די-נור (פיינר) יחיאל (ק' צטניק) /// סופר /// נולד בסוסנוביץ, פולין /// 1909 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1909 בסוסנוביץ, פולין, למשפחה חסידית. לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש, שהטביע את חותמו על האופן שבו תפשו בארץ, ואף בעולם, את השואה ומוראותיה במשך שנים רבות.
ביוגרפיה
נולד בביוולארי, רומניה. קיבל חינוך מסורתי בישיבת "בית אהרן" ביאסי והשכלה כללית באוניברסיטת בוקרשט, שבה קיבל ב-1946 תואר מוסמך באסתטיקה ובפילולוגיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה מפעילי עלייה ב' ועסק בעבודה חינוכית ותרבותית במסגרת תנועת "הבונים" וההסתדרות הציונית ברומניה. באותה תקופה הופיעו ספריו הראשונים, קובץ שירים ביידיש ("ביטערניש", 1945) ואנתולוגיה ברומנית מן ההומור העברי. עלה ארצה ב-1949 והיה חבר בקיבוץ עין זיתים שליד צפת עד לפירוקו. מאז התגורר בירושלים. למד לשון, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין מוריו ורבותיו ציין את זאב בן-חיים ונ"ה טור-סיני בתחום הלשון, את מ"ד קאסוטו, יחזקאל קויפמן וי"א זליגמן במקרא, חיים שירמן ושמעון הלקין בספרות. ב-1965 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בשירת ר' משה חיים לוצאטו. בשנים 1987-1966 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו לגמלאות כפרופסור שקד עוד כעשרים שנה על עבודתו.
גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.
גורן (גרינבלאט) נתן אליעזר /// סופר, מבקר /// נולד בווידז, ליטא /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וידז שבפלך קובנה. התחנך במוסדות התורה בסלובודקה, ושם התוודע בגנבה לספרות העברית החדשה. בהיותו בן שש-עשרה עקר בגפו לווילנה, שבה התמיד בלימודי הקודש ובד בבד התקרב אל חוג הסופרים היהודים ואל פעילי מפלגת "פועלי ציון". עד מהרה היה לפעיל בתנועה המהפכנית של 1905, ובגין פעילות זו נאסר לשנתיים. ב-1910 גלה לאודסה מחשש למאסר נוסף ושם התקרב אל ביאליק, דרויאנוב ומנדלי ואל חוג היוצרים היהודים הצעירים בעיר.
גור-אריה יהודה /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בבסרביה /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד בבסרביה. בהיותו בן שבע הוגלה עם משפחתו בצעדת מוות למחנה ריכוז בטרנסניסטריה. עלה ארצה ב-1950 והשתלב בחבורת הנוער העולה בקיבוץ. למד ספרות כללית וספרות יידיש באוניברסיטת תל אביב. שימש כעורך מדור הספרות ב"מעריב". במהלך השנים תירגם עשרות ספרים, שירים, סיפורים ורשימות מרומנית, מרוסית ומיידיש. על כך זכה בפרס שרת המדע והאמנויות למתרגמים (1995) ובפרס על שם דוד הופשטיין מטעם הרשות הלאומית לתרבות יידיש ואגודת סופרי ועיתונאי יידיש (2006).
ביוגרפיה
נולד בעיירה לופאטין הסמוכה לברודי בגליציה המזרחית. למד בחדרים ובבתי מדרש וכן בבית ספר ממשלתי. בנעוריו התוודע אל ה"ספרות" הרומנטית הגרמנית והסקנדינבית, שטבעה לימים חותם עמוק ביצירתו. כבן שש-עשרה עזב את בית הוריו, התיישב בלבוב וממנה יצא לסיורים ולשיטוטים ארוכים ברחבי גליציה. בלבוב השתלב בסביבה ה"ספרות"ית של כותבי עברית ויידיש, והתוודע לי"ח ברנר ולג' שופמן. ב-1906 הופיעו ביכורי עטו בעיתונות יידיש המקומית. ב-1908 פירסם לראשונה יצירות בעברית – שירים-בפרוזה בקובץ "ספרות" בעריכת דוד פרישמן – אולם את התחלתו הממשית כסופר עברי ראה בפרסום הסיפור "תנאים" בירחון "השילוח" (1910). ב-1914 עלה לארץ ישראל. בשנות מלחמת העולם הראשונה לימד לשון ו"ספרות" עברית בגימנסיה העברית "הרצליה". המשיך לעסוק בהוראה עד 1943, ואז פרש כדי להתמסר כליל לעבודתו ה"ספרות"ית.
ברקוביץ יצחק דב /// סופר, מחזאי, מתרגם ועורך /// נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה (בלארוס), וגדל במשפחה שהתפרנסה בצמצום. למד בחדר ואחר כך בישיבה קטנה, שבה התחיל לקרוא בסתר ובלהיטות יצירות של סופרי ההשכלה ומאוחר יותר גם של סופרי יידיש. התרשם בייחוד מסיפורי שלום עליכם ביידיש, שעוררו בו את השאיפה לנסות את כוחו בכתיבה. כמו כן פנה ללימודי חול והתוודע אל הספרות הרוסית.
ברוך יצחק לייב /// מתרגם, משורר, סופר, עורך ומסאי /// נולד בטאווריג, ליטא /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
בסמן בן-חיים רבקה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בוילקומיר, ליטא /// 1925 /// גיל: 99
ביוגרפיה
נולדה בווילקומיר, ליטא. למדה בבית ספר יסודי ביידיש, ולאחר מכן בגימנסיה ליטאית. עם פלישת הגרמנים לליטא ב-1941 ברחה לווילנה, שם שהתה עד לפירוק הגטו. ב-1942 הועברה אל מחנה הכפייה לנשים קייזרוואלד בלטביה. כתבה שירים המתארים את הווי החיים במחנה, שזכו לפופולריות והושרו על ידי האסירות. שניים משירים אלה מצאו את דרכם לאנתולוגיה של שמריהו קצ'רגינסקי, "לידער פון געטאָס און לאגערן" ("שירים מגטאות ומחנות", 1948).
