שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, הסופר אליעזר שטיינמן, ערך את הביטאון "כתובים" והסב את בית המשפחה לחדר המערכת. שחם ואחיו, הסופר דוד שחם, בילו את ילדותם בין ספרים, סופרים ומשוררים. אמו היתה זמרת שנאלצה להפסיק את לימודיה, ואת אהבתה למוזיקה הנחילה לבניה. היה חבר בתנועות נוער חלוציות, תחילה בתנועת "המחנות העולים" ומאוחר יותר בתנועת "השומר הצעיר". לבטי המעבר בין התנועות האלה משתקפים בספרו "לב תל אביב" (1996).
שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
שז (ירושלמי אפרת) /// משוררת, מחזאית וסופרת /// נולדה בקריית אונו, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בקריית אונו. למדה בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין. שירתה בצה"ל בחיל התותחנים. עוסקת בהנחיית סדנאות כתיבה לשירה ופרוזה. עבדה כעיתונאית ב"על המשמר" בשנים 1980-1990. פירסמה מפרי עטה בכתבי עת לספרות החל מ-1984. כלת הפרס על שם רון אדלר לשירה (1999) ופרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול (2007). ב-2004 זכתה בציון "גיבורת תרבות" מטעם הקהילה ההומו-לסבית. יצירותיה שולבו בתערוכות ציור שונות ובהופעת מחול של להקת רנה שיינפלד. שני מחזות פרי עטה הופקו והועלו לבמות: "הביתה" (תיאטרון "הסימטה", 1995) ו"שרשרת פנינים לבנה" (פסטיבל עכו, 1998). שז מופיעה כזמרת המקריאה ושרה את שיריה, ואף הפיקה דיסק בשם "ריקוד המשוגעת" עם הגיטריסט מירק פדרנקו.
שחם-גובר אורית /// סופרת ואוצרת /// נולדה בקיבוץ בית אלפא, ישראל /// 1952 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ בית אלפא. אביה הוא הסופר והמוזיקאי נתן שחם, וסבה היה הסופר אליעזר שטיינמן, מסופרי המודרנה העברית בשנות השלושים, המייסד והעורך של השבועון "כתובים". למדה במוסד החינוכי "גלבוע" בבית אלפא. שירתה בצבא בחיל המודיעין. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב (1983), תואר שני בלימודי מוזיאולוגיה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די-סי (1987), ותואר שלישי מאוניברסיטת חיפה (2009) בנושא המוזיאונים ככלי לעיצוב זיכרון. מאז 1990 עובדת כאוצרת וכרעיונאית של מוזיאונים ומרכזי מבקרים. בין השאר תיכננה את בית הפלמ"ח בתל אביב, את מוזיאון הרצל, את הבית השרוף ואת מוזיאון בגין בירושלים, את מרכז המבקרים ובמת ההר במצדה ואת מוזיאון אסירי המחתרות בעכו. היא בוגרת בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי וזכתה בפרס ראשון לתסריט דוקו-דרמה מטעם הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה על תסריטה "הבנליות של הרשע" (2000).
ביוגרפיה
נולד בירושלים. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ובתיאטרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם רשימות ביקורת בעיתונות, היה חבר מערכת מגזין האינדי-מדיה "כאן" ומגזין "עוד!". מתרגם ספרות ועורך באתר האינטרנט "מארב". כמו כן עוסק באילוף כלבים. בשנים האחרונות מקדיש את מיטב זמנו לאמנות הלחימה ווּ-וֵוי גונג-פו.
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בתל אביב להורים שעלו מטורקיה בצעירותם. את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. בוגרת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובעלת תעודת הוראה לחינוך מיוחד מ"סמינר הקיבוצים". עובדת כמורה לחינוך מיוחד עם בני נוער, מלמדת בתיכון "בליך" ברמת גן ובמרכזי למידה, וכן מנחה קבוצות במרכזי קליטה ובבתי ספר. אם חד-הורית לבן ולבת.
ביוגרפיה
סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. זכתה במלגה מטעם קרן עמו"ס לעידוד מלומדים וסופרים בלשכת נשיא המדינה (2001). מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. עורכת שותפה של כתב העת "דפים למחקר בספרות" היוצא לאור באוניברסיטת חיפה. פירסמה ארבעה ספרים בעברית, ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית. הרצתה בכנסים אקדמיים במוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם. עבודותיה עוסקות בסוגיות מחקריות מרכזיות בספרות העברית החדשה. בהן: השפעה ספרותית, התקבלות ספרותית, בין-טקסטואליות, ביקורת ספרות פמיניסטית, לבטי זהות, אידיאולוגיה וחשבון נפש בשירה, בסיפורת ובדרמה. ברבים מחיבוריה מבליטה שחם את הממד ההשוואתי בזיקות הגומלין בין קורפוסים שונים – במיוחד בין הספרות העברית לספרויות אירופיות.
שורצמן אוֹרי /// סופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1961 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאב יליד מולדביה שבמלחמת העולם השנייה שימש כרופא ברזיסטאנס הצרפתי, ולאם ילידת מגדיאל. בוגר תיכון "עירוני א"' בתל אביב. שירת בצבא בחיל השריון והשתתף במלחמת לבנון הראשונה כמפקד טנק, חוויה שלדבריו הובילה אותו ללימודי רפואה. למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בפסיכיאטריה למבוגרים. ניהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות התפתחות אחרות. הרצה במכללת רופין בחוג למדעי ההתנהגות. במהלך לימודיו כתב טורים קבועים בעיתון "העיר" וב"עיתון תל אביב".
