ביוגרפיה
נולד בסרטוב, ברית המועצות לשעבר, כבן לפליטים יהודים מפולין. כשהיה בן תשעה חודשים נעצר אביו בידי השלטון הסובייטי באשמת פעילות ציונית, עונה, נחקר ונידון לשתים-עשרה שנות מאסר. אמו שבה איתו לפולין ב-1947 וב-1949 עלתה איתו ועם סבתו ארצה. המשפחה חיה ביפו בתנאי עוני קשים, ורק ב-1957 שב האב ממאסרו והמשפחה התאחדה.
ביוגרפיה
נולד בקאליש, פולין. בשנות מלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו בברית המועצות ובסיומה חזר לפולין. עלה לארץ ב-1950. שירת בצה"ל ועסק בעבודה חינוכית שיקומית בקרב בני נוער. למד במסגרת מיוחדת של המכון לעבודה סוציאלית במגמה קהילתית, והיה ראש המדור הקהילתי בעיריית רמלה. שימש עורך ספרותי בעיתון "קול העם". ב-1976 ייסד (עם יוסי קריים) את הירחון הספרותי "פרוזה", וכעבור שנה פרש ממנו והקים את" ""עתון 77""", כתב עת לתרבות, אמנות וביקורת, שאותו ערך עד יום מותו.
בן-אמוץ דן (תהילימזאָגער, משה, מוסיה) /// סופר, סאטיריקן והומוריסט /// נולד ברובנו, פולין /// 1924 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, פולין. למד בבית ספר עממי עברי שהיה מסונף לרשת "תרבות", ומשסיים את לימודיו שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בכפר הנוער החקלאי בן-שמן. כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1941, נספו אביו, אמו, אָחִיו ואחותו עם כל קהילת רובנו בשואה, עובדה שחשף בציבור רק בשנותיו האחרונות. בבואו לבן-שמן באוגוסט 1938 הוחלף שמו למשה שעוני, בשל שיבוש בתרגום שם המשפחה שלו. עם סיום לימודיו שם ב-1942 יצא להכשרה חקלאית בגליל, שהה בדגניה ולאחר מכן בנהלל. ב-1943 התגייס לצי הבריטי ושירת תחילה בחיפה ואחר כך בליווי שיירות אספקה ממצרים לארץ ישראל. ב-1945 ערק מן הצבא והסתתר חודשים אחדים בקיבוץ בית קשת, ובתוך כך שינה את שמו לדן בן-אמוץ. באותם ימים פורסמו ראשוני סיפוריו. הראשון בהם, "הידיד", נדפס ב-25.3.1945 בשבועון "תשע בערב" בעריכת אורי קיסרי, והוא רשימה פיוטית מהורהרת על הים, הנחתמת בפואנטה וניכרת בה השפעתו של ג' שופמן. בהמשך אותה שנה התגייס לפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועבר קורס חובלים. ב-1947 נשלח לצרפת והשתתף בשילוח ספינות מעפילים וספינות נשק לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'.
ביוגרפיה
נולד בשפרעם. בעל תואר בוגר בספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבד כעורך ספרותי בעיתון "אל-אתתחאד". בסוף שנות התשעים היגר לצרפת אך בימים אלה מתגורר ביפו. פירסם עד כה שמונה קבצים של סיפורים קצרים ושני רומנים, לצד סיפורים קצרים שיצאו לאור רק בכתבי עת ועיתונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו, "הרעב וההר" (מנשורת צלאח אל-דין), ראה אור ב-1980. הקובץ ראה אור בעברית בתרגומו של גדעון שילה (הקיבוץ המאוחד, 1988). בסיפור ""הרעב וההר"" מתפתה הגיבור לשמש כשפן ניסוי כדי להרוויח כסף לאוכל. המשימה: לרוץ עשר פעמים סביב הר במשך חמישה ימים רצופים. במהלך הסיפור/הריצה הוא משווה את תנאי העוני, הרעב והאבטלה שבהם הוא חי לגיהינום, ובנימה אירונית מאשים בכך את אביו, ש"הגזים באהבתו לכפרו" בכך שהחליט להישאר בכפר ביום האסון הפלסטיני (1948) ולכן נהרג.
בוקשטיין איליה /// משורר ומסאי בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1937 – 1999 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. בילדותו היה מרותק שנים אחדות למיטת בית חולים בשל מחלה קשה והרבה בקריאה. למד במכון האקדמי לעובדי ספריות, התעמק בפילולוגיה, בפילוסופיה ובאמנויות, ובסוף שנות החמישים התקרב לחוג האוונגרדיסטים המוסקבאים. במקביל לניסיונותיו הראשונים בשירה, היה פעיל בתנועת ההתנגדות האזרחית בתקופת ההפשרה האנטי-סטליניסטית. באוגוסט 1961 נעצר עם צעירים נוספים על ידי שירותי הביטחון לאחר שקרא שירים ונאם בכיכר מיאקובסקי על הצורך בשינויים במדינה. הוא נידון לחמש שנות מחנות עבודה במורדוביה, ולאחר מכן נכלא לשנה נוספת בבית חולים לחולי נפש. כל אלה פגעו קשות בבריאותו הרופפת בלאו הכי. ב-1972, לאור איום של מאסר נוסף, עזב את רוסיה ועלה לישראל. הוא חי בדירה צנועה ביפו והתקיים מקצבת נכות.
אליעז רפאל /// משורר, מתרגם ומחזאי /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1905 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. אליעז, שנקרא בבולגריה רודולף ובפי מכריו רודי, היה הבן הבכור במשפחה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בסופיה, ברחוב פוזיטאנו, שכונה גם "הרובע היהודי" ושימש מאוחר יותר רקע למחזור "שירים" שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בשל המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה התגלה כפוליגלוט (שולט בלשונות רבות) וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית, בעיקר של מחזות שקספיר. ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב העת האוונגרדי "היפריון" (שאחד מעורכיו היה הבמאי היהודי י"מ דניאל, שלימים ביים בארץ הצגות של תיאטרון "המטאטא"). קשרי ידידות נוצרו בינו לבין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית. לאחר שתי שנות לימודים עזב את הגימנסיה בשל הערה אנטישמית של אחד המורים. עתה טיפח חלומות על הגשמה ציונית וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני.
אלבג רוחמה /// סופרת, חוקרת ומרצה /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה ברחובות למשפחה יוצאת עיראק שהתיישבה בשכונת מרמורק. כשהיתה בת ארבע עברה המשפחה ליפו ומשם לבת ים. למדה בגימנסיה "סוקולוב לאור". שירתה בצה"ל ביחידת הצנזורה לעיתונות ולתקשורת, ולאחר מכן למדה בסמינר למורים לוינסקי ובאוניברסיטת בר-אילן ספרות עברית וספרות משווה. במקביל לימדה בבתי ספר תיכוניים בקיבוץ אורים שבנגב ובבת ים.
