מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
זנדבנק שמעון /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, יעקב זנדבנק (1939-1898), פובליציסט בולט, עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. אף על פי שצמח בסביבה החברתית והרוחנית של "ארץ ישראל העובדת" גילה בתוכו מילדות משיכה עמוקה לתרבות אירופה וללשונותיה, ובגיל ארבע-עשרה, בהיותו תלמיד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב, ניסה כוחו לראשונה בתרגומי שירה ודרמה. ב-1953, בעת שירותו הצבאי, הופיע הספר הראשון שתירגם (בשם העט ש' בר-חנה): "האמנות, התהוותה והתפתחותה" מאת גרשם ק' פרייער. ב-1954 החל לפרסם בעיתונות תרגומי שירה ורשימות על ספרות. למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר תקופת השתלמות בקיימברידג' סיים ב-1965 עבודת דוקטור על השירה האנגלית המטפיזית של המאה השבע-עשרה. באותה השנה התמנה כמרצה בחוגים לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, והתקדם עד דרגת פרופסור מן המניין (1982). ב-1996 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית. ב-1999 פרש לגמלאות.
גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.
אוארבך ג'ון /// סופר בשפה האנגלית /// נולד בורשה, פולין /// 1922 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה ושירת בצבא הפולני בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה. עם השתלטות הנאצים על פולין נכלא בגטו ורשה, ממנו הצליח להימלט ב-1942 עם תעודת זהות מזויפת. ניסה להימלט לשבדיה אך נתפש על ידי הנאצים. בעודו עוטה זהות פולנית נאסר במחנה ריכוז שטוטהוף. בגלל מצוקת כוח אדם בצי הגרמני שוחרר מהמחנה והובל לעבודות כפייה באוניות משא גרמניות. בהמשך עבד במספנות דנציג עד שחרורן על ידי הצבא האדום ב-1945. בתום המלחמה חזר לוורשה וגילה שכל משפחתו נספתה. לאחר מכן הצליח להגיע לשבדיה ושירת על אוניות. גויס למוסד לעלייה ב' ועסק בהעפלה הבלתי-לגאלית. ב-1947 נתפש על ידי הבריטים ונכלא במחנה מעצר בקפריסין, בו שהה שנתיים. עם עלייתו ארצה התיישב בקיבוץ שדות ים ועבד על אוניות הדיג של הקיבוץ ובהמשך בצי הסוחר הישראלי. הקים משפחה בקיבוץ אך איבד את אשתו, שלקתה במחלה ממארת, ושכל את בנו, סרן אדם אוארבך, בתאונה מבצעית ב-1974. היה נשוי בשנית לבמאית נולה צ'לטון.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 4 ערכים.
