבר עם משפחתו לתל אביב. בשנים 1970-1956 היה חבר מערכת העיתון "למרחב" ופירסם בו את הטור האישי "לרוח היום". בשנים 1960-1958 שימש כתב "למרחב" בארצות הברית, ומ-1966 ועד 1968 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. מ-1971 ועד פרישתו לגמלאות היה חבר מערכת העיתון "מעריב" ופירסם בו את הטור האישי "הפרט הקטן".
בר-יוסף (צנוירט) יהושע /// סופר ופובליציסט /// נולד בצפת, ישראל /// 1912 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחה חרדית, שחלקה ישב בארץ ישראל מאז תחילת המאה התשע-עשרה. ב-1916 מת אביו במגפת הטיפוס שפגעה בעיר. מחמת המצוקה יצאה אמו עמו ועם אחיו הצעיר אל משפחתה בטרנסילבניה. שהותם שם נמשכה שלוש-עשרה שנים, שבמהלכן למד בישיבתו של הרבי מסאטמר. ב-1930 שבו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים, שם המשיך את לימודיו בישיבת "שפת אמת" של הרבי מגור. בגיל תשע-עשרה נשא אישה בשידוך ונועד להמשיך את חייו כאברך ישיבה, אולם כבר אז פיעמו בו הרהורי כפירה, והוא התוודע בחשאי אל הספרות החילונית. בהדרגה ניתַק מן העולם החרדי, ומ-1933 ואילך פירנס את משפחתו בעיסוקים שונים של מסחר ופקידות. לימים תיאר בפירוט את חייו עד אותה עת בספרו האוטוביוגרפי "בין צפת לירושלים" (1972).
בן-אמוץ דן (תהילימזאָגער, משה, מוסיה) /// סופר, סאטיריקן והומוריסט /// נולד ברובנו, פולין /// 1924 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, פולין. למד בבית ספר עממי עברי שהיה מסונף לרשת "תרבות", ומשסיים את לימודיו שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בכפר הנוער החקלאי בן-שמן. כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1941, נספו אביו, אמו, אָחִיו ואחותו עם כל קהילת רובנו בשואה, עובדה שחשף בציבור רק בשנותיו האחרונות. בבואו לבן-שמן באוגוסט 1938 הוחלף שמו למשה שעוני, בשל שיבוש בתרגום שם המשפחה שלו. עם סיום לימודיו שם ב-1942 יצא להכשרה חקלאית בגליל, שהה בדגניה ולאחר מכן בנהלל. ב-1943 התגייס לצי הבריטי ושירת תחילה בחיפה ואחר כך בליווי שיירות אספקה ממצרים לארץ ישראל. ב-1945 ערק מן הצבא והסתתר חודשים אחדים בקיבוץ בית קשת, ובתוך כך שינה את שמו לדן בן-אמוץ. באותם ימים פורסמו ראשוני סיפוריו. הראשון בהם, "הידיד", נדפס ב-25.3.1945 בשבועון "תשע בערב" בעריכת אורי קיסרי, והוא רשימה פיוטית מהורהרת על הים, הנחתמת בפואנטה וניכרת בה השפעתו של ג' שופמן. בהמשך אותה שנה התגייס לפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועבר קורס חובלים. ב-1947 נשלח לצרפת והשתתף בשילוח ספינות מעפילים וספינות נשק לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'.
בן נר יצחק /// סופר, מחזאי ותסריטאי /// נולד במושב כפר יהושע, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד במושב כפר יהושע, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1980-1978). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב""הארץ"", ב""מעריב"" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן נר וגלי בן נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
