קטן בן-ציון דינה /// משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בסראייבו, בוסניה /// 1937 /// גיל: 88

ביוגרפיה
נולדה בסראייבו, בירת בוסניה, ביוגוסלביה לשעבר. בהיותה בת ארבע נכבשה יוגוסלביה על ידי הגרמנים, אביה נלקח בשבי ואת מלחמת העולם השנייה עברה עם אמה בבריחות ובנדודים. לקראת סוף המלחמה הגיעו לאיטליה, שם נפצעה האם והחליטה לשלוח את בתה לישראל במסגרת "עליית הנוער". במרס 1945 הגיעה ארצה לבדה, ומגיל שמונה ועד גיל עשר שהתה בקיבוץ מרחביה. ב-1947 הוחזרה לידי הוריה בסראייבו, שם חיו במציאות הסבוכה שאחרי מלחמת העולם עד לעלייתם ארצה כמשפחה ב-1949. את לימודיה התיכוניים עשתה בגימנסיה העברית "רחביה". היתה חברת "השומר הצעיר" ונמנתה עם גרעין מקימי קיבוץ ניר עוז.
קורינה הסופרת /// סופרת /// נולדה בטקוצ'י, רומניה /// 1936 /// גיל: 89

ביוגרפיה
נולדה בטקוצ'י (Tecuci), רומניה, למשפחת ברקו. כשהיתה בת חמש עברה רומניה לשליטה נאצית, ואביה נלקח למחנה עבודה. בדצמבר 1947 עלתה עם הוריה באוניית מעפילים לארץ ישראל. התגייסה לצבא ב-1955 וחייתה בקיבוצים כרמיה ושובל בנגב. למדה לתואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטת תל אביב. אם לשתי בנות ובן – ההיסטוריון והמשורר רויאל נץ. התגרשה לאחר הופעת ספרה הראשון, "אז התפניתי להקשיב פנימה והשקעתי הרבה אנרגיה בדחיקת גבולות. הסרתי את הסגר העצמי, הגטו הנפשי בתחומו חייתי" (שדמי, 1988).
קופרמן מאיה /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1982 /// גיל: 43

ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. סבה, אליעזר סירקיס, שעלה לירושלים מפולין ב-1936, היה בעל בית חרושת לטקסטיל, ועם אחיו דניאל היו חברי הסיים (הפרלמנט) הפולני. הוא היה אחד מגדולי אספני ספרי הקודש בעולם. בעיזבונו היו שבעה-עשר אלף ספרי קודש, בהם עתיקים ונדירים. הוא ציווה את האוסף הנדיר לישיבת "שפת אמת" בירושלים, כדי שהספרים יהיו נגישים לתלמידי חכמים.
קוטלר בנגל אושרת /// סופרת ועיתונאית /// נולדה ביפו, ישראל /// 1965 /// גיל: 60

ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. מגיל שתים-עשרה היה פעיל במחתרת האנטי-פשיסטית בארצו, וכשהיה בן חמש-עשרה נתפש ונשלח למחנה ריכוז. בבגרותו למד רפואה בפראג ועבד בה כעיתונאי. בתום מלחמת העולם השנייה התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובמסגרתו נשלח לקורס טיס. ב-1949 עלה לישראל. למד לתואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב וכיהן כמנהל מחוזי של המעבדות הרפואיות בקופת חולים "כללית".
קאופמן עזריאל /// משורר ועורך /// נולד בסוקולוב, פולין /// 1929 – 2004 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בסוקולוב, פולין. בית אביו, פרוון במקצועו, היה מרכז למפגשי ספרות ותרבות יידית ועברית. כך השתלבו בעולמו לימודי הגמרא, שלמד בחדר עד גיל עשר, עם לימודי הלשון העברית ותרבותה. מגיל שבע למד גם בבית ספר פולני. בספטמבר 1939 נכבשה עיר הולדתו בידי הנאצים, וחקירת אביו על ידי קצין אס-אס בנוכחותו הותירה את רישומה העז בנפשו. המשפחה ברחה לצד הסובייטי ברוסיה הלבנה, ובמאי 1940 נלקחו לארכנגלסק, לעבודות כפייה ביערות הצפון. הוא למד בבית ספר סובייטי כפרי, וב-1941 שוחררה המשפחה ועברה למרכז פינוי אוכלוסין מאזורי מלחמה באזור הקר של הוולגה. משם נלקחו על ידי איכרים לקולחוז, שבו עברו עליו שנותיו מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה. לקיום משפחתו עסק בסנדלרות, בתיקון גגות, בכריתת עצים וכו', ושם גם התנסה לראשונה בכתיבת שירים. לאחר המלחמה שהו בני המשפחה זמן קצר בגרמניה, ובילו כשלוש שנים של המתנה קשה במחנות פליטים באוסטריה ובאיטליה. במסגרת זו עבר הכשרה חברתית-מקצועית ברוח סוציאליסטית שכונתה "הקיבוץ שבדרך", והזדמן לו לשוב לכתיבה ספרותית. עם הגיעם לארץ, בדצמבר 1948, בעוד הוריו שוהים במעברה בחדרה, נשלח לבסיס צה"ל בבית ליד. ב-1950 עבר להתגורר בעכו למשך כעשר שנים.

ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית המועצות. את תוואי נדודי המשפחה באותן השנים שיחזר לימים ברומן האפי ""אלף לבבות"" (1991; גרסה חדשה וערוכה בידי אלי הירש ראתה אור לאחר מותו של צלקה, ב-2008), כששלח את אחד מגיבורי הרומן, אלק צ'רניאק, להלך באותו המסלול עצמו. לאחר שנות נדודים בסיביר ובקזחסטן שבה המשפחה לפולין והשתקעה בוורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, אך את החוויה המשמעותית שבמידה רבה עיצבה את דמותו כאמן חווה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חוויה זו זכתה לכינוי "תמורת הגלות" ונוסחה במסה ושמה "חובות הילדוּת", שנכללה בקובץ המסות הראשון של צלקה, "סימניות" (1987).

ביוגרפיה
נולד בתל אביב, למד בתיכון "עירוני י"' ("אליאנס"). בשנים 1970-1973 למד ספרות צרפתית ומדעי המדינה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת במפקדת מנהל ההשתלמויות. לאחר מכן עבד כמזכיר מערכת הירחון "מאזניים". ב-1977 התקבל למערכת עיתון ""הארץ"" וב-1988 התמנה לעורך המוסף "תרבות וספרות". מ-2004 פירסם את הטור הביקורתי "הטלוויזיה של השבוע" ומ-2005 מפרסם את הבלוג "לא בבית ציפרנו", שבו הוא חושף את צדדיה המכוערים של החברה הישראלית, על הוולגריות והצביעות שבה. מפרסם מעת לעת רשימות מסע ממצרים, מירדן ומטורקיה.