גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
גרינבאום אלישבע /// מחזאית ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1965 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
בתם של הפסיכולוגית יהודית גרינבאום והפרופסור לפסיכולוגיה צ'רלס גרינבאום. גדלה והתחנכה עם אחותה התאומה ושני אחיה בשכונת בית הכרם בירושלים ובעיר דיורהם בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית. בתום לימודיה התגייסה לשירות צבאי בחיל המודיעין, ועם שחרורה החלה בלימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כעבור שלוש שנים, בהיותה בת עשרים ושלוש, נישאה ועברה להתגורר בסן פרנסיסקו. בתקופה זו החלה לעסוק בבימוי, בכתיבה לתיאטרון ובמשחק, ובשנים 1988-1992 הועלו בסן פרנסיסקו שלוש גרסאות למחזה הראשון שלה, "אלישבע". במרכז המחזה האוטוביוגרפי, שביימה אותו ושיחקה בו, נבחנים היחסים בין "אלישבע" ל"אלישבע"-אלזה, קרובת משפחה יהודייה-גרמנייה ש"אלישבע" נקראה על שמה, ובמלחמת העולם השנייה אימצה זהות בדויה כדי לשרוד. המחזה זכה לביקורות אוהדות ואף הוצג במסגרת פסטיבל "סולו-מיו" בסן פרנסיסקו. ניכרים בו נושאים המאפיינים את המשך כתיבתה המחזאית והפואטית: מחאה וביקורת על אי-צדק חברתי, דאגה ליחיד, שאיפה לדיאלוג עם האחר וזמניות חייו של האדם.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחת סוחרים אמידה שעסקה בשיווק מוצרי זכוכית וחרסינה. למד בגימנסיה עברית והצטיין במקצועות ההומאניים. סיים את לימודיו התיכוניים ב-1938 והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו, ובשנים 1942-1941 שהה בגטו קראקוב. ב-1942 נמלט מן הגטו ובעזרת ניירות אריים הצליח לשרוד את השואה. מקראקוב עבר לוורשה ונשאר בה עד ההתקוממות הפולנית באוגוסט 1944. משם עבר לאוטבוצק ונשאר בה עד הגעתם של הצבא האדום והצבא הפולני. באביב 1945 חזר לקראקוב והחל לעבוד בסניף המקומי של הוועדה ההיסטורית היהודית, בעיקר בגביית עדויות של ניצולים. במקביל החל לעסוק בתרגום שירה מגרמנית ומיידיש לפולנית.
גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.
גרובמן מיכאל /// משורר בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. היה פעיל, בעיקר כאמן חזותי, בתנועת האוונגרד הרוסי של שנות השישים, שהתנגדה לתרבות הסובייטית הרשמית. במקביל החל להתנסות בכתיבת שירה. עלה ארצה ב-1971. בשנים 1981-1975 ערך את העיתון הלא-ממוסד "לווייתן", ביטאון קבוצת אמנים וסופרים בשפה הרוסית, שדגל באמנות ייחודית ואוונגרדית בישראל. בשנות השמונים והתשעים היה פעיל בעיתונות הרוסית בארץ, ובמשך שנים רבות משמש חבר המערכת המוביל של כתב העת "זרקלו" (מראה), שבו הוא מפרסם את רוב יצירותיו הספרותיות.
ביוגרפיה
נולד וגדל בקיבוץ דן בגליל העליון, כיום מתגורר בברלין. כשהיה בן שתים-עשרה עבר עם משפחתו לווינה לשלוש שנים, ולמד שם בבית הספר האמריקני. למד תואר ראשון בספרות וחינוך באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך בין-תרבותי בברלין. כיום (2021) כותב עבודת דוקטורט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנושא גלובליזציה וספרות עולם עברית בת זמננו. ערך את כתב העת "סדק: כתב עת לנכבה שכאן", פרי שיתוף פעולה בין עמותת "זוכרות", קבוצת "פרהסיה" והוצאת פרדס. פרסם שירים וסיפורים במוסף התרבות והספרות של "הארץ" ובכתבי העת "מטעם" ו"מעיין".
גרבוז יאיר /// צייר, סאטיריקן וסופר /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בגבעתיים, היה חבר קיבוץ כפר החורש ואת לימודי האמנות עשה אצל רפי לביא וב"מכון אבני". תערוכת היחיד הראשונה שלו הוצגה ב-1967 ותערוכות רבות אחרות הוצגו מאז בארץ ובעולם. במשך כמה שנים כתב במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" של העיתון "דבר", שם חתם בכינוי י' "פולני". רשימותיו התאפיינו בשנינות ובמבט הבוחן בקריצה את המציאות הישראלית. על טוריו אלה זכה גרבוז בפרס סוקולוב, וב-1993 כינס אותם בספר "תמיד" "פולני" (זמורה-ביתן).
גפן יהונתן /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1947 /// גיל: 78
ביוגרפיה
נולד במושב נהלל, שם למד בבית הספר היסודי ובתיכון. התגייס לצנחנים (1965) ולאחר שסיים קורס קצינים הועבר לגדוד "ברק" בגולני, שם שירת כקצין מודיעין. עם שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב. ב-1968 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "כמה מילים" (תרבות וחינוך). באותה העת כתב גם את "שירים שענת אוהבת במיוחד" כמכתבים לאחותו בת הארבע (1969). ב-1970 נסע ללונדון ללימודים וחזר לארץ ב-1972, והחל לכתוב טור שבועי בעיתון מעריב, שאותו הוא כותב עד היום. ב-1974 העלה עם דני ליטני מופע ראשון בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול", שזכה להצלחה גדולה. בשנות השבעים והשמונים כתב והעלה מופעים סאטיריים נוספים ופירסם ספרי שירה, בהם "מקום לדאגה" (1971) ו"בעיקר שירי אהבה" (1976). גפן הוא אחיינו של משה דיין ואביהם של היוצרים שירה ואביב גפן.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה, שם קיבלה את חינוכה. אחרי סיום לימודיה התיכוניים למדה בסמינר למורות ושירתה בצה"ל כמורה-חיילת. ב-1967 עברה להתגורר בבאר שבע, שם גם סיימה תואר ראשון במקרא ובספרות באוניברסיטת בן-גוריון. ב-1975 הקימה בעיר את בית הספר "דקלים", מסגרת עמלנית ראשונה מסוגה בישראל לנערים לקויי למידה והתפתחות. ב-1979 יצאה לשנת שבתון בבוסטון, שם השלימה לימודי תואר שני בחינוך מיוחד.
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. הוריו נספו בשואה, שעברה עליו בגטו. ב-1947 עלה לישראל במסגרת "עליית הנוער". התחנך בקיבוץ חפציבה והתגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים שלושה תוארי מוסמך: בספרות עברית, בספרות כללית ובספרות גרמנית. עבודות הגמר שלו עסקו במדרש ולשון, בשימוש במדרשים ב"יוסף ואחיו" לתומס מאן וביצירתו של פנחס שדה. האחרונה יצאה לאור כספר: "אני נושא את שירי אל הרעב לרוח – פנחס שדה והשירה הדתית" (2005). גנן מפרסם יצירות, תרגומים ומאמרים בכתבי עת שונים.
