ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.
לבנון יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בצפת, ישראל /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצפת ערב מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה נסע עם משפחתו לאודסה, שם שהו עד תום המלחמה ושבו ארצה. ב-1928, לאחר שהשלטון הבריטי הטיל הגבלות רבות על היקב המשפחתי, עקרה המשפחה לביירות, שם חייתה כחמש שנים. עם שובה של המשפחה לישראל החל לבנון לעבוד בעיתון "דבר", ופעל שם כעיתונאי וכמתרגם כעשרים ושבע שנים.
טברסקי יוחנן /// סופר /// נולד בשפיקוב, אוקראינה /// 1900 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.
חנני (חנוביץ) יוסף /// סופר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1908 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד עם הוריו לחרקוב, אוקראינה, ובתום המלחמה שב לווילנה. קיבל חינוך עברי וכללי בחדר מתוקן ובגימנסיה "תרבות", ועם סיום לימודיו (1925) עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בפתח תקווה, שם עבד כפועל חקלאי. בשנים 1931-1927 למד בבית המדרש למורים בבית הכרם, וב-1956 השתלם במדעי הרוח באוניברסיטת לונדון. בשנים 1934-1933 ייסד את בית הספר לילדי העובדים במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים, ובשנים 1937-1935 לימד בבית החינוך בחדרה. ב-1937 יצא מטעם תנועת "החלוץ" לשליחות חינוכית בהולנד, וב-1938 שב ארצה לפתח תקווה, ובה חי עד יומו האחרון. בשנים 1962-1939 עבד כמחנך וכמנהל בבתי ספר בפתח תקווה, וב-1962 התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על בתי הספר היסודיים בתל אביב וברמת גן. אחיו הבכור הוא הסופר וההיסטוריון ישראל חנני.
חלפי אברהם /// משורר ושחקן /// נולד בלודז', פולין /// 1904 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', פולין, התחנך (בשנות המלחמה והמהפכה הרוסית) באומן, אוקראינה, והשכלתו הספרותית היתה רוסית בעיקרה. תוך שספג לתוכו את השירה הרוסית בת הזמן (בייחוד היתה קרובה ללבו שירתו של אלכסנדר בלוק, גדול הסימבוליסטים הרוסים) החל בכתיבת "שירים" ברוסית. בה בעת שיחק בבימות חובבים. ב-1924, שלב הסיום של העלייה השלישית, הגיע לארץ ישראל כחלוץ ועבד בחקלאות ובסלילת כבישים. היה בעל כוח פיזי, גמישות וחן כמעט אקרובטיים, סגולות שבהן עשה שימוש בכמה מתפקידיו הקומיים הגדולים. ב-1925 צירף אותו משה הלוי, מייסד "אהל", לקבוצת היסוד של תיאטרון הפועלים הארץ-ישראלי. חלפי שיחק על בימת "אהל" עד 1953, כאשר הצטרף לתיאטרון "הקאמרי", ובו פעל עד לפרישתו. במשך כמעט עשור לאחר עלייתו ארצה המשיך לכתוב את שיריו ברוסית ונתקל במכשולים קשים בניסיונותיו להמיר שפה זו בעברית כשפת שירה. קרבתו לאברהם שלונסקי סייעה לו במעבר זה.
וולפובסקי מנחם זלמן /// מתרגם, סופר, משורר ומסאי /// נולד בסוראז', רוסיה הלבנה /// 1893 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.
