יסעור פנחס /// משורר /// נולד בגרמניה /// 1920 – 1990 /// גיל
יחיל וקס מרים /// משוררת, מתרגמת ודרמטורגית /// נולדה בבוקרשט, רומניה /// 1945 /// גיל: 80
יחזקאל יוסף /// משורר /// נולד בארה"ב /// 1929 – 2020 /// גיל
יזרעאלי יוסי /// משורר וסופר, מחזאי ובמאי תיאטרון /// נולד בירושלים, ישראל /// 1938 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאמו ציפורה לבית דיאמנט, ילידת צפת, דור שישי בארץ, ולאביו משה לבית פואה שעלה מטורקיה, נצר למשפחה מגולי ספרד שעסקה בהוצאת ספרים. האב שינה את שם המשפחה ליזרעאלי לאחר שהגיע לארץ כעולה בלתי לגאלי ב-1936. גדל עם שתי אחיותיו בבית שהקדיש זמן רב למוזיקה ולאמנות פלסטית. היה פעיל בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת", ובתום לימודיו יצא עם חבריו לקיבוץ עין גב. התגייס לנח"ל, ובמסגרת שירותו ערך את ביטאון "התנועה המאוחדת" "שדמות". כמו כן ייסד את "שדמה", ביטאון התנועה לגיל הצעיר.
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
יוכל-חיטין רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בקיבוץ עמיר, ישראל /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בקיבוץ עמיר שבגליל העליון. למדה ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים רבות שימשה כמורה והתמחתה באסטרטגיות למידה לילדים עם בעיות למידה. בעשר השנים האחרונות מלמדת כתיבה יוצרת בבית הספר ללימודי חוץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מנחה סדנאות כתיבה בטכניקה ייחודית שפיתחה.
יובל יונתן /// סופר ומשורר /// נולד בישראל /// 1969 /// גיל: 56
ביוגרפיה
החל לפרסם סיפורים קצרים בעיתון ""הארץ"" וב"ידיעות אחרונות". סיפוריו זיכו אותו (פעמיים) בפרס ראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון ""הארץ"". נוסף על כתיבת פרוזה, עוסק בכתיבת שירה. פירסם עד היום את ספר השירים "הומו אורבנוס" (הקיבוץ המאוחד, 2004) ואת ספר הסיפורים "סוס טרויאני" (2009). משמש כמרצה למשפטים.
ביוגרפיה
בנו של השחקן והקומיקאי גדי יגיל ונכדו של השחקן והקריין משה חורגל. החל את דרכו כמשורר, עם פרסום ספר שיריו היחיד לפי שעה, "מות סנדלרים" (גוונים-ליאור, 1987). השתייך לקבוצת ""עכשיו" 55", שיצירות חבריה נדפסו לראשונה בגיליון 55 של כתב העת "עכשיו", בעריכת גבריאל מוקד. ב-1988 פירסם את הרומן הראשון שלו, "מחשבה אחת קדימה", ומאז התמסר לכתיבת רומנים, סיפורים קצרים ומסות. עם זה, פעילותו הנמשכת בשדה השירה העברית באה לידי ביטוי במסגרת תפקידיו השונים כסופר וכעורך. המשורר נח שטרן נהפך לגיבור אחד הרומנים שלו, "נקישות ורמזי אור: מדינת ישראל נגד נח שטרן" (2003). שנה קודם לכן הביא לדפוס את מבחר שיריו של שטרן "אגרוף גורלו המר". מראשית שנות האלפיים כתב את הטור "שיר והערה", שפורסם במוסף הספרות של "מעריב" (שם עובד יגיל כעורך לשוני), ובו הקפיד להתייחס הן לספרי שירה חדשים, הן לספרים שנעלמו זה כבר מן המדפים. ב-1995 ייסד עם המשוררים אריק א' ועמוס אדלהייט את כתב העת הספרותי "עמדה", שאף נהפך להוצאת ספרים, וב-2010 החל לערוך עם המשורר חן ישראל קלינמן את כתב העת הספרותי המקוון "יקוד".
יבלונסקה רנאטה /// סופרת ומשוררת בשפה הפולנית ומתרגמת /// נולדה בלודז', פולין /// 1935 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בעיר לודז', פולין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה שירת אביה בצבא הפולני, שנסוג והגיע לעיר לוצק שהיתה בידי הרוסים. בעקבות זאת החליטה אמה לגנוב את הגבול ולהגיע אליו. במשך כמה חודשים שהתה המשפחה בלוצק ואז גורשה לסיביר. בתום המלחמה חזרו ללודז' (1946) ושם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. ב-1950 החלה ללמוד עיתונאות באוניברסיטת ורשה. כמו כן למדה ספרות ובלשנות פולנית באוניברסיטה של לודז'. ב-1957 עלתה ארצה עם הוריה. תחילה עבדה בעבודה פיזית בבתי חרושת ולאחר מכן כמורה בבתי ספר תיכוניים לנוער טעון טיפוח. היתה עיתונאית בעיתון הפולני "נוביני-קורייר" ולימדה באוניברסיטת תל אביב את השפה הפולנית.
יבי (בן-יהודה יונה) /// פובליציסט ומשורר /// נולד בבוכרה, אוזבקיסטן /// 1934 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוכרה, אוזבקיסטן. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים בתל אביב. הצטרף ל"לח"י" בנעוריו, ועם קום המדינה חבר ל"בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). השורות הפותחות את ספרו נמרוד (1978) עשויות לשמש מוטו לקורות חייו כמו גם לעולמו השירי: "טלו ממני/ הפרא שבי/ ונותרתי/ בלי אומץ". יבי נודע כפעיל חברתי עצמאי, ומשלהי שנות השישים נהג לפרסם שירים ומכתמים בהארץ; חלקם פורסמו כמודעות שמומנו על ידו וחלקם ראו אור כמעין מאמרי דעה. מ-1963, אז ראה אור ספרו בקר לכל התקוות (ניב), ועד 1998, שנת פרסום הקובץ מחוץ לקונסנסוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה, פירסם יבי כמעט מדי שנה מחברות וקובצי שירים בהוצאה עצמית, ובהם, בדרך כלל, הופיעו השירים בכתב ידו ובלא ניקוד. הוא אף ערך קובצי שירה אחדים, דוגמת הספר 22 ושירתם (1975, בצירוף הקדמה מאת דן מירון).
