ליברמנש רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולימודי תעודה בתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר-אילן. ממקימות הוצאת סאגה. קובץ ראשון משיריה התפרסם בקונטרס לשירה "הִנֵה 6" (1995). העורך נתן זך ציין בדברי הפתיחה כי שירתה הבשלה משקפת "תמונת מצב של חיי אשה, תל-אביבית עד לשד עצמותיה […] חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה". זוהי שירה אינטנסיבית, רבת-עוצמה ואותנטית, המתארת מצבי יסוד יומיומיים בחייה של אישה כמו "אגרוף בבטן". חומרים אלה מעסיקים אותה גם בשאר יצירתה. בקובץ הסיפורים "שפתיים בלונדיניות ושיער דובדבן" (1997) היא חושפת את הכמיהה לאהבה וזוגיות המוצגות כבלתי אפשריות. בכל אחד מהסיפורים מתקיימים מפגשים זוגיים שמובילים לפרֵדה, הטמונה בהם מראש. הסיפורים כתובים כקולאז' של דימויים אורבניים בעלי איכות קליפית-ניאונית המצטרפים לאמירה נוקבת ומשעשעת לפרקים על המציאות התל-אביבית. גם הרומן "חיים כמעט מתוקים" (2002) מתאר את החיים האורבניים המנוכרים. כאן הסגנון מרווח ואטי יותר, ורוחב היריעה איפשר לה לפרוש את חייהן של הדמויות בצורה מלאה ומתונה. ליברמנש מעצבת כאן דמויות שוליים לא מושכות, אפילו דוחות. אלה דמויות המדשדשות בשולי הקיום התל-אביבי הלכאורה צעיר, זוהר והייטקי. שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מזדקנות, נכות רגשית ולכודות בתסביכי מיניות, מה שמונע מהן כל אפשרות ליצירת קשר אינטימי.
לויתן נדב /// סופר, במאי ופזמונאי /// נולד בקיבוץ כפר מסריק, ישראל /// 1943 – 2010 /// גיל
לוין-תלמי אמה /// סופרת ועורכת /// נולדה בורשה, פולין /// 1905 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בוורשה, פולין, למשפחה ציונית ליברלית, דוברת עברית וספוגת תרבות עברית. למדה בבית ספר יהודי-פולני ובנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר". ב-1924 עלתה לארץ והצטרפה לקבוצת "חדרה". כשהתפזרה הקבוצה עבדה לפרנסתה בריסוק חצץ, במדידות בכביש, בעישוב בפרדס, בקטיף טבק ולבסוף היתה גננת בחיפה. ב-1927 הצטרפה לחבריה מהתנועה בוורשה, שישבו בעפולה, והם הקימו לאחר כמה שנים את קיבוץ משמר העמק. נכללה בקבוצת החלוץ של הקיבוץ שעלתה להתיישבות באבו-שושא, והיתה הגננת של ילדי הקיבוץ הראשונים. לימים כתבה את סיפוריהם של ילדי הגן וכינסה אותם בספרה "פורים באלול" (מרחביה, 1954).
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. גדל בשכונת נווה שאנן הסמוכה לתחנה המרכזית הישנה. הוריו הגיעו ארצה מלודז', פולין ב-1935 עם בנם הבכור דוד בן תשעת החודשים, לימים במאי ומנהל אמנותי של תיאטרון "הבימה". האב היה שומר מצוות, נצר לשושלת רבנים מחסידות פולין, וגם לוין חבש כיפה עד גיל ארבע-עשרה ולמד בבית הספר הממלכתי-דתי "יעבץ". את שירו הראשון כתב בגיל שש, לאחר שמטוסים מצריים חגו מעל התחנה המרכזית והטילו עליה פצצות. האב הגאה שמר את השיר בכיסו. בגיל שתים-עשרה וחצי התייתם מאביו, שמת מהתקף לב, והאם האלמנה נאבקה לפרנס את שני בניה. את לימודיו התיכוניים החל בתיכון "צייטלין" הדתי, אך משסיים כיתה ט' נאלץ להפסיק, עבד כנער שליח כדי לסייע לאמו בפרנסת הבית, והמשיך בלימודי ערב. בתיכון השתתף לראשונה בחוג דרמטי ושיחק במחזה "מיכל בת שאול" של אהרן אשמן. למעשה נחשף לעולם התיאטרון כמה שנים לפני כן, באמצעות אחיו, ששימש עוזר במאי בתיאטרון "הקאמרי". במהלך השירות הצבאי היה אחראי על מתקן הקשר של פיקוד מרכז, תפקיד שהצריך סיווג ביטחוני גבוה במיוחד. בשירות המילואים הועבר ליחידת נ"מ בחיל התותחנים. רק בתקופה זו חדל, בהשפעת חברים, לצום ביום הכיפורים.
