ביוגרפיה
נולד בוורשה. למד בחדר מתוקן ובתיכון יהודי-פולני. ב-1938 החל בלימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטת ורשה. עם פרוץ מלחמת העולם נמלט לשטחי ברית המועצות, שהה תקופה קצרה בלבוב, שם למד הוראת יידיש. מאוחר יותר שימש כמפקח על בתי יתומים לפליטים מפולין. ב-1949, לאחר תקופה קצרה במחנות העקורים, שם שימש כמורה, עלה ארצה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מתלמידיו של דב סדן וב-1961 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. ב-1986 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וב-1996 היה חתן פרס ישראל.
ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
רייך אשר ישעיהו /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשכונת בתי אונגרין, הבכור משלושה ילדים. החל ללמוד ב"חדר" בגיל שנתיים, המשיך בתלמודי תורה ואחר כך בישיבות "מאה שערים" ו"קול תורה". בגיל אחת-עשרה התייתם מאביו, יצחק מאיר, שהקדיש עצמו לתורה ופירנס את משפחתו כבעל מלאכה. אמו, טובה גרינוולד, נצר למשפחת רבנים, שהנודע בהם היה האדמו"ר מסאטמר. בהגיעו לגיל שמונה-עשרה עזב את שכונת ילדותו והתגייס לצה"ל. צעד זה הביא לניתוק קשריו עם משפחתו. לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללמוד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעידודו של פרופ' דב סדן, שסייע לו להתקבל בלא תעודת בגרות.
רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
קצנלסון גדעון /// מבקר ספרות /// נולד בבאראנוביץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר באראנוביץ' מדרום למינסק. למד בגימנסיה עברית ופולנית ועלה לישראל ב-1934. סיים תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1939) בנושא "המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים" – חיבור שהדפיסו בהמשך כספר בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר (דביר, 1954). בכור מאמריו בביקורת הספרות העברית, "משהו על מגלה טמירין" ("גליונות", 1940), נוגע ביצירה לוחמנית – שהיא אבן יסוד בז'אנר הסאטירי-פרודי, ובמידה רבה מציינת את נטייתו התמידית לפולמוס ולהתנצחות. החל בכתיבת עבודת הדוקטור בהדרכת דב סדן, על שירתו "הארץ"-ישראלית של המשורר אורי צבי גרינברג בשנים 1939-1924. שימש כמורה בבתי ספר תיכוניים ברמת גן (בעיקר בגימנסיה "אהל שם") וכמרצה באוניברסיטת תל אביב, שבה ביקש להשלים את לימודיו האקדמיים.
ביוגרפיה
נולד והתחנך בירושלים, השלים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי דוקטורט באוניברסיטת ייל (1965). עם סיום הדוקטורט לימד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית עד לפרישתו ב-2003. היה מופקד על הקתדרה ע"ש אחד העם. במהלך השנים כיהן בתפקידים שונים באוניברסיטאות צמרת אמריקניות, בהן הרווארד, ג'והנס הופקינס ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2005 לקה באירוע מוחי ומאז לא שב לאיתנו.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
