זרחי נורית /// סופרת ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1941 /// גיל: 84

ביוגרפיה
נולדה בירושלים לאביה, הסופר ישראל זרחי (1947-1909), ולאמה המורה אסתר (לבית חננית). בגיל חמש נתייתמה מאביה. בעקבות פטירת האב עברו האם ושתי בנותיה לקבוצת גבע, שם התחנכה כילדת חוץ. סיימה את בית הספר התיכון בעין חרוד, ובתקופת שירותה הצבאי למדה בערבים. בעלת תעודת הוראה מסמינר לוינסקי ותואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בעיתונאות ובהוראת ספרות, ספרות ילדים וכתיבה יוצרת. חיה בתל אביב משנות השבעים.

ביוגרפיה
נולד בירושלים ומתגורר בה. את לימודיו האקדמיים באשורולוגיה והמזרח הקדום השלים באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בענפיה השונים של הספרות המסופוטמית הקדומה: אשורית, אכדית, בבלית ושומרית. כיום משמש כפרופסור חבר וכראש המדור האשורולוגי בחוג לארכיאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה
נולד ברמת השרון. למד מחשבת ישראל והיסטוריה באוניברסיטת חיפה. הוסמך לרבנות בתוכנית "תמורה" להכשרת רבנים חילוניים, וחבר מועצת הרבנים החילוניים "מרחב". חבר קיבוץ מזרע, נשוי לאורית ואב לחמישה בנים. בנו השני, שקד, נספה בתאונת דרכים ב-2006, בהיותו בן תשע-עשרה. היה חבר מערכת בכתב העת "שדמות" של התנועה הקיבוצית בשנות השמונים, וכיהן כעורכו ב-1982. פירסם ב"שדמות" מאמרים בנושאי יהדות, חינוך והקיבוץ, סיפורים ושירים. שיריו ראו אור בבמות נוספות, בהן העיתון "על המשמר" וכתבי העת "אפיריון", "ארץ אחרת" ו"משיב הרוח".
הרצפלד סמדר /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1952 /// גיל: 73

ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים יוצאי רוסיה, דתיים שהפכו לחילוניים. למדה בבית הספר היסודי ע"ש אליעזר בן-יהודה, בגימנסיה העברית "הרצליה" ובתיכון "עירוני ה"'. שירתה בנח"ל, ובמסגרת השירות נשלחה לירושלים להקים שבט צופים צעירים בשכונת מצוקה. זו היתה פגישתה הראשונה עם ירושלים, שלימים קבעה בה את מושבה, והיא מלמדת כתיבה יוצרת ב"מכון כרם".
הלוי שולמית חוה /// משוררת /// נולדה בלוצרן, שוויץ /// 1955 /// גיל: 70

ביוגרפיה
נולדה ב-1955 בלוצרן, שווייץ, לאביה יליד הארץ ולאם שוויצרית. בילדותה דיברה גרמנית ולמדה עברית רק עם חזרת משפחתה ארצה בהיותה בת חמש. בוגרת תואר ראשון במכללה לבנות בירושלים (1975), תואר מוסמך במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת אילינוי (1981) ותואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים (2009). החל מ-1994 שיריה מתפרסמים בכתבי העת ""פסיפס"", "צרור המור", "דימוי", "עתון 77", "הדאר", "שבו", "גג" ועוד. כמו כן תורגמו שיריה לאנגלית, לספרדית, לצרפתית ולערבית.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל

ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
גלאי בנימין /// משורר, מחזאי, סופר ומתרגם /// נולד בוולדיבוסטוק, רוסיה /// 1921 – 1995 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בוולדיבוסטוק, רוסיה, בבית משכיל ועלה ארצה עם הוריו בהיותו כבן חמש. גדל בתל אביב, למד בגימנסיה "הרצליה" והיה חניך תנועת "השומר הצעיר". במלחמת העולם השנייה התנדב לחיל האוויר הבריטי ושירת במדבריות צפון-אפריקה. במלחמת העצמאות היה כתב צבאי ובמבצע קדש קצין חינוך. ב-1950 הצטרף ל"מעריב", שם עבד עד 1988. בשנים 1976-1955 התגורר עם משפחתו בחיפה והיה יועץ לענייני עיתונות של ראש עיריית חיפה דאז, אבא חושי. ב-1976 עבר לירושלים.

ביוגרפיה
נולד בירושלים לאב יליד קהיר ולאם ילידת בגדאד. בבית דיברו עברית, ערבית ולדינו. לסבתו מצד אביו, שומרת מצוות קפדנית שהצטיינה בסובלנות פוליטית, היתה השפעה גדולה על חייו. בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה בחדר ברחוב החבשים בירושלים, שנהרס מפגיעה ישירה של פגז במהלך מלחמת העצמאות. אחרי המלחמה עברה המשפחה לתל אביב, תחילה לחדר בבית נטוש בשכונת חסן-בק, שהתרוקנה מתושביה הערבים והיתה חרבה כמעט לגמרי, וב-1954 לשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. עד המעבר לשם למד ברקאי בבית הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני", ואחר כך בבית חינוך ע"ש דוד רמז, שהשתייך לזרם העובדים.

ביוגרפיה
נולד בפראג. אביו, בן למשפחה בעלת שורשים בעיר, היה מנהל בנק. הוריו היו בעלי זיקה קלושה ליהדות, וברוד גדל על ברכי התרבות הגרמנית. מגיל צעיר ניגן בפסנתר והיה נגן מחונן. בילדותו חלה בעקמת עמוד השדרה, ועד הגיעו לבגרות נשא מחוך ברזל שמתח בכוח את צווארו. למרות זאת נשאר איש נמוך ובעל גבנון. חוויה קשה זו הטביעה חותם על יצירתו.