שבתאי יעקב /// סופר, מחזאי ופזמונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1934 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל ברחוב פרוג 15, בשכונת "מעונות עובדים", מעוז ההסתדרות וארץ ישראל העובדת. הוריו ילידי פולין. האב, אברהם שבתאי, היה פועל בניין, בעל הכרה מעמדית, שלימים שימש מנהל עבודה ב"סולל בונה". הוא אחיו של אהרן שבתאי, המשורר והמתרגם.
שבתאי (הנגבי) עדנה /// סופרת ועורכת ספרותית /// נולדה בקיבוץ מרחביה, ישראל /// 1934 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ מרחביה, בתו של העורך ואיש ספרית פועלים דוד הנגבי. הוריה עלו ארצה מפולין כחלוצים של תנועת "השומר הצעיר". גדלה בבית מלא ספרים עבריים והיתה קוראת שקדנית מילדותה. סיימה את בית הספר היסודי והתיכון בקיבוצה ושירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בעת שירותה נישאה לסופר יעקב שבתאי, שהיה חבר מרחביה. ב-1959 יצאה ללימודים ב"סמינר אורנים" והשלימה לימודי הוראה (1962). היתה מורה עד יציאתם מהקיבוץ (1967). המשפחה עם שתי בנותיה השתקעה בתל אביב, עיר הולדתו וגידולו של שבתאי. ב-1969 החלה בלימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. מורתה נורית גוברין עודדה אותה להמשיך, והיא סיימה תואר ראשון ב-1974, אך פנתה לכיוון שונה: לימוד מחול ותנועה אצל נועה אשכול. היא הוסמכה כמורה לתנועה, אך חזרה לאוניברסיטה, סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית ונשלחה לגרמניה למסלול ישיר לדוקטורט (1977).
שביט יעקב /// סופר, היסטוריון, עורך ומתרגם /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בקריית חיים. כבר בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים ובכתבי עת. לאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וב-1977 הוענק לו תואר דוקטור. ב-1991 נעשה פרופסור מן המניין וכיהן כראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, כאחראי מטעם האוניברסיטה על תוכניות לימודים לקציני צה"ל, וכחבר במועצות ציבוריות שונות. נשוי לחוקרת הספרות והתרבות פרופ' זהר שביט.
שביט דן /// סופר, עורך ואמן /// נולד בקיבוץ כפר סאלד, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
חבר קיבוץ כפר סאלד, שם נולד להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. אביו, שמעון שטרן, היה ממעצבי תורת "החינוך המשותף" בתנועה הקיבוצית. סיים לימודי תיכון בקיבוצו ומאוחר יותר השלים תואר ראשון בספרות, בשפה אנגלית ובחינוך באוניברסיטת חיפה. היה מנהל בית הספר בקיבוצו, מורה בתיכון הקיבוצי-אזורי ומזכיר הקיבוץ. בילדותו ובנעוריו עסק בכתיבה, בציור, בנגינה ובמשחק. מאוחר יותר התמסר בעיקר לכתיבה, אך עסק כל השנים גם בציור והציג כמה תערוכות יחיד וקבוצתיות, ובזמנו שימש יו"ר הוועד הציבורי שליד גלריית הקיבוץ בתל אביב.
שביט (שטיינר) יוסף /// עיתונאי, סופר ועורך /// נולד בוינה, אוסטריה /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בווינה, ובהיותו בן שש עלה לארץ עם הוריו. כנער כתב בעיתוני ילדים ונוער. לאחר קום המדינה השלים את לימודיו התיכוניים בלונדון, וכששב ארצה התגייס לצה"ל וערך עיתון בבסיס שבו שירת. לאחר שחרורו פנה ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל החל לעבוד כעיתונאי בעיתון "דבר". ב-1960 עבר ל""ידיעות אחרונות"", שם מילא שורה ארוכה של תפקידים: עורך חדשות, כתב בכיר, עורך המדור הכלכלי, ועוד. בשנים 1971-1968 יצא לניו יורק בשליחות מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. בתוך כך סיים לימודי טלוויזיה בבית הספר RCA בניו יורק. אחרי שובו לארץ הוסיף לעבוד ב""ידיעות אחרונות"" עד לפרישתו ב-1988. עבודתו העיתונאית זיכתה אותו פעמיים (1966 ו-1971) בפרס על שם שרה רייכנשטיין מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב.