לויטס הלוי יואב /// סופר /// נולד בקיבוץ בית זרע, ישראל /// 1939 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ בית זרע להורים שעלו ארצה מליטא ב-1930 והצטרפו לגרעין המייסדים של הקיבוץ. למד והתחנך בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוץ. כילד, כנער וכגבר צעיר עבד בענפי חקלאות שונים. בהיותו בן שש-עשרה חש עם בני כיתתו לכבות שרֵפת ענק שהתפשטה מהירדן אל בתי הקיבוץ, ונכווה קשות בכל חלקי גופו. לאחר החלמתו פנה ללימודים אקדמיים. ב-1967 השלים את לימודי התואר הראשון בספרות ולשון עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך יצא ללימודי תרגום באוניברסיטת ז'נבה ובמכון סרוואנטס במדריד. מ-1971, שנת חזרתו לבית זרע, ועד יציאתו לגמלאות ב-2005 עסק בכתיבה ובמילוי תפקידים שונים בקיבוץ.
ביוגרפיה
נולד בכפר סבא. נשוי לרקדנית ולכוריאוגרפית ענבל אושמן. עוסק בכתיבה ספרותית לילדים ולמבוגרים, בכתיבת תסריטים, בעיתונות, בתרגום ובעריכה. נולד למשפחה ברוכת ילדים שטיפחה את אהבת הספרות. בראיונות עמו הוא מרבה לספר על משפחתו. אביו היה בן חמישים כשנולד. חמש שנים קודם לכן התגרש מאשתו הראשונה ונשא לאישה ניצולת שואה בת עשרים ושתיים ממשפחה חרדית. לזוג נולדו שישה ילדים, והאב החליט שתכלית חייו היא לגדל ילדים ייחודיים. אחיו של ינץ הוא הקולנוען והקומיקאי רשף לוי.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ולמד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ב-1993 הקים את "ספר זכרונות", שירות ייחודי לאיתור ספרים. כמו בלש, מתחקה לוי לפי רמזי זיכרון של המחפשים אחר ספר ילדות אהוב, ולאחר זיהוי שמו הוא תר אחר עותק עבורם. ב-2000 הוציא לאור את הספר "מיומנו של מאתר ספרים". כמאתר ספרים לוי הוא משתתף קבוע בתוכנית הרדיו של ירון אנוש "דברים קטנים". הוא גם הבעלים של "חנות הספרים של איתמר" בזכרון יעקב ובאינטרנט. האתר מפיץ דף מידע לחבריו ובו אוצרות ידע לאוהבי הספר.
לוז צבי /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בקבוצת דגניה ב', ישראל /// 1930 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקבוצת דגניה ב' להוריו רחל וקדיש לוז (לוז'ינסקי), ממייסדי הקבוצה (לימים כיהן אביו כיו"ר הכנסת הרביעית, החמישית והשישית). התחנך בבתי הספר של קיבוצי עמק הירדן, בית החינוך העממי והתיכון החקלאי "בית ירח". ב-1948, בעודו תלמיד כיתה י"ב, הופסקו לימודיו כשלושה חודשים לפני הכרזת המדינה, והוא גויס להגנה ואחר כך לצה"ל, והשתחרר אחרי מלחמת השחרור בדרגת סרן. ב-1957 החל ללמוד ספרות ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, ומ-1962 היה אסיסטנט של פרופ' ברוך קורצווייל. ב-1968 קיבל תואר דוקטור, והמשיך ללמד במחלקה לספרות עם ישראל עד פרישתו ב-1998, בדרגת פרופסור מן המניין. עבודתו המחקרית ממשיכה גם עשור ויותר לאחר פרישתו, והוא ממשיך ללמד ספרות במכללה האקדמית עמק הירדן, אף שאיבד בשנים האחרונות את ראייתו.
