הר-שפי סיון /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1978 /// גיל: 47
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, גדלה במכמש ובאפרת. למדה בתיכון "פלך" בירושלים. קיבלה תואר ראשון בספרות עברית ובספרות כללית והשוואתית ותואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטורנטית במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. למדה יהדות במסגרות בלתי פורמליות כמו "מת"ן״, בית מדרש "אלול" ובקורס להנחיית סדנאות כתיבה של מתא"ן. ממייסדי בית המדרש הגבוה לנשים "עורי" בירושלים, שהיא מרכזת אותו ומלמדת בו. כמו כן מלמדת במכללת הרצוג. נשואה למשורר אבישׁר הר-שפי ומתגוררת באפרת.
הר (הרשקוביץ) ישראל /// משורר ועורך /// נולד בחלם, פולין /// 1932 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחלם, פולין. כשנה לאחר הולדתו עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בשכונת חליסה (תל עמל), חיפה. היה מצעירי תלמידיו של "החזון איש" בבני ברק, אך בגיל ארבע-עשרה נטש את בית הוריו ואת אורח החיים הדתי והצטרף לאצ"ל. עד גיוסו לצה"ל עבד במלאכות מזדמנות ולאחר שחרורו שימש, בין השאר, אלחוטן על סיפונן של אוניות משא ישראליות וזרות.
ביוגרפיה
נולדה בבגדאד, עיראק, ועלתה לארץ ב-1951. ילדותה עברה במעברות בבאר יעקב וביקנעם. אמה היא בת למשפחת בית-אדוֹני, שהעמידה בעיראק שושלת מקובלים ומשוררים, בהם אסנת התנאית, משוררת ורבנית ידועה מהמאה השבע-עשרה. עבדה כמזכירה במשרד החוץ ובדפוס הממשלתי. מתגוררת בירושלים. מורשתה המשפחתית ניכרת בסגנון כתיבתה כבר בספרה הראשון, "וירח נוטף שגעון" (עם עובד, 1984). זו שירה נבואית-מיסטית, רוויה ביסודות לשוניים קבליים-מזרחיים, עמוסה בתמונות חיזיון שהיומיומי מעורב בהן באקסטטי ובדתי. בעקבות ספר זה זכתה בפרס על שם ירוחם לוריא לספרי ביכורים.
הלל ע' (עומר) /// משורר וסופר /// נולד בקיבוץ משמר העמק, ישראל /// 1926 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
שם משפחתו היה קוטוביץ, ואביו עיברת אותו לעוגני, ובשם זה פורסמו שיריו הראשונים. על פי עצת אברהם שלונסקי בחר בשם העט ע' הלל. הוא שייך ל"משמר"ת הספרותית המכונה "דור בארץ", ויצירתו כוללת שירה, פרוזה אוטוביוגרפית, סיפורים ושירים לילדים.
ביוגרפיה
נולד בהולנד. אביו יליד "הארץ". אמו בת למשפחה יהודית הולנדית ושרדה את שנותיה הראשונות בהולנד בתקופת השואה. עלה עם הוריו בגיל שנה, גדל בחיפה ולמד בבית הספר "הריאלי". תואר ראשון קיבל בטכניון, במחלקה למדעי המחשב (1989). שנה אחת למד בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת לובן, בלגיה, ותואר שני באוניברסיטת תל אביב (1995). כותרת עבודת המוסמך: "סיפורי מקרא לילדים יהודים בתקופת ההשכלה בגרמניה: ההשכלה ביחסה לתנ"ך, להיסטוריה ולמודלים גרמניים" (1995). את עבודת הדוקטור שלו כתב באותו מוסד. כותרתה: "התמודדות חכמת ישראל בגרמניה עם ביקורת המקרא במאה התשע-עשרה" (2002).
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. בתום שירותה בחיל האוויר למדה לתואר ראשון במקרא, ארכיאולוגיה ותקשורת ולתואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. התגוררה ביפן במשך חמש שנים, במסגרת שליחות של בעלה, שם ניהלה את הקהילה היהודית בטוקיו ושימשה ככתבת ב"מעריב" וב"גלי צה"ל". חיה לסירוגין בישראל ובניו זילנד.
ביוגרפיה
נולד ב-1924 בלבוב וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. משנת 1961, כשסיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת לוס אנג'לס, ועד צאתו לגמלאות היה מרצה בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. החל משנות הארבעים מפרסם "שירים", סיפורים ומאמרי ביקורת.
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
