ביוגרפיה
נולד בישראל. החל את דרכו בעולם התקשורת כדובר מפ"ם. לאחר מכן עבר לעיתון "חדשות". במקביל לעבודה בעיתונות הכתובה החל להגיש תוכניות בטלוויזיה. מתמחה בחברה החרדית בישראל. פירות מחקרו המקיף בתחום זה מצאו ביטוי בכתבות רבות, בספרו "החרדים" (1988), שהיה לרב-מכר, ובהצגה "שיינדלה" (1993). "החברה המתבודדת הזו, קרובה ורחוקה כל כך, משכה אותי", כתב בספרו ("החרדים", 256). לוי פירסם, עם אמנון דנקנר ורון מיברג, את "שלושה בממ"ט אחד" (1991), אסופת טורים, בעיקר הומוריסטיים, שפורסמו לראשונה בעיתון "חדשות".
כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.
כנעני (הנדלסמן) דוד /// מסאי, חוקר ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1912 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
כהנוב ז'קלין /// סופרת ומסאית /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1919 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקהיר כז'קלין לבית שוחט, בת למשפחה יהודית עשירה ממוצא עיראקי ותוניסאי. צמחה במרקם החברתי הקוסמופוליטי שאפיין אז "את" מצרים הקולוניאלית. היהודים בחברה זו מצאו "את" עצמם במעמד ביניים, בין ילידי "הארץ" המוסלמים לבין כובשיה האירופים, ובעיקרו של "דבר" אימצו "את" מנהגי האירופים. חונכה בידי אומנות שדיברו אנגלית וצרפתית ודיברה עם המשרתות בערבית, שמעולם לא למדה באופן מסודר ומעמיק. למרות ז"את", פיתחה רגישות ואהדה לעם המצרי ור"את"ה עצמה חלק אינטגרלי ממנו.
כהנא-כרמון עמליה /// סופרת ומסאית /// נולדה בקיבוץ עין חרוד, ישראל /// 1926 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ עין חרוד, שהוריה היו ממייסדיו. אביה עלה ארצה מאוקראינה ב-1912 ואמה עלתה מבולגריה ב-1921. גדלה והתחנכה בתל אביב וסיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיה "הרצליה". בנעוריה היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר" ובארגון "ההגנה". לפני מלחמת העצמאות ואחריה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית, מקרא, ספרות עברית וספרנות, ובשנות החמישים למדה אמנות בלונדון. בתחילת מלחמת העצמאות שירתה בסביבות ירושלים, ולאחר מכן הצטרפה לחטיבת הנגב של הפלמ"ח ונטלה חלק כקשרית במבצעים שונים, כולל כיבוש באר שבע ואילת. מ-1950 עד 1958 חיה באנגליה ובשווייץ, ומאז שובה ארצה התגוררה בתל אביב. במהלך השנים עסקה בהוראה ובספרנות, ומ-1981 הנחתה סדנאות כתיבה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.
כהן דורון בנימין /// /// נולד בירושלים, ישראל /// 1957 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולד בירושלים, שם למד בתיכון ליד האוניברסיטה במגמה המזרחנית. שירת ארבע שנים בצה"ל. בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים למחשבת ישראל ולימודי מזרח אסיה, מגמת יפן (1988). למד ארבע שנים ביפן, וסיים תואר שני בתאולוגיה באוניברסיטת דושישה, קיוטו (1993). סיים לימודי תעודה בתרגום ערבית-עברית במכללה האקדמית בית-ברל (1997). לימד שירה יפנית קלאסית ומודרנית כמורה מן החוץ באוניברסיטה העברית (1997–2004). חזר ליפן בשנת 2004, והשלים עבודת דוקטורט בנושא תרגומי התנ"ך ליפנית באוניברסיטת דושישה. העבודה ראתה אור כספר באנגלית בהוצאת בריל (2013). מתגורר בקיוטו עם אשתו עדה תגר-כהן, פרופ' למקרא ומזרח קדום, ובתם שירה.
ירדני-אגמון גליה /// עורכת, מסאית וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1924 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. מצעירותה היתה פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". ב-1939 התלוותה להוריה לביקור בארצות הברית ונתקעה שם מחמת פרוץ המלחמה. סיימה שם את לימודיה התיכוניים, וכן תואר ראשון בספרות ובעיתונאות באוניברסיטת ניו יורק. בשובה ארצה ב-1945 הצטרפה למחלקת ההסברה של הפלמ"ח וסייעה לזרובבל גלעד בהכנת הקובץ "מגן בסתר" (1948), המקבץ תעודות ועדויות על המאמץ הצבאי הסודי של היישוב בימי מלחמת העולם השנייה. כישרונה לדיבוב אנשים ולרישום עדויות שהתגלה במשימה זו, הניב עם השנים עוד ספרי תיעוד וזיכרון בעריכתה הקשורים בעלילות צבא ומלחמה, ובהם "ראשונים לקרב" (1967), קובץ עדויות מפי לוחמי הפלמ"ח. כמו כן התמחתה בעריכת ראיונות עם סופרים, שחלק מהם – מיעקב פיכמן עד חיים גורי – כינסה בספרה "ט"ז שיחות עם סופרים" (1961).
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
