ברנשטיין מרדכי /// סופר, מחזאי ומו''ל /// נולד באוקראינה /// 1893 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה. עלה ארצה ב-1912 ולמד בגימנסיה "הרצליה". עם תום לימודיו עבד כשנה כפועל, עד שגורש מן הארץ על ידי הטורקים. הגיע לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת קולומביה, לימד בבית ספר יהודי וניהל אותו. במקביל ללימודיו ולעבודת ההוראה פירסם סיפורים ומחזה מהווי הארץ בספרו "מחיי הארץ" (1918) בעריכת ראובן בריינין, שגם כתב הקדמה לספר. הספר ראה אור בהוצאת קדימה, שברנשטיין היה ממקימיה ושימש כמנהלה. ב-1918 חזר ברנשטיין ארצה במסגרת "הגדוד העברי". ב-1925 התמנה למנהל הוצאת דביר ומילא את התפקיד עד פרישתו לגמלאות. כמו כן היה נשיאה של ההוצאה.
בן-אור (אורינובסקי) אהרן /// מבקר וחוקר /// נולד בהולינקי, אוקראינה /// 1890 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר הולינקי, אוקראינה. התחנך בחדר ובישיבות וכן בקורסים פדגוגיים בגרודנה ובמחלקות הפדגוגיה של אוניברסיטאות קייב, אודסה וּוַרשה. עסק בהוראה שנים רבות, ניהל קורסים פדגוגיים של רשת "תרבות" בפולין, ואף הקים את הסמינריון של "תרבות" בווילנה. עלה לארץ ב-1933 והמשיך ללמד גם בארץ. החל מ-1918 פירסם מאמרים בעיתונים בארץ ובפולין. בשנות העשרים והשלושים הוציא שני ספרי ילדים: "הנמלים" (תרבות, 1921) ו"הורדוס ומרים" (1935). כמו כן הוציא ספר על הרמב"ם (1935), וכן תירגם לעברית ספרי ילדים ונוער, בהם "דניאל דירונדה" של ג'ורג' אליוט (1935; הוצאה מחודשת: 1971).
בן אשר (פינקל) חיים /// סופר ואיש ציבור /// נולד באודסה, אוקראינה /// 1904 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באודסה. בנו של הרב אשר פינקל. למד בחדר ובישיבה והחל בלימודים אקדמיים. ב-1924 עלה ארצה. עם בואו הצטרף לגדוד העבודה "עין חרוד" ולגרעין המייסד של קיבוץ גבעת ברנר, ועלה עם חבריו להתיישבות ב-1928. הוא שהציע ליישוב החדש את שמו על שם הסופר שנרצח. ראה עצמו תלמידם הקרוב של "ברל" כצנלסון מחד גיסא ושל יצחק טבנקין מאידך גיסא.
ארן זלמן (אהרונוביץ', זיאמה) /// איש ציבור ומשורר /// נולד באוקראינה /// 1899 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה והתחנך חינוך מסורתי-דתי. למד בחדר ובכמה ישיבות, באקדמיה למדעים (1920) ובמכון לחקלאות בחרקוב (1923-1921). עסק בהוראת מדעי החברה (1923-1918) והיה פעיל בענייני ציבור יהודיים. עלה ארצה (1926) לאחר שחצה בחשאי את הגבול בין רוסיה ללטביה. מילא תפקידים שונים במוסדות ההסתדרות. נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפא"י וכיהן בה עד לפרישתו (1969). היה מזכיר מפא"י (1951-1948) ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. מונה לשר החינוך והתרבות (1960-1955, 1969-1963). ראה בתפקידו זה ההישג החשוב ביותר של פעילותו הציבורית. הקים מוסדות חינוך רבים: גני ילדים, פנימיות ומכללות, וקבע את לימודי "התודעה היהודית". יזם את הקמת המתנ"סים (1969) והנהיג רפורמות חשובות במבנה החינוך – הקמת חטיבות ביניים והארכת חינוך החובה. נחשב לאחד משרי החינוך המשפיעים ביותר.
