שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).
רינג ישראל /// משורר, סופר ומסאי /// נולד בברלין, גרמניה /// 1922 – 2012 /// גיל
רטוש (שלח הלפרין), יונתן (אוריאל) /// משורר, מתרגם ומסאי עברי /// נולד בורשה, פולין /// 1908 – 1981 /// גיל
רזיאל-ז'קונט ורדה /// סופרת ועיתונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1940 /// גיל: 84
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן. בנערותה שינו הוריה את שמם לרזיאל. למדה בבית הספר התיכון "עירוני ה"' בתל אביב, שירתה בנח"ל ובהיותה בת עשרים ואחת נישאה למשורר מאיר ויזלטיר, שלו ילדה את בתה היחידה, נטליה. ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 נפרדה מוויזלטיר והחלה בלימודי פסיכולוגיה, שבסיומם זכתה לתואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ולתואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב. במשך כל אותה תקופה, וגם לאחריה, כתבה מאמרים וטורים בעיתונות. ב-1990 נישאה לסופר והעורך אמנון ז'קונט.
רְוִיאֵל נץ /// משורר ומסאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1968 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בנם של קורינה הסופרת ויואל נץ. היה תלמיד מחונן, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב בגיל תשע-עשרה. שירת בחיל החינוך, שם הכיר את הסופרת מאיה ערד, והשניים נישאו ב-1994. בריאיון לדליה קרפל (2003) אמרה ערד כי "מבין שנינו הוא בעצם המשורר בנפשו". המשיך לתואר שני באוניברסיטת תל אביב וללימודי דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג'. התמחה בתולדות המדע העתיק, ומ-2004 הוא משמש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. פירסם ארבעה ספרים, הראשון בהם ב-1999, העוסקים בהיסטוריה של המדע, של המתמטיקה היוונית במיוחד, כולם בהוצאת קיימברידג'. כמו כן תירגם לאנגלית את מכתבי ארכימדס (2004). ספר מדע פופולרי שכתב עם ויליאם נואל, "הקודקס של ארכימדס: הסיפור המרתק על כתב-היד המדעי החשוב בעולם", ראה אור ב-2007 ותורגם לשפות רבות, בהן לעברית (2007).
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
רגלסון אברהם /// משורר, מסאי ומתרגם /// נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.
רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.
קשת ישורון (קופלביץ' יעקב יהושע) /// משורר, מתרגם ומבקר ספרות /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1893 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מינסק-מאזובייצקי (נובומינסק) ליד ורשה, פולין. אביו עסק בנדל"ן ובמסחר ספרים ונודע כבעל נכסים אמיד. בילדותו זכה להשכלה כללית רחבה ולמד עברית ורוסית. עלה ארצה ב-1911 והגיע לתל אביב. בשנים 1912-1913 למד בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בין מקומות שונים והתפרנס מתרגומים שיזם המשרד הארץ-ישראלי (במסגרתם תירגם מיצירותיהם של גוטפריד קלר, ריכרד פוס, האופטמאן ועוד).
