קגנסקיה מאיה /// סופרת וחוקרת ספרות בשפה הרוסית /// נולדה בקייב, אוקראינה /// 1939 – 2011 /// גיל

ביוגרפיה
נולדה בקייב, אוקראינה, במשפחה של קצין הצבא האדום שנהרג בקרבות של מלחמת העולם השנייה. למדה ספרות ופילולוגיה באוניברסיטת קייב. עלתה ארצה ב-1976. סמוך למועד עלייתה החלה לפרסם את יצירותיה בכתבי העת המובילים בישראל ובפזורה הרוסית. על אף הקשר העמוק עם התרבות הרוסית שהיתה תמיד מקור להשראתה, היא הכריזה על עצמה כסופרת ישראלית והיתה אחת ממייסדי הספרות הישראלית בשפה הרוסית. הז'אנר הספרותי שהיה אהוב עליה הוא המסה הספרותית, שהיא השכילה להקנות לה איכות של ספרות משובחת.
קאופמן עזריאל /// משורר ועורך /// נולד בסוקולוב, פולין /// 1929 – 2004 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בסוקולוב, פולין. בית אביו, פרוון במקצועו, היה מרכז למפגשי ספרות ותרבות יידית ועברית. כך השתלבו בעולמו לימודי הגמרא, שלמד בחדר עד גיל עשר, עם לימודי הלשון העברית ותרבותה. מגיל שבע למד גם בבית ספר פולני. בספטמבר 1939 נכבשה עיר הולדתו בידי הנאצים, וחקירת אביו על ידי קצין אס-אס בנוכחותו הותירה את רישומה העז בנפשו. המשפחה ברחה לצד הסובייטי ברוסיה הלבנה, ובמאי 1940 נלקחו לארכנגלסק, לעבודות כפייה ביערות הצפון. הוא למד בבית ספר סובייטי כפרי, וב-1941 שוחררה המשפחה ועברה למרכז פינוי אוכלוסין מאזורי מלחמה באזור הקר של הוולגה. משם נלקחו על ידי איכרים לקולחוז, שבו עברו עליו שנותיו מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה. לקיום משפחתו עסק בסנדלרות, בתיקון גגות, בכריתת עצים וכו', ושם גם התנסה לראשונה בכתיבת שירים. לאחר המלחמה שהו בני המשפחה זמן קצר בגרמניה, ובילו כשלוש שנים של המתנה קשה במחנות פליטים באוסטריה ובאיטליה. במסגרת זו עבר הכשרה חברתית-מקצועית ברוח סוציאליסטית שכונתה "הקיבוץ שבדרך", והזדמן לו לשוב לכתיבה ספרותית. עם הגיעם לארץ, בדצמבר 1948, בעוד הוריו שוהים במעברה בחדרה, נשלח לבסיס צה"ל בבית ליד. ב-1950 עבר להתגורר בעכו למשך כעשר שנים.

ביוגרפיה
נולד בעיר פלונסק, פולין. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו, עם חבריו הקרובים דוד בן-גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ ישראל ב-1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת "הפועל הצעיר" ב-1906. ב-1907 החל לפרסם בכתבי העת סיפורים ארץ-ישראליים. ב-1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריז ספרות ופילוסופיה וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ-1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב-1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב-1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר "מקווה ישראל" וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה ממייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון "מאזניים" (1933-1929). ב-1933 הקים את בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר תבור וניהל אותו במשך ארבע שנים. ב-1937 התיישב בירושלים, ומאז ייחד את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.

ביוגרפיה
נולד בתל אביב, למד בתיכון "עירוני י"' ("אליאנס"). בשנים 1970-1973 למד ספרות צרפתית ומדעי המדינה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת במפקדת מנהל ההשתלמויות. לאחר מכן עבד כמזכיר מערכת הירחון "מאזניים". ב-1977 התקבל למערכת עיתון ""הארץ"" וב-1988 התמנה לעורך המוסף "תרבות וספרות". מ-2004 פירסם את הטור הביקורתי "הטלוויזיה של השבוע" ומ-2005 מפרסם את הבלוג "לא בבית ציפרנו", שבו הוא חושף את צדדיה המכוערים של החברה הישראלית, על הוולגריות והצביעות שבה. מפרסם מעת לעת רשימות מסע ממצרים, מירדן ומטורקיה.
צימר שמעון /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1950 /// גיל: 75

ביוגרפיה
נולדה ברכבת העמק, מכיוון שאמה ילדה אותה בנסיעה מחיפה לבית היולדות בעפולה ולא הספיקה להגיע אליו. גדלה בבית אמנותי מובהק. אביה, רפאל צבי, היה מראשוני "הבימה", שחקן ובמאי, מראשוני "אהל", מורה למשחק ומראשוני התיאטרון הקהילתי בארץ. אמה, חיה אלפרוביץ, היתה תפאורנית ב"הבימה", מאפרת, מלבישה וציירת.
פריאנטה מיכאל /// סופר, עורך, חוקר ספרות ומו''ל /// נולד במקנס, מרוקו /// 1947 /// גיל: 78

