ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
שיף מידד /// סופר /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1917 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.
שחורי דפנה /// משוררת ומבקרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1968 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה אמנות במדרשת "בית ברל" ובבית הספר "מימד" לאמנות חזותית. היתה בת זוגו של המשורר דוד אבידן בשנותיו האחרונות. השניים נישאו בניו יורק ב-1993 ואף כתבו יחד ספר ילדים בשם "ראש לשועלים" (ירון גולן, 1994). מתגוררת במושב אמירים שבגליל.
שוייצר ארז /// סופר, עורך ומבקר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1966 /// גיל: 58
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. סיים את בית הספר התיכון בגבת והתגייס למלחמת העצמאות. שירת כלוחם בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין והשתתף בכיבוש לוד ורמלה. אחרי המלחמה חזר לגבת, ועם הפילוג בתנועה הקיבוצית פרש ממנו, וב-1953 היה ממייסדי קיבוץ יפעת. עבר לדגניה ב' ולימד בבית הספר התיכון האזורי בבית ירח. מ-1960 חי ועבד כמורה בפנימייה החקלאית "כפר גלים" ליד חיפה. בשנות השישים רכש תואר ראשון בספרות במכון האוניברסיטאי של חיפה (לימים אוניברסיטת חיפה), והמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב לתואר השני (1971) והשלישי (1978). בשנותיו האחרונות נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובד בבד הוסיף ללמד ב"כפר גלים" וכן באוניברסיטת חיפה ובמכללת "אורנים". סמוך למותו הועלה לדרגת פרופסור חבר.
שה-לבן יוסף /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד באיונוקה, רוסיה /// 1906 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באיונוקה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית. למד בישיבה ומאוחר יותר פנה להשכלה כללית. במקביל פעל בארגונים ציוניים כ"צעירי ציון" ו"החלוץ". עלה לארץ ב-1922, בתקופת העלייה השלישית, ועבד בעבודות שונות בצפון הארץ. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובסמינר העברי למורים ולימד, בין השאר, במושבה כנרת, בלטביה (אליה הגיע במסגרת שליחות ציונית לפני מלחמת העולם השנייה), בנהלל ובתיכון ע"ש קוגל בחולון.
רמרז-ראוך גילה /// /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1933 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. את עבודת הדוקטור שלה, "חיפוש וקיומיות ביצירת יוסף חיים ברנר", כתבה באוניברסיטת בר-אילן (1975) בהנחיית ברוך קורצווייל ואברהם שאנן. מורשתו של קורצווייל, ובמיוחד החיפוש אחר ביטויים של המחשבה הפילוסופית הקיומית בספרות, ליוו את מחקריה לאורך השנים. לאחר סיום לימודיה נסעה לארצות הברית, שם לימדה במוסדות אקדמיים שונים, בהם אוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת ברנדייס. בשנות פעילותה הרבות בארצות הברית תרמה להפיכת הספרות העברית למוקד מחקר אקדמי בארץ זו.
