ביוגרפיה
נולדה בתל אביב, בתם של המשורר נתן אלתרמן ושחקנית התיאטרון רחל מרכוס. למדה בבית הספר "תל נורדאו" ובתיכון "עירוני ד"', התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת חיל השריון. לאחר שירותה הצבאי למדה דרמה בניו יורק, אך לא סיימה את לימודיה. שיחקה בתיאטרון "הקאמרי", בתיאטרון "זווית" וב"הבימה". ספר שיריה הראשון, "צפנת", ראה אור בהוצאת מחברות לספרות (1964). פירסמה עוד שני קובצי שירה, "בין סוף לבין סתיו" (1972) ו"ארצות הנשייה" (1976). במלאות שנה למותה ראה אור "שירים 1976-7", קובץ שירים מוכן לדפוס שנמצא בין חפציה. כעבור שנה יצא לאור הספר "עיר הירח" (1979), המציג מבחר רחב משני קובצי השירה הראשונים ומביא את שני הקבצים האחרונים במלואם. ב-2006 ראה אור הקובץ "בלדה לאשה", המאגד את שיריה המולחנים. מצאה את מותה ב-7 בספטמבר 1977, בנפילה מחלון ביתה.
אליעז רפאל /// משורר, מתרגם ומחזאי /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1905 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. אליעז, שנקרא בבולגריה רודולף ובפי מכריו רודי, היה הבן הבכור במשפחה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בסופיה, ברחוב פוזיטאנו, שכונה גם "הרובע היהודי" ושימש מאוחר יותר רקע למחזור "שירים" שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בשל המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה התגלה כפוליגלוט (שולט בלשונות רבות) וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית, בעיקר של מחזות שקספיר. ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב העת האוונגרדי "היפריון" (שאחד מעורכיו היה הבמאי היהודי י"מ דניאל, שלימים ביים בארץ הצגות של תיאטרון "המטאטא"). קשרי ידידות נוצרו בינו לבין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית. לאחר שתי שנות לימודים עזב את הגימנסיה בשל הערה אנטישמית של אחד המורים. עתה טיפח חלומות על הגשמה ציונית וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני.
אלדן אנדד (בלייברג, אברהם) /// משורר /// נולד בפולין /// 1924 /// גיל: 100
ביוגרפיה
נולד בפולין ועלה ארצה עם הוריו ב-1930. המשפחה הצטרפה לקיבוץ חפציבה, שם גדל והתחנך. שירת כסייר ב"הגנה" ובפלמ"ח, וחוויית התשתית של השיטוט בארץ התבטאה בשיריו. ב-1960 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ בארי. השלים את לימודיו לתואר ראשון בחוגים לספרות עברית, ספרות אנגלית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. את שמו האמיתי, אברומה (אברהם) בלייברג, החליף בשם הספרותי אנדד אלדן, הרומז לחוויות המסייר והנודד בארץ ישראל.
אורלנד יעקב /// משורר, פזמונאי, מחזאי ומתרגם /// נולד בטטיב, אוקראינה /// 1914 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טטיב, אוקראינה, לאביו אליעזר ולאמו בתיה לבית סגל. באפריל 1919 נטבחו עשרה מבני משפחתו בפרעות דניקין ופטליורה והמשפחה עקרה לקייב, בירת אוקראינה. חוויית ילדות זו ליוותה אותו כל חייו ולה הקדיש את הפואמה "קייב" (1991). משם חצתה המשפחה את הדנייפר והדנייסטר ועברה לבסרביה, והתגוררה כשנה בקישינב. הוא למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", שבה התחנך גם נתן אלתרמן, בלא שהתוודעו זה לזה. ב-1921 עלה לארץ עם הוריו, ותחנתם הראשונה היתה כפר גלעדי. בשנים 1923-1921 השתתפו הוריו בסלילת כביש מטולה-כפר גלעדי-מגדל-טבריה במסגרת "גדוד העבודה". ב-1923 עברו לירושלים, שם עבד האב כחוצב וכסתת אבן בפלוגת העבודה של הגדוד בראשות יצחק שדה. ב-1928 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים השלים בשנים 1932-1929 בגימנסיה "רחביה" בירושלים.
אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