ביוגרפיה
נולד במקנס, מרוקו. עלה לארץ ב-1962. חניך "עליית הנוער", בוגר כפר הנוער "ניצנים". למד אלקטרוניקה בחיל האוויר ובשירותו הצבאי היה טכנאי. בשנים 1971-1970 למד בציריך ובז'נבה הנדסת תקשורת. עם שובו לארץ עבד שש שנים בחברת "תדיראן" ועסק בהוראה ובכתיבה טכנית. פירסם שני ספרים בתחום התקשורת הציבורית ופיתח שיטת המחשה ייחודית לתיאור ולהפשטת מערכות מורכבות. ב-1976 הקים חברה לדוקומנטציה טכנית ועסק בכתיבה ובעריכה של ספרות מקצועית עבור תעשיית האלקטרוניקה, משרד הביטחון ועוד.
פנואלי (פינלס) ש"י (שמואל ישעיהו) /// מסאי ומבקר /// נולד במיידאן, גליציה /// 1904 – 1965 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בעיירה מיידאן ליד רֵישָא (זֶ'שוּב) שבגליציה. למד בחדר ובישיבה. מ-1919 עד 1924 התגורר ברישא עצמה, ובאותה תקופה פירסם את ביכורי כתיבתו בעיתון מקומי קצר-ימים שערך בעצמו ("העברי", טבת תרפ"ד). בשנות העשרים פירסם בעיקר שירים ורשימות פרוזה בעברית וביידיש. בהדרגה עבר מכתיבה דו-לשונית אל "העברי"ת ומן הספרות היפה אל ביקורת הספרות, שנעשתה לתחום ביטויו העיקרי. הוא השתתף בקביעות בעיתונות "העברי"ת בפולין ("הצפירה", "גלים", "זרמים", "בדרך"). למד בווילנה בסמינר "העברי" למורים ובאוניברסיטה ע"ש סטפן באטורי, ושימש מורה בערים שונות ברחבי פולין, מגליציה ועד ליטא. ב-1933 יצא למסע ארוך במזרח הרחוק, ופירסם עשרות רשימות מן הדרך. ישב זמן-מה בחרבין שבסין, וב-1935 עלה משם ארצה. עד 1946 שימש מורה ומנהל בבית הספר בנהלל, ולאחר מכן ניהל את הסמינר למורים בגבעת השלושה. ב-1954 הצטרף לאוניברסיטת תל אביב המוקמת והולכת, ייסד בה את החוג לספרות עברית ועמד בראשו עד יומו האחרון.
פליישר עזרא /// חוקר, עורך ומשורר /// נולד בטימישוארה, רומניה /// 1928 – 2006 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בעיר טימישוארה, רומניה. את ההיכרות הראשונה עם הספרות העברית בימי הביניים עשה בבית אביו, הרב י"ל פליישר, שהיה מורה לעברית, מנהל בית ספר תיכון וחוקר כתביו של אברהם אבן עזרא. היה פעיל בתנועת "בני עקיבא" ברומניה, ובמסגרת זו לא הסתיר את זיקתו לציונות ולארץ ישראל. בשנות החמישים נעצר, הואשם בפעילות ציונית ונידון למאסר.
פינקרפלד-עמיר אנדה (אננה) /// משוררת /// נולדה ברז'שוב, גליציה /// 1902 – 1981 /// גיל

ביוגרפיה
נולדה ברז'שוב, גליציה המערבית, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב, אדריכל, שירת כקצין בצבא הפולני והיה בעל הכרה לאומית פולנית. בגיל שמונה החלה לכתוב שירים בפולנית. המשפחה עברה ללבוב, וב-1919 פרצו פרעות ביהודי המקום. היא למדה אז בגימנסיה פולנית, וחברי "השומר הצעיר", שבאו לשערי הגימנסיה, הסבירו לתלמידים היהודים שאין מקומם שם. היא קיבלה את "דבר"יהם, וחרף התנגדות ההורים עברה לגימנסיה יהודית והצטרפה לשורות "השומר הצעיר". מרד נעורים זה החריף כשוויתרה על בחינות הבגרות ועלתה לארץ עוד בטרם מלאו לה שמונה-עשרה (מאי 1920). במשך פחות משנה חיה במחנה עבודה באום אל עלק ועבדה בייבוש ביצות, אבל בשל קדחת קשה שגרמה לה למחלת לב חזרה ללבוב, סיימה את בחינות הבגרות והמשיכה ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה ומיקרוביולוגיה. למדה גם בסמינר עברי וקיבלה הסמכה להוראה. ב-1921 ראה אור ספר שירים ראשון שלה בשפה הפולנית, "פרקי חיים".