ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
קרונפלד חנה /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
ילידת הארץ, למדה לתואר ראשון בחוג לאנגלית ובחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את לימודי התואר השני סיימה באוניברסיטת ברקלי, ובה השלימה ב-1983 את לימודי התואר השלישי במחלקה לספרות משווה. כותרת הדיסרטציה שלה: "היבטים פואטיים של המטאפורה". מחקריה הראשונים בספרות העברית נדפסו עוד טרם הושלמה התזה לתואר השלישי ועסקו בעיקר באספקטים התיאורטיים של השפה המטפורית בספרות הישראלית. מחקרים אלה ראו אור בכתבי העת המרכזיים העוסקים בשאלות אלה, כמו Poetics Today ו-Prooftexts, ובהם התגלתה המגמה הנמצאת בכל עבודותיה, להבין את המודרניזם הישראלי במושגים של מחשבה תיאורטית תוך השוואה לתופעות דומות בספרויות לאומיות אחרות.
קצנלסון גדעון /// מבקר ספרות /// נולד בבאראנוביץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר באראנוביץ' מדרום למינסק. למד בגימנסיה עברית ופולנית ועלה לישראל ב-1934. סיים תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1939) בנושא "המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים" – חיבור שהדפיסו בהמשך כספר בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר (דביר, 1954). בכור מאמריו בביקורת הספרות העברית, "משהו על מגלה טמירין" ("גליונות", 1940), נוגע ביצירה לוחמנית – שהיא אבן יסוד בז'אנר הסאטירי-פרודי, ובמידה רבה מציינת את נטייתו התמידית לפולמוס ולהתנצחות. החל בכתיבת עבודת הדוקטור בהדרכת דב סדן, על שירתו "הארץ"-ישראלית של המשורר אורי צבי גרינברג בשנים 1939-1924. שימש כמורה בבתי ספר תיכוניים ברמת גן (בעיקר בגימנסיה "אהל שם") וכמרצה באוניברסיטת תל אביב, שבה ביקש להשלים את לימודיו האקדמיים.
קורצווייל ברוך (בנדיקט) /// חוקר ספרות /// נולד בפירניץ, מוראביה /// 1907 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפירניץ, מוראביה. בן לרב עיר הולדתו, קיבל חינוך ישיבתי והוסמך כרב בישיבת פרנקפורט. ב-1933 השלים כתיבת דיסרטציה על "פאוסט" של גתה כחלק מלימודי דוקטורט בספרות גרמנית באוניברסיטת פרנקפורט. שימש כמורה בגימנסיה בעיר ברין וכרב העיר עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1939 עלה לארץ ישראל והשתתף בהרצאות החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. התיישב בחיפה ולימד ספרות בגימנסיה הפרטית "חוגים". עם תלמידיו מאותן שנים נמנו נתן זך ודליה רביקוביץ. ייסד את המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שבראשה עמד מ-1956 עד יום מותו. מחברם של מאמרים, מסות וספרי מחקר על הספרות העברית והכללית ועל מחשבת היהדות.
פרידלנדר יהודה /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה סגן מנהל בית הספר העירוני-דתי "צייטלין" בתל אביב. הצטרף כסטודנט למחלקה לספרות עברית ולספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של פרופ' ברוך קורצווייל. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירה העברית החדשה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש כראש המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה, כדיקן הפקולטה למדעי הרוח וכרקטור האוניברסיטה.
עגן (עוגן) יצחק /// משורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1909 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.
סרי דן-בניה /// סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1935 /// גיל: 89
סדן-לובנשטיין נילי /// חוקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ תל יוסף, ישראל /// 1940 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ תל יוסף לשרה וישראל צוקרמן. בנערותה עברה עם משפחתה לתל אביב ולמדה ב"תיכון חדש", ובהמשך בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיימה לימודי תואר שלישי בהדרכת פרופ' גרשון שקד, תחת הכותרת "מגמות דקדנטיות בסיפורת המהגרים בשנות ה-20 בארץ ישראל". התמחתה בעיקר בפרוזה העברית של העלייה השנייה והשלישית: אהרן ראובני, דב קמחי, נתן ביסטריצקי ובני דורם. עם סיום לימודיה, ב-1962, החלה ללמד במחלקה לספרות בראשות פרופ' ברוך קורצווייל באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
