ש' (שיפמן-שמואלביץ') שפרה /// משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1931 – 2012 /// גיל
שביד אליעזר /// חוקר ספרות ומחשבת ישראל /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד וגדל בירושלים להורים בני העלייה השלישית. אביו, יליד גליציה, היה המשורר והסופר העברי צבי ישראל שביד, והוא העניק לו חינוך ציוני סוציאליסטי. בילדותו הצטרף לתנועת הנוער החלוצית "המחנות העולים" ובהמשך למד בבית הספר התיכון של "זרם העובדים". ב-1948 התגייס לגדוד השלישי של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות בגליל העליון, במרכז ובהמשך גם על משלטי הנגב. עם סיום המלחמה החל מפרסם מאמרים פובליציסטיים על לקחי המלחמה, עתיד התנועה הקיבוצית וחינוך, כמו גם מאמרי ביקורת על סופרי ומשוררי דור הפלמ"ח (למשל ב"שדמות", "ניב הקבוצה" ו"מולד"). בהמשך הצטרף כחבר מערכת של כתבי העת "שדמות", "מבואות", "בטרם" ו"גשר".
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
רוקח (אפטייקער) דוד /// משורר ומתרגם /// נולד בלבוב, גליציה /// 1916 – 1985 /// גיל
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, סיים את תיכון "עירוני א"', למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר ראשון ב-1970 ותואר שני ב-1972. למד לדוקטורט באסתטיקה יפנית באוניברסיטת וואסדה, טוקיו, והשלים את התואר באוניברסיטת תל אביב (1977). פרופסור בחוג ללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטת תל אביב, שבראשו עמד. פירסם שני ספרי מחקר אנתרופולוגי באנגלית. בנוסף לעבודתו האקדמית הרצה ולימד במסגרות מגוונות על בודהיזם ועל תרבות יפן.
רימון (גראנאט) יוסף צבי /// משורר /// נולד בביז'ון, פולין /// 1889 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ביז'ון בפולין והתחנך באורח מסורתי. ב-1904 נכנס לישיבת הרב ריינס בלידא, שנודע בנטיותיו הציוניות ובפתיחות להשכלה. בגלל פוגרומים בסביבה עבר לווילנה (1905), הצטרף לישיבת ראמייליס וגם שקד בספריית שטראשון על ספרות עברית חדשה. זמן-מה שימש מורה בכפר, ואז פירסם את שירו הראשון, "שיר אביב", בעיתון "גן שעשועים" (1906). באותה תקופה התחתן ועלה עם אשתו ארצה (1909). למד בישיבת הרב קוק ביפו, וכשהתקבל למשׂרת לבלר ב"כולל" ורשה עלה לירושלים. אף שחי על גבול היישוב הישן, השתתף בשם העט יוסף הנודד בעיתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" ועל כך נענש וסולק ממשרתו ב"כולל". ב-1910 פירסם חוברת שירים צנועה בשם "לקט" (חמו"ל), וב-1911 עבר לחיפה כמנהל ספרייה עברית, אך כעבור שנה חזר ליפו, עבד כמורה בבית הספר "תחכמוני" והוציא חוברת שירים שנייה, "דביר" (1913). ב-1915 עבר לפתח תקווה והיה מורה בבית ספר לבנות, ואז כינס מבחר משיריו בקובץ "במחזה" (1916). כשקרבה חזית המלחמה נדד בארץ ושב ליפו עם הכיבוש הבריטי (1918). מאז ועד אחרית ימיו חי בעוני ובשיטוטים בין ערי הקודש צפת, טבריה וירושלים. היה מסתופף בבתי כנסת עתיקים ושוקע בהגות מיסטית ברוח הקבלה. מהדרכים היה שולח שירים ורשימות ל"הפועל הצעיר" ול"הדים". ב-1921, בשעת טיול בפרדסי הירקון, הותקף ונפצע קשה בידי ערבים, ומשהחלים המשיך לנדוד עוד כחמש-עשרה שנה, עד שחזר למשפחתו בתל אביב (1936). מבחר מקיף משיריו כוּנס בספרו "כתרים" (1944), שזכה בהכרה ובהוקרה.
רותם יהודית /// סופרת ועורכת /// נולדה בבודפשט, הונגריה /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולדה בבודפשט, הונגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה. משפחתה השתייכה לזרם האורתודוקסי האדוק. אמה אסתר-אליזבט, נצר למשפחת חת"ם סופר, ואביה פנחס (פאול) ויינגרטן, בוגר ישיבות, פעיל בתנועת "צעירי אגודת ישראל" ושותף בעסק הטקסטיל המשפחתי. בהיותה בת שנתיים חולצה מהונגריה עם משפחתה ב"רכבת קסטנר" והגיעה למחנה ברגן-בלזן, שבו שהו שבעה חודשים. לאחר מכן המשיכו לתחנת ביניים בשווייץ, ולבסוף עלו לארץ ישראל. בילדותה גרה בגבעת שמואל, ומאוחר יותר עברה המשפחה לשכונה חרדית בבני ברק. בגיל שבע-עשרה סיימה תיכון חרדי לבנות והשלימה תעודת בגרות ותעודת הוראה בלימודים אקסטרניים. בת שמונה-עשרה נישאה לתלמיד ישיבה ועברה ליישוב רכסים. בעלה למד ב"כולל" והיא עבדה כמורה ופירנסה את המשפחה. ילדה שמונה בנות ובן, שתיים מבנותיה נפטרו. בגיל שלושים ושלוש החלה במסע אל מחוץ לעולם החרדי, שהסתיים לאחר חמש שנים בגירושים מבעלה. בנה בחר להישאר בעולם הישיבות ושש בנותיה הצטרפו אליה. לפרנסתה עסקה בעריכת עלוני חברות ושימשה סופרת צללים.
רזיאל-ז'קונט ורדה /// סופרת ועיתונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1940 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן. בנערותה שינו הוריה את שמם לרזיאל. למדה בבית הספר התיכון "עירוני ה"' בתל אביב, שירתה בנח"ל ובהיותה בת עשרים ואחת נישאה למשורר מאיר ויזלטיר, שלו ילדה את בתה היחידה, נטליה. ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 נפרדה מוויזלטיר והחלה בלימודי פסיכולוגיה, שבסיומם זכתה לתואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ולתואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב. במשך כל אותה תקופה, וגם לאחריה, כתבה מאמרים וטורים בעיתונות. ב-1990 נישאה לסופר והעורך אמנון ז'קונט.
רז (רוזנברג) אברהם /// מחזאי וסופר /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1937 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה לזוג חלוצים יוצאי פולין. בגיל תשע עקר עם הוריו לפתח תקווה. בנעוריו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". שירת בצבא בתקופת מבצע קדש, ונפצע במהלכו בתאונת צניחה. עשה תקופת-מה בקיבוץ נירים בנגב במסגרת גרעין של חברי תנועתו. סיים תואר ראשון ושני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה תלמידו הקרוב של גרשון שקד.
