גינוסר (גולדפרב) פנחס /// חוקר, עורך ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה רוויזיוניסטית. בגיל ארבע-עשרה הצטרף לאצ"ל ועם פילוגו ב-1940 נמנה עם גרעין מייסדי הלח"י. בשל פעילותו במחתרת נתפש והוגלה על ידי הבריטים למחנה מעצר בקניה. לאחר חזרתו ארצה ביולי 1948 פעל בארגון אגף השמאל המרקסיסטי של לח"י ועם התפוררותו הצטרף לחטיבה הצעירה של מפ"ם, ומאוחר יותר למק"י. בשנים 1967-1972 ערך את הדף לספרות של ביטאון מק"י "קול העם".
ברוידס אברהם /// משורר וחוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1907 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. אביו, הסופר יצחק ברוידס, מוסמך לרבנות המתייחס למשפחת הגר"א וקרובו של הסופר ראובן אשר ברוידס, עסק בתרגום ספרות מחקר מגרמנית לעברית, חיבר את הספרים "וילנה הציונית ועסקניה" (1939) ו"אגדות ירושלים דליטא" (1946). הוא העניק לבנו חינוך משכילי ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית ע"ש ד"ר אפשטיין. בשנות לימודיו בגימנסיה (1922-1917) החל בכתיבת פרוזה ובעריכת כתבי עת לנוער ("לפידים", "התפתחות", "כוכב המזרח"), שבהם השתתפו גם יצחק עגן, משה בסוק וצבי ארד. ב-1922 החל להכשיר את עצמו במסגרת תנועת "החלוץ" לעלייה לארץ ישראל. הוא נסע לוורשה והתוודע לסופר א"ל לובושיצקי, שהדפיס משיריו בעיתונו "הכוכב". חזר לווילנה והתקרב במיוחד לחוג סופרי "הזמן": י"א טרייבוש וש"ל ציטרון.
בן-אמיתי לוי /// משורר /// נולד בליאכוביץ, רוסיה /// 1901 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בליאכוביץ, רוסיה הלבנה. אביו היה צייר-צלם חובב ובעל בית מסחר לספרים. אמו היתה ממשפחת ויסוצקי, שהיתה מראשוני "חובבי ציון" במוסקבה. את חינוכו העברי קיבל ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים. למד בבית ספר עממי רוסי ובבית ספר תיכון בעיר ניסביז'ש, לשם עברו הוריו בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מ-1917 היה פעיל ב"צעירי ציון" וב"החלוץ" בניסביז'ש. בקיץ 1920 עזב את העיר עם קבוצת חברים, ואחרי נדודים ותלאות הגיעו לחוף יפו. תחילה עבד כפועל חקלאי במושבות, ואחר כך בסלילת כבישים וכפועל בניין בתל אביב ובבלפוריה, אבל הוא שאף לחיי קבוצה, ובחיפושיו שהה בבאר טוביה ובגן שמואל. בראשית 1926 התקבל לקיבוץ דגניה ב', עבד בחקלאות, אך מ-1939 ובמשך שנים רבות היה מורה לתנ"ך, לספרות וללשון בקיבוצו. החל מ-1925 פירסם "שירים" ורשימות ספרותיות ב"הפועל הצעיר", "הדים", "מאזניים", דבר לילדים ועוד.
אריכא (דולגין) יוסף /// סופר /// נולד באוליבסק, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוליבסק, אוקראינה, והתחנך ב"חדר מתוקן". סיפוריו הראשונים פורסמו ב"הכוכב", בעריכת אהרן לובושיצקי (ורשה, 1923), עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית בקובל. ב-1925 עלה לארץ ועבד כפועל בבניין, בכבישים ובחקלאות. סיפורו הראשון שפורסם בארץ היה "קדחת" ("דבר", 1926). בשנים 1932-1929 הצטרף למשפחתו בארצות הברית ולמד שם ספרות אנגלית. ב-1933 חזר לארץ ועבד בעיריית תל אביב, תחילה כמזכיר המחלקה הווטרינרית, אחר כך כעורך בספרייה העירונית "שער ציון" ובהמשך במחלקת ההסברה של העירייה. היה חבר בארגון "ההגנה". מהפרסים הספרותיים שקיבל: פרס ברנר (1960). ספריו הופיעו במהדורות חוזרות ובכינוסים אחדים, למשל "כתבים – מבחר סיפורים" במלאות לו שישים (1967) ו""ילקוט סיפורים"" עם מבוא, הסברים וביבליוגרפיה מאת יוסף אורן (1982). כתב גם לילדים. ערך את הירחון "הקורא הצעיר" והיה מעורכי "אנך" (1954). ערך אנתולוגיות חשובות, בהן "דפדפת לספרות עברית" (1942, עם יצחק עגן); "גיבורים" "במערכה" (1955); "יפו, מקראה היסטורית-ספרותית" (1957); "תל-אביב, מקראה היסטורית-ספרותית" (1959); "סיפורים עבריים מחיי הערבים" (1963). יצירותיו תורגמו לכמה שפות. בנו הוא הסופר והאמן עמוס אריכא.
אגמון (ביסטריצקי) נתן /// סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בזווינגורודקה, אוקראינה /// 1896 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זווניגורודקה, פלך קייב, אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי בחדר וספג מילדות גם את הספרות הרוסית. ב-1913 יצא לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה", ועשה כמעט שנה בתל אביב. בשובו לבית הוריו לחופשה בקיץ 1914 "נתקע" שם מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה התגורר בעיקר בייקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק והחל לעסוק בפעילות ציונית. מכיוון שהתגלה כנואם מחונן, הרבה לנסוע בערי אוקראינה כתועמלן בשליחותן של אגודות ציוניות שונות. ביכורי כתיבתו – מסות וביקורת ספרות – פורסמו ב-1918 בכתבי העת העבריים ("השילוח", "העם"), עם חידוש הפעילות הספרותית העברית ברוסיה אחרי המהפכה.
