תלפז גדעון /// סופר /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1936 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שבה הוכתר בתואר דוקטור. ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלו ראה אור באנגלית ב-1983 בהוצאת בראון. לימד ספרות וכתיבה יצירתית באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. חי לסירוגין בארץ ובארצות אחרות, כגון ארצות הברית, אנגליה, איטליה, יוון, שבהן שהה תקופות ממושכות.
ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחת פועלים. האב היה מחיילי הגדוד העברי שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ב-1924 עקרה המשפחה לתל אביב, שבה קיבל את חינוכו בגימנסיה "הרצליה" ובקן "השומר הצעיר". בזה האחרון ספג, אולי יותר מכל בני דורו, משנה ציונית מרקסיסטית, שהשפיעה על אורח מחשבתו ופעולתו גם לאחר שכפר במרקסיזם ואף הצטרף (אחרי מלחמת 1967) לימין הציוני הרדיקלי. כחבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף ב-1941 לקיבוץ משמר העמק, שאותו עזב ב-1947, לאחר שהקיבוץ ביקש להטיל צנזורה על הרומן הראשון שלו, "הוא הלך בשדות" (ראה אור ב-1947 אחרי שפרסומו הושהה). מנעוריו נרתם לעריכה. ייסד וערך את "על החומה" (1939-1941), ועם שלמה טנאי ייסד וערך את כתב העת "ילקוט הרעים" (1946-1943), שבו התגבשה הקבוצה הספרותית שנקראה לימים "דור תש"ח" הספרותי. שמיר היה מקובעי דרכה הרעיונית והאמנותית של קבוצה זו. במלחמת העצמאות היה חבר בפלמ"ח, אך עסק בעיקר בעריכה. ב-1949 ייסד וערך את כתב העת של צה"ל "במחנה", שממנו הודח על ידי דוד בן-גוריון לאחר שפירסם מאמר מחאה על פירוק הפלמ"ח. ב-1950 ייסד וערך עם אהרן מגד את דו-השבועון "משא", שגם ממנו נפרד לאחר פירוק המרכיבים של מפ"ם והפיכתו למוסף הספרות של העיתון "למרחב", ביטאון אחדות העבודה.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, סיים את תיכון "עירוני א"', למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר ראשון ב-1970 ותואר שני ב-1972. למד לדוקטורט באסתטיקה יפנית באוניברסיטת וואסדה, טוקיו, והשלים את התואר באוניברסיטת תל אביב (1977). פרופסור בחוג ללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטת תל אביב, שבראשו עמד. פירסם שני ספרי מחקר אנתרופולוגי באנגלית. בנוסף לעבודתו האקדמית הרצה ולימד במסגרות מגוונות על בודהיזם ועל תרבות יפן.
רז (רוזנברג) אברהם /// מחזאי וסופר /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1937 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה לזוג חלוצים יוצאי פולין. בגיל תשע עקר עם הוריו לפתח תקווה. בנעוריו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". שירת בצבא בתקופת מבצע קדש, ונפצע במהלכו בתאונת צניחה. עשה תקופת-מה בקיבוץ נירים בנגב במסגרת גרעין של חברי תנועתו. סיים תואר ראשון ושני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה תלמידו הקרוב של גרשון שקד.
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו ושם למד בבתי הספר יסודי ותיכון. אחרי שירותו הצבאי למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ושנתיים באוניברסיטת סורבון בפריז. ב-1960 החל לכתוב, ובשנים 1963-1961 פירסם ארבעה-עשר סיפורים בעיתונות ובכתבי העת לספרות ("גזית", "קשת", "משא", "הארץ") בחתימת "אבי עתניאל". הסיפורים משקפים גישושי דרך של יוצר צעיר המחפש את קולו. בין השאר מצויים בהם מוטיבים של בדידות וניכור קיומי בהשפעת ספרות האבסורד האקזיסטנציאליסטית (קפקא, בקט, יונסקו, סארטר), שחילחלו אז בסיפורת הישראלית הצעירה. חלקם כתובים בנוסח אלגורי-סמלי סוריאליסטי, שהיה אופייני לסיפורת זו בראשיתה (יהושע, אורפז) ושקנז נטש אותו עד מהרה. בד בבד ניכרת בסיפורים משיכה מיוחדת לעיצוב מצבים של טירוף, ורבים מן המגעים האנושיים המעוצבים בהם עומדים בסימן של אלימות, רוע ואכזריות, תוך ציפיית-שווא לחסד אלוהי.
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
לויטס הלוי יואב /// סופר /// נולד בקיבוץ בית זרע, ישראל /// 1939 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ בית זרע להורים שעלו ארצה מליטא ב-1930 והצטרפו לגרעין המייסדים של הקיבוץ. למד והתחנך בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוץ. כילד, כנער וכגבר צעיר עבד בענפי חקלאות שונים. בהיותו בן שש-עשרה חש עם בני כיתתו לכבות שרֵפת ענק שהתפשטה מהירדן אל בתי הקיבוץ, ונכווה קשות בכל חלקי גופו. לאחר החלמתו פנה ללימודים אקדמיים. ב-1967 השלים את לימודי התואר הראשון בספרות ולשון עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך יצא ללימודי תרגום באוניברסיטת ז'נבה ובמכון סרוואנטס במדריד. מ-1971, שנת חזרתו לבית זרע, ועד יציאתו לגמלאות ב-2005 עסק בכתיבה ובמילוי תפקידים שונים בקיבוץ.
כרמי ט' (טשרני) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1925 – 1995 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק למשפחה דוברת עברית, וכילד שהה עם הוריו בשנים 1931-1934 בתל אביב. אביו היה רב. למד בבית המדרש למורים וב"ישיבה יו"ניב"רסיטי" בניו יורק. בשנים 1946-1947 הדריך בצרפת ילדים ניצולי שואה, חוויה שעליה ביסס כעבור כמה שנים את ספר שיריו "אין פרחים שחורים" (1953). ב-1947 הגיע לישראל, היה פעיל ב"הגנה" ובפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות באו"ניב"רסיטה העברית בירושלים. רוב שנותיו התגורר בירושלים. היה נשוי שלוש פעמים (לשושנה היימן, לתמרה ריקמן וללילך פלד-צ'רני), ולו שלושה בנים.
