שרווין ריצ'ארד א' /// משורר בשפה האנגלית וחוקר ספרות /// נולד בארה"ב /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית וחי בישראל משנת 1964. רכש את השכלתו בUCLA- ובאוניברסיטת ייל. כיהן באוניברסיטת בר-אילן כפרופסור, ראש המחלקה לאנגלית ודיקן הפקולטה למדעי הרוח. תחומי מחקרו העיקריים הם שירה רליגיוזית יהודית ונוצרית, תיאוריות פואטיות אוריינטליות ומערביות, ספרות ודת הינדית ובודהיסטית, נרטיבים תנ"כיים וההשפעה של המחשבה המזרחית על הספרות המערבית. מאז פרישתו הוא מרצה בתחומי התמחותו באוניברסיטאות ברחבי העולם.
שקד מלכה /// משוררת וחוקרת /// נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה. שמה מבית אביה מגנצא. אביה היה בן רב ליטאי, ציוני מסורתי ומורה ללימודים עבריים ברשת "תרבות" בליטא ובגימנסיה העברית במונקץ', ואמה היתה בת למשפחה חסידית אדוקה. בהיותה בת תשעה חודשים עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה התיישבה במטולה, שם היה אביה מורה, ולאחר שש שנים עברה לצפת, שם ישבה שש שנים. כשהיתה בת ארבע-עשרה עברה משפחתה לתל אביב והשתקעה שם. היא למדה בתיכון הדתי העירוני "צייטלין" והיתה פעילה בתנועת "בני עקיבא".
ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
שפירא שלמה /// משורר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1938 /// גיל: 86
שפירא בת שבע /// סופרת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בגבעתיים. למדה פילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת תל אביב והשלימה את הדוקטורט שלה בפילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת חיפה. לימדה מוזיקה במסגרות שונות וניהלה את מרכז קלור למוזיקה בגליל העליון. פירסמה מאמרי ביקורת בנושא מוזיקה ופילוסופיה של המוזיקה בכתב העת "סטודיו". ב-2003 הקימה את כתב העת "תו+" למוזיקה אמנויות וחברה, המלווה בתקליטורים ובקונצרטים, שאותו היא עורכת ומוציאה לאור עד היום. מלבד עיסוקי הכתיבה מטפלת בפסיכותרפיה ומוזיקה.
שַׁפִּיר (שפירא) אליהו דוד /// סופר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בליטא /// 1911 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזת צסרקה (אז באימפריה הרוסית, אחר כך בליטא), בן למשפחת רבנים. למד בגימנסיה "תרבות" בווילקומיר ושם נעשה מאוחר יותר למורה לספרות ולעברית. כמו כן למד באוניברסיטת קובנה שפות שמיות אצל קרובו, הבלשן וחוקר הספרות חיים נחמן שפירא. נמנה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא "פֶּתַח", שהיתה כעין שלוחה של חבורת "כתובים" הארץ-ישראלית: בין השאר השתתף בכתב העת של החבורה ("פתח") ובקובץ הספרותי היחיד שהוציאה ("פעם", קובנה, 1933, לצד נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים). עלה ארצה ב-1938 והצטרף לחבורת היוצרים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי. היה שותף לאלתרמן ולישראל זמורה בייסוד הוצאת מחברות לספרות.
שפינקה דרור /// /// נולד בבת ים, ישראל /// 1974 /// גיל: 50
ביוגרפיה
גדל בבת ים. עסק בציור ועבד כארט-דירקטור. החל לכתוב בגיל עשרים וארבע. פירסם עד כה שני ספרים. הרומן "גוּדוֹג" (חלונות, גוונים, 2003), שהוגדר כ"ספר היפ-הופ", כתוב בשפה המשלבת סלנג, בדיחות מהווי מקומי והרהורים פילוסופיים. גיבור הרומן, רפי צול, מבלה את ימיו ולילותיו עם חבריו המשונים ומנסה לפרוץ גבולות בדיבור ובמעשה.
שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
ביוגרפיה
נולד בעיירה יאמוליניץ בפודוליה. לאחר שנים של לימוד במסגרות חינוך יהודיות-מסורתיות ומשכיליות, התקבל לבית הספר למסחר בקמנץ-פודולסק, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. שימש כמורה וכמנהל בבית הספר "תושייה" של רשת "תרבות" בקמנץ-פודולסק עד לחיסולו על ידי היבסקציה ב-1921. בעקבות זאת עזב את אוקראינה – תחילה לטשורטקוב שבגליציה ובהמשך ללבוב וללודז', שם לימד בגימנסיה "יבנה". ב-1923 עלה ארצה. מ-1927, במקביל לעבודתו כמורה, למד באוניברסיטה העברית בירושלים (חוג ראשי – ספרות עברית, חוג משני – פילוסופיה וקבלה, וגם את לשונה ותולדותיה של יוון העתיקה). ב-1932 קיבל תואר מוסמך. ב-1933 עבר לתל אביב ולימים התמנה למרצה בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. עם קום המדינה שימש בתור מפקח החינוך התיכוני במשרד החינוך, ומ-1958 כמרצה לפרוזודיה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אח בלשכה התל-אביבית של מסדר הבונים החופשיים ""ברקאי"".
