ביוגרפיה
גדל ולמד בבאר שבע. ב-1991 סיים תואר ראשון בכתיבה דרמטית בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. השתתף בסדנאות התסריטאות של רוברט מק'קי בניו יורק. מלמד כתיבה ותסריטאות בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, במדרשה לאמנות ב"בית ברל" ובבית הספר "מעלה" בירושלים. משמש כעורך-שותף במגזין לתסריטאות ולכתיבה "דראפט ראשון" בהוצאת איגוד התסריטאים. ב-1997 כתב את התסריט "עיניים שלי", שהיה לסרט טלוויזיה ושעליו היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. כמו כן כתב את התסריט לסרט "סדום ועמורה" והשתתף בכתיבת התסריט לסדרה "ארץ קטנה, איש גדול", בבימויו של אברהם הפנר. יותר מחמש שנים כתב תוכניות לערוץ הילדים ולטלוויזיה החינוכית.
ישורון אבות (פרלמוטר, יחיאל) /// משורר /// נולד בנסכיז', אוקראינה /// 1904 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר נסכיז' במערב-אוקראינה להוריו ברוך וריקל פרלמוטר. גדל בעיירה קרסניסטאוו בפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי. באוקטובר 1925 עלה ארצה, היה שומר בכרמי ראשון לציון, עבד בפרדסים ובעבודות מזדמנות, התגורר כל שנותיו בתל אביב. ב-1934 פורסם מחזור שיריו הראשון ב"טורים" בעריכת אברהם שלונסקי. באותה שנה נשא לאישה את פסיה יוסטמן. ב-1942 הופיע ספרו הראשון בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, "על חכמות דרכים" (מחברות לספרות). באותה שנה נולדה בתו, הלית, מתרגמת ועורכת. הצטרף ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1948 החליף את שמו לאבות ישורון. בעשרים השנים האחרונות לחייו פירסם את שיריו בעיתונים ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות", בעיקר בערבי חגים, והיה ידוע בקפדנותו בהגהות השירים, עד כדי כתיבה מחדש של שורות ובתים שלמים.
ירושלמי אהרן /// סופר /// נולד בוולוקוביסק, פולין /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוקוביסק, לשעבר פולין, כיום בלארוס. קיבל חינוך יהודי מסורתי. הגיע לארץ כתייר ב-1932, כעבור שנתיים נשא לאישה את הציירת יהודית בלומנפלד ונשאר בארץ. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי. במהלך שירותו נפל בשבי הגרמני בפלפונס שביוון. כמה ניסיונות בריחה שלו כשלו, אך לבסוף (במאי 1944) הצליח להימלט. משפחתו בפולין נספתה כולה. על גבורתו באותן שנים זכה ב"אות הלוחם בנאצים" בבריטניה וב"עיטור לוחמי המדינה" בישראל.
ירון אמונה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ב-1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית לאביה ש"י עגנון ולאמה אסתר לבית מרכס. ב-1924, אחרי שנשרף ביתם בעיירה באד הומבורג, יצא עגנון לארץ ישראל, והיא עם אמה ואחיה הצטרפו אליו אחרי שנה. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה חיה אמונה ירון מאז ועד מותה. למדה בבית המדרש למורות של "המזרחי", ובשנות הארבעים עבדה כמורה בבתי ספר יסודיים בצפת, בפתח תקווה ובירושלים. מ-1965 פירסמה סיפורים אחדים ב"אמות", ב"הארץ" וב"מאזניים" וזכתה לעידודו של אביה, אך חדלה מכתיבתם עם מותו ב-1970 כדי להתמסר לטיפול בעיזבונו. בשיתוף עם בעלה, חיים ירון, שקדה על הוצאת חיבוריו של עגנון שנותרו בכתובים, ומ-1971 עד 2002 הופיעו בעריכתה חמישה-עשר כרכים של כתבים ומכתבים. אלה נוספו על שמונת כרכי המהדורה הקנונית של כתביו ושינו לחלוטין את הנוף המוכר של יצירתו. הכרכים שפירסמה כוללים רומנים ("שירה", "בחנותו של מר לובלין"), קובצי סיפורים ("לפנים מן החומה", "תכריך של סיפורים", "פתחי דברים", "קורות בתינו"), אנתולוגיות ("ספר סופר וסיפור", "סיפורי הבעש"ט", "אתם ראיתם"), קבצים של חילופי מכתבים ("אסתרליין יקירתי", "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות", "מסוד חכמים"), קובץ נאומים והרצאות ("מעצמי אל עצמי"), קובץ חרוזים מאוירים על אותיות האלף-בית ("ספר האותיות") וספר זיכרון לעיר בוצ'אץ' ("עיר ומלואה"). כמו כן נמנתה עם עורכי "קובץ עגנון" (א'-ב', 1994; 2000), מאסף של מחקרים ותעודות על הסופר ויצירתו.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
