ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
ורסס שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1915 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. למד בחדר וקיבל חינוך עברי בבתי הספר של רשת "תרבות" וחינוך יידי ב"רעאַלגימנאַזיע" המהוללת של וילנה. בנעוריו עבד כמתנדב בייוו"א, המכון לחקר יידיש ותרבותה, ופירסם רשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטת וילנה, אך נאלץ להפסיק מחמת קשיים כלכליים. ב-1935 עלה לארץ ישראל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז ועד מותו ישב בירושלים. הוריו ואחותו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה עם קהילת וילנה. בשנות הארבעים והחמישים נהג ורסס לחתום על מאמריו בשם שמואל וילנאי, לציון זיקתו לעיר הולדתו.
הרשב (הַרוּשוֹבסקי) בנימין /// חוקר, מתרגם ומשורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1928 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1928 בווילנה להיסטוריון ד"ר אברהם הרושובסקי-אגסי ולדבורה פריידקס-הרושובסקי, מחנכת בשפת היידיש. למד בגימנסיה יידית-עברית. בימי מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו להתגורר בחבל אורל עד 1946, שם סיים לימודים בבית הספר התיכון ואף החל בלימודי מתמטיקה ופיזיקה בעיר צ'אלקוב. ב-1946 עברה המשפחה לפולין ואחר כך לגרמניה ובה הצטרף לתנועת הנוער "דרור". בשנים 1948-1947 היה חבר מערכת כתב העת "להבות" במינכן ופירסם בו שירים ביידיש. באותה עת ראה אור ספר שיריו הראשון (ביידיש), "שטויבן" (אבק[ים]).
גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.
גורן (גרינבלאט) נתן אליעזר /// סופר, מבקר /// נולד בווידז, ליטא /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וידז שבפלך קובנה. התחנך במוסדות התורה בסלובודקה, ושם התוודע בגנבה לספרות העברית החדשה. בהיותו בן שש-עשרה עקר בגפו לווילנה, שבה התמיד בלימודי הקודש ובד בבד התקרב אל חוג הסופרים היהודים ואל פעילי מפלגת "פועלי ציון". עד מהרה היה לפעיל בתנועה המהפכנית של 1905, ובגין פעילות זו נאסר לשנתיים. ב-1910 גלה לאודסה מחשש למאסר נוסף ושם התקרב אל ביאליק, דרויאנוב ומנדלי ואל חוג היוצרים היהודים הצעירים בעיר.
גורביץ' דוד /// חוקר תרבות /// נולד בריגה, ליטא /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולד בריגה, ליטא. עלה לארץ בגיל צעיר וגדל בבת ים. בוגר תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מאוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודיו לתואר דוקטור באותה אוניברסיטה ב-1988. נושא העבודה היה "האמן הניאו-פיקרסקי בספרות המאה העשרים". את לימודי הפוסט-דוקטורט שלו השלים באוניברסיטת מדיסון שבוויסקונסין. לימד בכמה מוסדות אקדמיים נחשבים בארץ ובחו"ל. מכהן כפרופסור וכראש מסלול מדיה ותרבות פופולרית במכללה למנהל.
ברוך יצחק לייב /// מתרגם, משורר, סופר, עורך ומסאי /// נולד בטאווריג, ליטא /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
ברוידס אברהם /// משורר וחוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1907 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. אביו, הסופר יצחק ברוידס, מוסמך לרבנות המתייחס למשפחת הגר"א וקרובו של הסופר ראובן אשר ברוידס, עסק בתרגום ספרות מחקר מגרמנית לעברית, חיבר את הספרים "וילנה הציונית ועסקניה" (1939) ו"אגדות ירושלים דליטא" (1946). הוא העניק לבנו חינוך משכילי ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית ע"ש ד"ר אפשטיין. בשנות לימודיו בגימנסיה (1922-1917) החל בכתיבת פרוזה ובעריכת כתבי עת לנוער ("לפידים", "התפתחות", "כוכב המזרח"), שבהם השתתפו גם יצחק עגן, משה בסוק וצבי ארד. ב-1922 החל להכשיר את עצמו במסגרת תנועת "החלוץ" לעלייה לארץ ישראל. הוא נסע לוורשה והתוודע לסופר א"ל לובושיצקי, שהדפיס משיריו בעיתונו "הכוכב". חזר לווילנה והתקרב במיוחד לחוג סופרי "הזמן": י"א טרייבוש וש"ל ציטרון.
בסקין סיון /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בוילנה, ליטא /// 1976 /// גיל: 48
בסמן בן-חיים רבקה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בוילקומיר, ליטא /// 1925 /// גיל: 99
ביוגרפיה
נולדה בווילקומיר, ליטא. למדה בבית ספר יסודי ביידיש, ולאחר מכן בגימנסיה ליטאית. עם פלישת הגרמנים לליטא ב-1941 ברחה לווילנה, שם שהתה עד לפירוק הגטו. ב-1942 הועברה אל מחנה הכפייה לנשים קייזרוואלד בלטביה. כתבה שירים המתארים את הווי החיים במחנה, שזכו לפופולריות והושרו על ידי האסירות. שניים משירים אלה מצאו את דרכם לאנתולוגיה של שמריהו קצ'רגינסקי, "לידער פון געטאָס און לאגערן" ("שירים מגטאות ומחנות", 1948).