ווֹיסלבסקי צבי /// חוקר ספרות ותרבות, עורך ומתרגם /// נולד בגראייבה, פולין /// 1889 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגראייבה, פולין. התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו וגדל בעוני בבית אמו, שפירנסה מחנות המכולת שלה את חמשת ילדיה. למד בישיבות טלז וראדין בליטא. ב-1906 הגיע ל"ישיבה הגדולה" באודסה, שבראשה עמד ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), ולמד בה ארבע שנים. שם החלה פעילותו ההגותית והספרותית, עם חבריו ללימודים, בהם יחזקאל קויפמן. ב-1909 עבר לפטרבורג, לאקדמיה למדעי היהדות שהקים הברון דוד גינצבורג, ולמד "שיעורים בידיעת המזרח". ב-1912 חזר לאודסה ועסק בצורכי ציבור בקרב הנוער ובהוראה בעיירות אוקראינה. ב-1917 השתקע בעיירה סקווירה, לקח חלק פעיל בפולמוסים ונאבק כציוני בקומוניסטים וב"בוּנד". ראשית פרסומו ב"השילוח" ל"ה, 1918, בנושאים פובליציסטיים לאומיים-ציוניים. למד באוניברסיטת אודסה (1919). ב-1921 היה בקבוצת הסופרים העבריים שעזבה את ברית המועצות, בעזרתו של גורקי, עם משפחות ביאליק, רבניצקי ואחרים. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד (1921). השתקע בברלין, עד עלייתו לארץ ב-1934. בשנים 1921-1923 שימש כמזכיר הוצאת דביר בהנהלתו של ביאליק. פירסם בקביעות מסות, פובליציסטיקה והגות בעיתונות "התקופה" ("העולם"; "התקופה"; "רימון"). המשיך בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ב-1931 מאוניברסיטת ברלין. נושא העבודה: "משנת זימל על רוח הרכושנות" (תורגם לעברית והובא לדפוס על ידי ישורון קשת, 1966). ב-1934 עלה לארץ ישראל ומאז עסק בפעילות ספרותית ענפה בתחום המסה, ההגות, הביקורת, העריכה והתרגום.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
גלעד (גלס) זרובבל /// משורר, סופר ועורך /// נולד בבנדרי, בסרביה /// 1912 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בנדרי, בסרביה. בית הוריו היה משכיל וציוני, והוא דיבר עברית מילדותו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלטה המשפחה לאודסה וב-1922 עלתה ארצה. ב-1924 הגיע עם אמו לקיבוץ עין חרוד, ובו חי עם משפחתו עד יומו האחרון. היה מזכיר הסתדרות "הנוער העובד והלומד" (1934-1932), חבר מערכת "במעלה", עיתון "הנוער העובד", ושליח ההסתדרות והקיבוץ המאוחד ל"החלוץ" ו"דרור – החלוץ הצעיר" בפולין (1939-1937). התגייס לפלמ"ח עם ייסודו (1941), השתתף בפעולות המאבק וחיבר את המנון הפלמ"ח. ב-1943 הצטרף למטה הפלמ"ח כקצין התרבות של החטיבה ועורך עלוניה, ועם קום המדינה ופירוק הפלמ"ח היה קצין הסברה ותרבות פיקודי בחזית הדרום עד שחרורו (1953). למד היסטוריה כללית וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים (1955-1953). ב-1953 הצטרף למערכת הוצאת הקיבוץ המאוחד והיה עורך "מבפנים", רבעון הקיבוץ המאוחד (1988-1956).
גלבֹּע אמיר (פלדמן, ברל) /// משורר ועורך /// נולד בראדזיווילוב, אוקראינה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה האוקראינית ראדזיווילוב, מערב פלך ווהלין, סמוך לגבול גליציה. בין שתי מלחמות העולם נכללה העיירה בשטח פולין. הוא היה הרביעי משבעה ילדים. בני משפחתו עסקו בחייטות. את ראשית לימודיו עשה בחדר, ולאחר מכן קיבל חינוך עברי בבתי ספר של רשת "תרבות״, וכן למד עד גיל שש-עשרה בבית ספר ממשלתי פולני. מגיל שמונה היה חבר בסניף המקומי של תנועת "החלוץ הצעיר״. בית הספר קירב אותו אל הספרות העברית, פעילותו בתנועה נטעה בו אמונה ציונית עמוקה, ומילדותו התגבשה בו ההכרה כי ייעודו להיות משורר עברי בארץ ישראל.