יערי יהודה /// סופר /// נולד בטארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה /// 1900 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגורר עם משפחתו בעיר טרנוב, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920 עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ פגש את א"ד גורדון, פגישה שהשפיעה עמוקות על מהלך חייו. בארץ עבד בהכשרת קרקע בקריית ענבים, ולאחר מכן הצטרף לגדוד "שומריה" של "השומר הצעיר" בסלילת כביש. עם חבריו ל"קיבוץ א"' הקים את קיבוץ בית אלפא. לצד עבודתו החקלאית הקים להקת תיאטרון (1924-1921), שהציגה מחזות המבוססים על סיפורים ומיתוסים יהודיים כגון "הגולם" ו"הדיבוק". ב-1926 עזב את הקיבוץ וקבע את ביתו בירושלים, שם עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. בשנים 1930-1928 למד ספרנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ולאחר מכן עבד כמורה בקנדה. לאחר חזרתו לארץ עבד בלשכה הראשית של קרן היסוד ומילא תפקידים שונים בשירות משרד החוץ, בהם נספח תרבות בארצות סקנדינביה וקונסול באמסטרדם.
יערי אברהם (ואלד) /// חוקר, ספרן וביבליוגרף /// נולד בגליציה /// 1899 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגליציה, קיבל חינוך מסורתי וכללי, עלה ארצה ב-1920. בנו גור נפל בקרב בקרבת טול כרם ב-1950. אחיו הוא הסופר יהודה יערי. השתלם בבית המדרש למורים בירושלים ובבית הספר לספרנות של האוניברסיטה של לונדון. עבד בבית הספרים הלאומי כשלושים שנה, והיה מעמודי התווך וחבר המערכת של כתב העת ""קרית ספר"", המוקדש לביבליוגרפיה עברית. בכתב עת זה פירסם את רוב מאמריו. ב-1964 הוענק ליערי פרס ביאליק לחוכמת ישראל על ספרו "תולדות חג שמחת תורה: השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן" (1964).
יעוז-קסט איתמר /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בסארוואש, הונגריה /// 1934 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסארוואש, הונגריה. במלחמת העולם השנייה נלקח עם משפחתו למחנות ריכוז בגרמניה. שיריו הראשונים נכתבו במחנה ברגן-בלזן. ב-1951 עלה לארץ עם משפחתו, שירת בצה"ל, סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ועסק בהוראה בתיכון "עירוני ה"' בתל אביב. במשך עשרות שנים פירסם שורה ארוכה של ספרי שירה, פרוזה, עיון ותרגום.
יסעור פנחס /// משורר /// נולד בגרמניה /// 1920 – 1990 /// גיל
ינאי צבי (טוט, סנדרו) /// סופר והוגה דעות /// נולד בפסקרה, איטליה /// 1935 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפסקרה, איטליה. אביו היה זמר אופרה נוצרי הונגרי ואמו רקדנית אוסטרית יהודייה. הוריו לא נישאו וסנדרו הילד חונך כנוצרי-פרוטסטנטי, הוטבל לנצרות והיה לפרח כמורה. כשהיה בן שמונה מתה אמו, שעבדה כמתרגמת בשירות הצבא הגרמני הכובש. אביו נעלם עוד קודם לכן, וגם אחיו רומולו אבד. סנדרו ושתי אחיותיו נשארו לגור עם אומנתם. לקראת סיום המלחמה הגיעו לאיטליה חיילי הבריגדה היהודית ובאמצעותם התוודע סנדרו לראשונה ליהדותו. הוא נשלח עם אחיותיו לקיבוץ רמת דוד בארץ ישראל, שם נקרא בשמו העברי – צבי.