שבבו שושנה /// סופרת /// נולדה בזכרון יעקב, ישראל /// 1910 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזכרון יעקב למשפחה שעלתה ארצה מפרס כשבעים שנה לפני כן והתיישבה בצפת. בתחילת המאה העשרים הוזמן אביה לשמש מורה לערבית בבית הספר בזכרון יעקב, ולכן הוריה עקרו לשם. סיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר המקומי, והמשיכה בסמינר לוינסקי בתל אביב. מנעוריה ניסתה כוחה בכתיבה, וסיפורה הראשון, "כלבים לאור שלהבת", המבוסס על רשמיה ממאורעות תרפ"ט בצפת, פורסם בעיתון "הארץ" בדצמבר 1929. מאז נעשתה משתתפת תדירה בעיתונות הספרותית, וזכתה לעידודם של הסופרים אשר ברש ומשה סמילנסקי. עד 1942 פירסמה כארבעים סיפורים בבמות שהיו מזוהות עם החוגים ה"אזרחיים" ביישוב (בעיקר "הארץ", "בוסתנאי", "דואר היום" ו"הציוני הכללי"). נושאי סיפוריה נטולים מהווי היישוב הישן ומחיי המושבה גם יחד. ואולם את עיקר תשומת הלב משכו שני הרומנים שלה. הראשון בהם," מריה" (בימת קדם לספרות, 1932), מגולל פרשת חיים נפתלת של בת עשירים ערבייה-נוצרייה מחיפה המתאהבת בצעיר בן עניים, ולאחר שהיא הרה ויולדת בסתר דרכיהם נפרדות והיא פונה לחיי פרישות במנזר, אך גם שם לא מסתיימות תהפוכותיה הרומנטיות, ואלה מוליכות אותה אל סופה הטרגי. מהתגובות שעורר הרומן בלטה רשימת ביקורת זועמת של הסופר יהודה בורלא, שהיה מורה ומדריכה של שבבו בנעוריה, אך עתה פסל בחריפות את ספרה כרומן-משרתות ירוד ונפסד המושפע, לדעתו, מן הרומן הצרפתי הזול. רוחה של שבבו לא נפלה, וב-1942 פירסמה רומן שני, "אהבה בצפת", ריאליסטי ומורכב יותר מקודמו, המתאר את התמרדותה של בת למשפחה ספרדית נגד השידוך שהוריה הועידו לה, ואת מאבקה על מימוש אהבתה לגבר שבו חפצה. בשני הרומנים בלטו תיאורים ארוטיים נועזים בהרבה מן המקובל באותן שנים, שתרמו אף הם לדחיקתה של הסופרת אל השוליים הלגיטימיים-למחצה של הספרות היפה. ב-1942 נישאה שבבו והתיישבה בחיפה, ומסיבות שלא הובררו כל צורכן חדלה כליל לכתוב. רק בשנותיה האחרונות ניאותה להעלות על הכתב פרקי זיכרונות, ופירסמה סיפור קצר אחד ב-1984.
שבא (שורץ) שלמה /// סופר /// נולד בז'שוב, גליציה /// 1929 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בז'שוב (רישא), גליציה, למשפחה שומרת מצוות. ב-1936 עלה לארץ עם הוריו, שקבעו את מושבם בשכונת מחלול בתל אביב. למד בישיבת הרב עמיאל. לפני שמלאו לו שש-עשרה התחיל לעבוד כנער שליח במשרד עורך-דין, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. היה חבר ב"נוער המזרחי", ב"גדנ"ע" וב"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. אחרי שחרורו מצה"ל עבר קורס קצר ליערנות, ובמשך שנה היה מדריך נטיעות לעולים מתימן שהתיישבו במושב אלאר (היום: מטע) בהרי ירושלים והועסקו בייעור מטעם הקרן הקיימת. את רשמיו מתהליך קליטתם פירסם בביטאון מפ"ם "בשער" (1951), וכעבור זמן הרחיב את היריעה בספרו הראשון, "אנשים חדשים בהרים הגבוהים" (הקיבוץ המאוחד, 1953). עבד כעשרים שנה ככתב וכעורך בעיתוני מפלגות הפועלים: "בשער", "על המשמר", "למרחב" ו"דבר".
שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק, פולין. עלה ארצה ב-1931. בנעוריו הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות צבאיות מובהקות. בין השאר נטל חלק בהתקפה על הרדאר בחיפה. בתחילת מלחמת העצמאות שימש כמדריך בבית הספר של החי"ש תל אביב. בהמשך הועבר לליווי שיירות בדרך לירושלים, במסגרת הפלמ"ח. לחם גם במסגרת חטיבת "עציוני" בירושלים כמפקד כיתה וכמפקד מחלקה. נפצע בשער הגיא במבצע "מכבי" ב-13 במאי 1948.