אריכא (דולגין) יוסף /// סופר /// נולד באוליבסק, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוליבסק, אוקראינה, והתחנך ב"חדר מתוקן". סיפוריו הראשונים פורסמו ב"הכוכב", בעריכת אהרן לובושיצקי (ורשה, 1923), עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית בקובל. ב-1925 עלה לארץ ועבד כפועל בבניין, בכבישים ובחקלאות. סיפורו הראשון שפורסם בארץ היה "קדחת" ("דבר", 1926). בשנים 1932-1929 הצטרף למשפחתו בארצות הברית ולמד שם ספרות אנגלית. ב-1933 חזר לארץ ועבד בעיריית תל אביב, תחילה כמזכיר המחלקה הווטרינרית, אחר כך כעורך בספרייה העירונית "שער ציון" ובהמשך במחלקת ההסברה של העירייה. היה חבר בארגון "ההגנה". מהפרסים הספרותיים שקיבל: פרס ברנר (1960). ספריו הופיעו במהדורות חוזרות ובכינוסים אחדים, למשל "כתבים – מבחר סיפורים" במלאות לו שישים (1967) ו""ילקוט סיפורים"" עם מבוא, הסברים וביבליוגרפיה מאת יוסף אורן (1982). כתב גם לילדים. ערך את הירחון "הקורא הצעיר" והיה מעורכי "אנך" (1954). ערך אנתולוגיות חשובות, בהן "דפדפת לספרות עברית" (1942, עם יצחק עגן); "גיבורים" "במערכה" (1955); "יפו, מקראה היסטורית-ספרותית" (1957); "תל-אביב, מקראה היסטורית-ספרותית" (1959); "סיפורים עבריים מחיי הערבים" (1963). יצירותיו תורגמו לכמה שפות. בנו הוא הסופר והאמן עמוס אריכא.
אפרת ישראל /// משורר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באוסטרוג(אוסטרהא), אוקראינה /// 1891 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוסטרוג (אוסטרהא), אוקראינה. בנעוריו למד בישיבת מיר. ב-1905 היגר עם בני משפחתו לניו יורק, שם למד בתיכון אמריקני לצד לימודים בישיבת ר' יצחק אלחנן, שהיתה מרכז תלמידי ישיבות שזה מקרוב היגרו. ב-1915 קיבל אפרת (שאת שם משפחתו נהגו לבטא EFROS) תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ובמקביל את הסמכת בית המדרש לרבנים קונסרבטיבים. בשנים 1954-1918 שימש מרצה לעברית ולמחשבת ישראל באוניברסיטאות בערים שונות בחוף המזרחי בארצות הברית. ב-1947 נשלח עם המשורר היידי ה' לייוויק לתעד את מחנות העקורים באירופה. סדרת כתבות בנושא זה פירסם ב"הדאר". ב-1954 הוזמן לשמש דיקן המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל (שהפך מאוחר יותר לחלק מאוניברסיטת תל אביב). עלה לארץ, וב-1956, עם הקמת אוניברסיטת תל אביב, נבחר לרקטור הראשון שלה, ובתפקיד זה שימש עד 1959.
אורלנד יעקב /// משורר, פזמונאי, מחזאי ומתרגם /// נולד בטטיב, אוקראינה /// 1914 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טטיב, אוקראינה, לאביו אליעזר ולאמו בתיה לבית סגל. באפריל 1919 נטבחו עשרה מבני משפחתו בפרעות דניקין ופטליורה והמשפחה עקרה לקייב, בירת אוקראינה. חוויית ילדות זו ליוותה אותו כל חייו ולה הקדיש את הפואמה "קייב" (1991). משם חצתה המשפחה את הדנייפר והדנייסטר ועברה לבסרביה, והתגוררה כשנה בקישינב. הוא למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", שבה התחנך גם נתן אלתרמן, בלא שהתוודעו זה לזה. ב-1921 עלה לארץ עם הוריו, ותחנתם הראשונה היתה כפר גלעדי. בשנים 1923-1921 השתתפו הוריו בסלילת כביש מטולה-כפר גלעדי-מגדל-טבריה במסגרת "גדוד העבודה". ב-1923 עברו לירושלים, שם עבד האב כחוצב וכסתת אבן בפלוגת העבודה של הגדוד בראשות יצחק שדה. ב-1928 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים השלים בשנים 1932-1929 בגימנסיה "רחביה" בירושלים.
אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
