רבינזון חיים /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד ביאסי, רומניה /// 1907 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.
ראשד חוסיין /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד במוסמוס, ישראל /// 1936 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר מוסמוס שבוואדי ערה. בוגר תיכון בנצרת. המשורר הערבי הראשון שסיים את לימודיו במערכת החינוך הישראלית, ובשל כך נחשף גם ללשון העברית ולספרותה. עבד כמורה שלוש שנים עד שפוטר בשל פעילותו הפוליטית. פירסם שני קובצי שירה שהודפסו בנצרת: "עם שחר" (מטבעת אל-חכים, 1957) ו"טילים" (1958). ספרו הראשון התקבל באהדה רבה בקרב ערביי ישראל. ב-1958 פירסם את השיר "הדלת הנעולה" (מערבית: ששון סומך, "הארץ", 10.10.1958), שבו התרעם על כך שדלתות הקיבוץ והמושב, סמל העשייה הציונית, נעולות בפניו כערבי ישראלי. באותה שנה עבר לגור בתל אביב כדי לכתוב ולערוך מאמרים פוליטיים לכתב העת בערבית של מפ"ם, "אל-פג'ר". שם היה חלק מחיי התרבות של העיר, ובין השאר אירגן מפגשי סופרים יהודים וערבים והשתתף בהם. הראשון בהם התרחש בביתו של הסופר בנימין תמוז ועורר מהומה בקרב המשתתפים היהודים בעקבות הקראת השיר "הדלת הנעולה". למרות זאת, חוסיין לא חדל מלנסות ולהסביר את דעותיו לעמיתיו היהודים, כגון ברשימה "הסופרים היהודים והערבים" שנכתבה בעברית והופיעה בעיתון "מסע" (14.11.1958).
ראובני יותם /// סופר, משורר, מתרגם ומו''ל /// נולד ברומניה /// 1949 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברומניה. למד בבית הספר היסודי בעיר יאשי, ולאחר מות אמו ב-1957, עבר לכפר ביוולארי שבמזרח-רומניה. עלה לישראל ב-1964 והתיישב באשדוד, שם למד בתיכון "רוגוזין" עד 1968. באותה שנה הפסיק את לימודיו ועבר לקיבוץ משגב עם, שם השתלב בגרעין נח"ל, וממנו המשיך לשירותו הצבאי. ב-1972 הצטרף למערכת ""הארץ"" כעורך דפוס והתפטר ב-1977. בשנים 1987-1983 שימש עורך במוסף "7 ימים" ב""ידיעות אחרונות"". ב-1987 החל לתרגם ספרים ובמקביל לכתוב "היגדים" (הוא התנגד למונח "סיפור״) וקטעי הגות. ב-2000 הקים את הוצאת הספרים "נמרוד״, שבה לצד יצירותיו ראו אור ספרי מקור, תרגום ועיון.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
ביוגרפיה
נולד בסאנוק, גליציה. למד בבית המדרש למורים "תחכמוני" בוורשה. ב-1932 למד משפטים בלבוב במשך שנה, הפסיק ועלה ארצה ב-1934. בשנים 1938-1934 למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר מוסמך למדעי הרוח. לימד בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובירושלים והרצה באוניברסיטת תל אביב. מאמריו ומסותיו פורסמו בכתבי עת לספרות וחלקם כונסו בספריו.
קריב (קריבורוצ'קה) אברהם /// מבקר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בסלובודקה, ליטא /// 1900 – 1976 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסלובודקה, ליטא. בנעוריו למד בישיבות ליטא ("סלובודקה", "טלז" ו"מיר") והוכשר להוראה בבית המדרש למורים עבריים "תרבות" באודסה כתלמידם של ביאליק וקלוזנר (1922-1918). למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מוסקבה (1923-1929). עד עלייתו לארץ (1934) עסק בברית המועצות בהוראה ובהפצת תרבות עברית במחתרת, כשהוא חשוף לסכנת מאסר וגלות. בארץ עבד תקופות קצרות כמורה ורוב שנותיו עסק בעריכה, כעורך המוסף לספרות בעיתון "דבר", עורך בהוצאת עם עובד, במוסד הרב קוק ובכתב העת "מאזניים".
קציר יהודית /// סופרת, מחזאית ועורכת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1963 /// גיל: 62
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים ילידי ישראל. למדה בתיכון "חוגים". למדה ספרות וקולנוע באוניברסיטת תל אביב (1987-1983). עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה ומלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. יצירתה כוללת סיפורים, נובלות, רומנים, מחזה ("דבורה בארון", שהוצג בתיאטרון "הקאמרי" ב-2000 בבימויה של זהרירה חריפאי) וספרי ילדים. סיפורה הראשון, "דיסניאל", פורסם במאי 1988 ב"עתון 77". הסיפור זכה בפרס הסיפור הקצר של הירחון (1989) ותואר על ידי הסופר חיים באר, ששפט בתחרות, כרגע של חסד לספרות הישראלית.
קפלן ליאת /// משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ אייל, ישראל /// 1956 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ אייל והתחנכה בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. לאחר שירותה הצבאי קיבלה תואר ראשון לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון (1995). את ספר שיריה הראשון, "בדיוק כך, במטבח" (ספרית פועלים, 1996), פירסמה בגיל ארבעים, לאחר שעסקה במשך שנים בפעילות חינוכית וחברתית. בין השאר היתה מורה ומחנכת בבית ספר תיכון, הנחתה סדנאות כתיבה וחיברה תוכניות לימודים לתלמידי תיכון.
קנטור אברם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד בחיפה, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולד בחיפה. מגיל ארבע-עשרה התחנך בקיבוץ מזרע. כיום הוא חבר הקיבוץ, נשוי ואב לארבעה. למד ספרות כללית ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. שהה במסגרת לימודיו באוניברסיטת קונסטנץ בגרמניה והשתלם בהוצאה לאור במינכן. ערך את רבעון הקיבוץ הארצי "הדים" בשנים 1988-1986. באותה תקופה הצטרף כעורך לספרית פועלים, ולימים שימש העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה עד מיזוגה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2001. מאז משמש כסמנכ"ל ההוצאה המשולבת. עד כה ערך מאות ספרים (ברובם לא צוין שמו).
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו ושם למד בבתי הספר יסודי ותיכון. אחרי שירותו הצבאי למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ושנתיים באוניברסיטת סורבון בפריז. ב-1960 החל לכתוב, ובשנים 1963-1961 פירסם ארבעה-עשר סיפורים בעיתונות ובכתבי העת לספרות ("גזית", "קשת", "משא", "הארץ") בחתימת "אבי עתניאל". הסיפורים משקפים גישושי דרך של יוצר צעיר המחפש את קולו. בין השאר מצויים בהם מוטיבים של בדידות וניכור קיומי בהשפעת ספרות האבסורד האקזיסטנציאליסטית (קפקא, בקט, יונסקו, סארטר), שחילחלו אז בסיפורת הישראלית הצעירה. חלקם כתובים בנוסח אלגורי-סמלי סוריאליסטי, שהיה אופייני לסיפורת זו בראשיתה (יהושע, אורפז) ושקנז נטש אותו עד מהרה. בד בבד ניכרת בסיפורים משיכה מיוחדת לעיצוב מצבים של טירוף, ורבים מן המגעים האנושיים המעוצבים בהם עומדים בסימן של אלימות, רוע ואכזריות, תוך ציפיית-שווא לחסד אלוהי.
