חזרה לדף התוצאות

32 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: תגית חופשית: גלות.

  • 1
  • מתוך 4.
  • מציג 10 ערכים.

שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 18861956 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.

שביד אליעזר /// חוקר ספרות ומחשבת ישראל /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 92

ביוגרפיה

נולד וגדל בירושלים להורים בני העלייה השלישית. אביו, יליד גליציה, היה המשורר והסופר העברי צבי ישראל שביד, והוא העניק לו חינוך ציוני סוציאליסטי. בילדותו הצטרף לתנועת הנוער החלוצית "המחנות העולים" ובהמשך למד בבית הספר התיכון של "זרם העובדים". ב-1948 התגייס לגדוד השלישי של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות בגליל העליון, במרכז ובהמשך גם על משלטי הנגב. עם סיום המלחמה החל מפרסם מאמרים פובליציסטיים על לקחי המלחמה, עתיד התנועה הקיבוצית וחינוך, כמו גם מאמרי ביקורת על סופרי ומשוררי דור הפלמ"ח (למשל ב"שדמות", "ניב הקבוצה" ו"מולד"). בהמשך הצטרף כחבר מערכת של כתבי העת "שדמות", "מבואות", "בטרם" ו"גשר".

צלקה דן /// סופר, מסאי, משורר ומתרגם /// נולד בורשה, פולין /// 19362005 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בוורשה, פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית המועצות. את תוואי נדודי המשפחה באותן השנים שיחזר לימים ברומן האפי ""אלף לבבות"" (1991; גרסה חדשה וערוכה בידי אלי הירש ראתה אור לאחר מותו של צלקה, ב-2008), כששלח את אחד מגיבורי הרומן, אלק צ'רניאק, להלך באותו המסלול עצמו. לאחר שנות נדודים בסיביר ובקזחסטן שבה המשפחה לפולין והשתקעה בוורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, אך את החוויה המשמעותית שבמידה רבה עיצבה את דמותו כאמן חווה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חוויה זו זכתה לכינוי "תמורת הגלות" ונוסחה במסה ושמה "חובות הילדוּת", שנכללה בקובץ המסות הראשון של צלקה, "סימניות" (1987).

צאנין (צוקרמן) מרדכי ישעיהו /// סופר, עורך, מתרגם ומילונאי בשפת היידיש /// נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין /// 19062009 /// גיל

ביוגרפיה

המייסד והעורך הראשון של "לעצטע נייעס", היומון הישראלי היחיד ביידיש, שהתקיים חמישים ושבע שנים. נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין. קיבל חינוך יהודי ב"חדר" ובישיבה, ומ-1921 בוורשה, שם למד בגימנסיה פולנית. את סיפורו הראשון פירסם ב-1928 בוורשה בירחון "אויפגאנג" (זריחה). אחר כך פירסם קובץ סיפורים, "וויוואט, לעבן!..". (יחי החיים, 1933), ורומן ביכורים, "אויף זומפיקער ערד" (1935). התפרנס כמנהלן ברשת בתי הספר בשפת יידיש ציש"א, ובשנים 1939-1937 עבד בעיתון "ביכער נייעס". עם הכיבוש הנאצי ב-1939 נמלט לווילנה, אך שב לוורשה כדי להעביר ידיעות ליהודים שנשארו בה, ויצא שנית מזרחה. לאחר מסע נדודים הגיע ב-1941 לארץ ישראל, ומאז חי בתל אביב. התפרנס ממסחר ופירסם מאמרים ב"נייעוועלט" (עולם חדש), דו-שבועון של "פועלי ציון שמאל". ספרו הראשון שהתפרסם בישראל היה "ווהין גייט יאפאן, רעפארטאזשן פון ווייטן מזרח" (1942): לאן מועדות פניה של יפן, כתבות מהמזרח הרחוק.

