ביוגרפיה
בנו של המשורר יעקב לרנר (1918-1879). נולד בזדולבונוב (אז פולין, כיום אוקראינה). עלה ארצה ב-1925. למד בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנים 1933-1929 למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בתקופת שהותו שם עבד במערכת כתב העת "העולם" ועסק בהוראה. שב ארצה ב-1933. מ-1937 נמנה עם חברי מערכת "דבר" ופירסם שם ובבמות נוספות רשימות בענייני אמנות. במשך כעשור, עם הפסקות, ערך את מדור הספרות והאמנות של "דבר". כמו כן סייע לברכה חבס בעריכת "ספר מאורעות תרצ"ו". ספרו "אמני מופת בחייהם וביצירתם, מג'וטו עד ורמיר" (1957) ראה אור ככרך העשירי של האנציקלופדיה לילדים "מעיין". מתחילת שנות הארבעים החלו להופיע תרגומיו מצרפתית ומאנגלית. הבולטים שבהם: "קורות האמנות" מאת א"ה גומבריך (1957, מתרגם-שותף: חנוך קלעי); וינסטון צ'רצ'יל – מנהיג במערכה: פרקי זכרונות, מסות, מאמרים ונאומים בהם עיקרי "דבר"יו על הציונות וארץ-ישראל (1941, תרגום ועריכה); "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי (1952). מיוזמי הקמת קריית הציירים בצפת (אחרי מלחמת העצמאות) ובית הסופר בירושלים (אחרי מלחמת ששת הימים).
לב יגאל /// סופר ועיתונאי /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1933 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה והתחנך במוסדות החינוך של התנועה הקיבוצית. בנו של משורר היידיש אברהם לב. אחיו, משה, הוא חלל צה"ל. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, בו שירת כקצין בחיל רגלים, החל את דרכו בעולם העיתונות. תחילה ב"למרחב" ולאחר מכן ב"מעריב". ב-1973 זכה בפרס שווימר לעיתונות. כיהן כראש האיגוד של עיתונאי ישראל.
כנעני (הנדלסמן) דוד /// מסאי, חוקר ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1912 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
יחזקאל יוסף /// משורר /// נולד בארה"ב /// 1929 – 2020 /// גיל
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1928 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
חרלף עמירם /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1926 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וחי בחיפה. למד משפטים בבית הספר "שערי משפט" בירושלים. ב-1968 התמנה לנשיא בתי הדין הצבאיים בשכם, ג'נין וטול כרם. כיהן כנשיא לשכת "אליהו הנביא" של "הבונים החופשיים" בחיפה. היה פעיל ציבור וחבר בוועדות רבות. זכה באות יקיר חיפה וכיהן בהתנדבות כמזכיר סניף חיפה של אגודת הסופרים העבריים. פירסם עשרים ושבעה ספרים, בהם ספרי פרוזה, ספרי פזמונים, ספרי זיכרונות ותיעוד וספרי משפט מקצועיים. ספרו הספרותי הראשון, "להיות אני", ראה אור ב-1986 (סער). זהו ספר פזמונים, כל אחד מהם עוסק בהיבט אחר באישיותו ובמצבי חייו, כאיש משפחה, יהודי, ציוני, חייל, בונה חופשי ועוד. בהמשך פירסם ספר פזמונים נוסף, "הכל נשאר במשפחה: שירים ומקאמות להורים ולטף" (1999).
ז'קונט אמנון /// סופר, עורך ומבקר ספרות /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1948 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד ברמת גן למשפחה שמוצאה בלגי. החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך עקב פציעתו במהלך שירותו הצבאי נאלץ להפסיק את הלימודים. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. היה פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל"ן. החל לכתוב ב-1980. פירסם תשעה ספרים: "פסק זמן" (עם עובד, 1982), שתורגם לאנגלית ב-1986 וראה אור בהוצאת המילטון; "איש הסגריר" (1987); "אחרון המאהבים החכמים" (1991), שהוא הספר שמזוהה עמו יותר מכול וזכה להצלחה הגדולה ביותר; "מלכודת דבש" (1994); אוסף הסיפורים "מוכן לחיים" (2000); "מבוא לאהבה" (2001); "ש' כמו שקר" (2004), שאותו כתב עם בת זוגו, ורדה רזיאל-ז'קונט; הספר העיוני-כלכלי "עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה" (2009); ו"חידת מותי" (2009). ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית וליפנית. את סיפוריו הקצרים פירסם ב""מעריב"", ""ידיעות אחרונות"" ו"מוניטין".
