ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. משנות השמונ"ים" פירסמה כתבות ומאמר"ים" במקומונ"ים" ובכתבי עת מקצועי"ים". בתחילת שנות התשע"ים" כיהנה כעורכת העיתון "גלובס" וכתב העת "ים" וערכה את כתב העת הכלכלי ליחסי עבודה ועד"ים", שבו פירסמה ממאמריה. מתחילת שנות התשע"ים" פירסמה סיפור"ים" קצר"ים" בכתבי העת "עתון 77", "ים" ו"מאזני"ים"" וכן במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות". סיפוריה נוגע"ים" בסוריאליזם ומעניק"ים" ביטוי לדמויות נשיות שהווייתן אינה אחוזה לחלוטין במציאות.
קסטל-בלום אורלי /// סופרת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
קניוק יורם /// סופר, עיתונאי וצייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
קנטור אברם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד בחיפה, ישראל /// 1950 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולד בחיפה. מגיל ארבע-עשרה התחנך בקיבוץ מזרע. כיום הוא חבר הקיבוץ, נשוי ואב לארבעה. למד ספרות כללית ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. שהה במסגרת לימודיו באוניברסיטת קונסטנץ בגרמניה והשתלם בהוצאה לאור במינכן. ערך את רבעון הקיבוץ הארצי "הדים" בשנים 1988-1986. באותה תקופה הצטרף כעורך לספרית פועלים, ולימים שימש העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה עד מיזוגה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2001. מאז משמש כסמנכ"ל ההוצאה המשולבת. עד כה ערך מאות ספרים (ברובם לא צוין שמו).
קמחי אלונה /// סופרת, עיתונאית, תסריטאית ושחקנית /// נולדה בלבוב, אוקראינה /// 1966 /// גיל: 58
ביוגרפיה
נולדה בלבוב, אוקראינה, כאלונה גייקלה. הוריה היו כימאים. אביה נפטר כשהיתה בת חמש. כשנה לאחר מותו ב-1972 עלתה משפחתה לישראל והשתקעה בקריית ביאליק. בגיל שלוש-עשרה עברה להתגורר אצל סבתה, וכעבור שנתיים עברה מקריית ביאליק לקיבוץ רמת יוחנן. לאחר שנה עברה לחיפה. סיימה בגרות חלקית והתגייסה לנח"ל. עם שחרורה למדה ב"בית צבי" ושיחקה בסרטים ובתיאטרון. קריירת המשחק שלה נמשכה בשנים 1993-1985.
קינן (לוין) עמוס /// סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1927 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה חילונית סוציאליסטית, אביו היה מיוצאי "גדוד העבודה". בילדותו למד בבית חינוך של זרם העובדים בתל אביב והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהיותו בן שש-עשרה עזב את הלימודים והחל לעבוד במוסך ובבניין, ובמקביל למד ציור ב"מכון אבני". ב-1946, כשהיה בן תשע-עשרה, הצטרף ללח"י ומאוחר יותר לחם במלחמת העצמאות ונפצע. בתקופה זו היה שותף בהשקפת עולמו לתנועה ה"כנענית", וזו השפיעה על אמנותו וחותמה ניכר בכלל יצירתו. עם תום שירותו הצבאי החל ללמוד מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ולפרסם את סיפוריו הקצרים הראשונים בכתב העת "אל"ף" בעריכת אהרן אמיר. ראשון סיפוריו, "המשתה", נדפס באוקטובר 1949, ובעקבותיו פורסמו "ארץ חדשה", "הנוטר הממושקף עם הקרבינה" ו"רוח בהרים", שניכרים בהם רכיבים שיאפיינו את כתיבתו בהמשך: מְספר אישי, שימוש בעברית מדוברת, אירוניה, אבסורד, וכן נושאים וחוויות יסוד כמו תחושת ארעיות ואובדן דרך לאחר מלחמת העצמאות; קינה על החלום "הארץ"-ישראלי שלא מומש; הקשר החזק אל האדמה ואל נופי הטבע; וסירוב להפוך מוות ומלחמה לפולחנים הרואיים.
פורמן-אלבז רחל /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1951 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. גדלה בעיר התחתית, באזור ואדי סאליב, שכונת העוני של חיפה בשנות החמישים. למדה אמנות הבמה וקולנוע ב"בית צבי" ועוסקת כיום בתחום. עוד בהיותה תלמידת תיכון היתה מקורבת לחוגי אינטלקטואלים ויוצרים ערבים, ומקצת משיריה תורגמו לערבית וראו אור במוסף "כל אל ערב" בעריכת המשורר סמיח אל-קאסם. בתחילת שנות השבעים עסקה בקולנוע ושיחקה בכמה סרטים ישראליים.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד, עלה לארץ ב-1951 והשלים כאן את לימודי התיכון. ב-1954, בהיותו בן שש-עשרה, ניסה להימלט ללבנון, אך נלכד על ידי סוכן ישראלי ונעצר בביירות למשך שישה חודשים, ובכלא בישראל לשישה חודשים נוספים. שהה בטורקיה, בהודו ובאיראן (1962-1958), ואף הצליח לחזור לעיראק, שם עבד בשגרירות האמריקנית במשך שנתיים. חזר לישראל כדי להתאחד עם אמו החולה. היגר למנצ'סטר (2001) ושב לישראל. קורות חייו מגלמות תחושה של גלות ותלישות, שמקבלת ביטוי מובהק ביצירותיו הספרותיות.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