עריידי נעים /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בכפר מע'אר, ישראל /// 19502015 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בכפר מע'אר ושם מתגורר כיום, בן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון עירוני בחיפה, בעל תואר ראשון בלשון וספרות עברית ובמדעי המדינה (1973) ותואר שני בספרות עברית וכללית (1979) מאוניברסיטת חיפה. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1989) על שירתו של אורי צבי גרינברג, שהשפעתו ניכרת ברטוריקה השירית שלו. פרופסור לספרות עברית וחינוך במכללת גורדון, וכן לימד ספרות עברית השוואתית באוניברסיטת חיפה במשך שנתיים. קובץ שיריו הראשון בעברית הוא "איך אפשר לאהוב" (1972), וקובץ השירה הראשון שלו בערבית הוא "שדים וקברים" (1974). חיבר מחקרים על ספרות ערבית ועברית בשפה הערבית, על ספרות פלסטינית בכלל, וניתוח של סופרים ומשוררים ספציפיים, לרבות מחמוד דרוויש, וכן גם ספר בערבית הפותח צוהר לספרות העברית.

ביוגרפיה

נולד בבגדאד. עלה לישראל ב-1950 בהיותו בן שלוש-עשרה. התחנך בקיבוץ משמר העמק. ב-1954 החל לעבוד כשליח במשרד ראש הממשלה ולאחר השירות בצה"ל עבד כמנהל הארכיון במשרד. בשנים 1968-1964 שימש כעוזר ראשי ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. מילא כמה תפקידים בכירים במשרד הקליטה ולאחר מכן ניהל את "עליית הנוער" ועבד בסוכנות היהודית במשך כעשרים שנה. בשנים 1978-1975 היה שליח ומנהל הפדרציה הספרדית בארצות הברית ופעל להשבת ישראלים לארץ.

סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 82

ביוגרפיה

נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.

נקאש סמיר /// סופר ומחזאי בשפה הערבית /// נולד בבגדאד, עיראק /// 19382004 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בבגדאד, עלה לארץ ב-1951 והשלים כאן את לימודי התיכון. ב-1954, בהיותו בן שש-עשרה, ניסה להימלט ללבנון, אך נלכד על ידי סוכן ישראלי ונעצר בביירות למשך שישה חודשים, ובכלא בישראל לשישה חודשים נוספים. שהה בטורקיה, בהודו ובאיראן (1962-1958), ואף הצליח לחזור לעיראק, שם עבד בשגרירות האמריקנית במשך שנתיים. חזר לישראל כדי להתאחד עם אמו החולה. היגר למנצ'סטר (2001) ושב לישראל. קורות חייו מגלמות תחושה של גלות ותלישות, שמקבלת ביטוי מובהק ביצירותיו הספרותיות.

מלצר שמשון /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בטלוסטה, גליציה /// 19092000 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה טלוסטה, גליציה המזרחית. התחנך ברוח המסורת בביתם החסידי של הוריו, בחדר ואצל מלמדי גמרא. בן תשע התייתם מאמו, וכדי להקל על אביו נלקח לגור בבית אחותו הבכירה והנשואה, שטיפלה בו כאם. בספריית אבי גיסו, שהיה תלמיד חכם ומשכיל, התוודע ליצירות סופרי ההשכלה, ובהן הרומן "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, שעורר את שאיפתו לעלות לארץ. בנעוריו חשב שעיקר כישרונו בציור ורצה ללמוד ב"בצלאל" בירושלים ואף התקבל כתלמיד על סמך ציוריו, אבל מחוסר אמצעים לא התמלאה משאלתו. במקום זה למד בסמינר עברי למורים בלבוב (1926-1931). עד שעלה לארץ (1933) שימש מורה בבית הספר העברי "תרבות" בהורודנקה, גליציה, והיה פעיל בתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה".

מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 72

ביוגרפיה

נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית". 

  • 1
  • מתוך 4.
  • מציג 10 ערכים.