שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
פרייל גבריאל יהושע /// משורר /// נולד באסטוניה /// 1909 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.
בן-יהודה חמדה /// סופרת, מילונאית ועיתונאית /// נולדה בדריסה, רוסיה הלבנה /// 1873 – 1951 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בדריסה שברוסיה הלבנה, בשם ביילה. למדה כימיה במכללה לנשים למדעי הטבע. ב-1891, כשהייתה בת שמונה-עשרה, נפטרה בירושלים אחותה הבכורה דבורה, שהייתה נשואה לאליעזר בן-יהודה. שבועות ספורים לאחר מכן ביקש אליעזר את ידה, והם נישאו בשנת 1892. במעמד זה גם עברתה את שמה לחמדה, והשניים נסעו יחדיו לארץ ישראל. בביתם הקפידו אליעזר וחמדה בן-יהודה לדבר עם בני הבית בעברית בלבד, ובכך מילאו פונקציה לאומית-תרבותית כמשפחה הראשונה הדוברת עברית. לימים הפכה בן-יהודה לעיתונאית וסופרת, ובמשך יותר מחמישים שנה הייתה המנהלת האחראית למפעל הוצאת המילון ההיסטורי של אליעזר בן-יהודה.
אריאלי נחום /// חוקר, עורך וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1930 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים. בנו של הרב יצחק אריאלי, מגדולי רבני ירושלים שכיהן כראש ישיבת "מרכז הרב". התחנך בישיבת "פוניבז"' בבני ברק ובישיבת "חברון" בירושלים. ב-1976 הגיש את עבודת הדוקטור שלו, "משנתו הפילוסופית של ר' שמעון בן צמח דוראן הרשב"ץ". כיהן כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. משנות השישים פירסם שירים, סיפורים ורשימות בנושא יהדות בעיתונות הדתית. בשנות השמונים פירסם סיפורים בכתבי העת לספרות "זהות", "פרוזה" ו"מבוע". פירסם שלושה ספרי מחקר, מסה פילוסופית, שישה רומנים ומחזה אחד.
ביוגרפיה
נולדה בלודז', פולין. עלתה ארצה ב-1934 וגרה בחיפה. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי הרוח. עבדה במרכז היהודי-ערבי בחיפה והשתתפה בכתב העת "תיאטרון". ב-1962 פירסמה רומן בשם "זר לא יבוא" (הקיבוץ המאוחד), ופירסמה סיפורים אחדים בעיתון "על המשמר". תירגמה לעברית ספרים רבים מן הספרות האמריקנית: "היכן אננה בולטון" (1950) מאת לואיס ברומפילד; "חיקוי לחיים" (1961) מאת פאני הרסט; "דרומה ליאווה" (1966) מאת אליסטר מקלין; "הרפתקאות תום סויר" (1968) מאת מארק טוויין ועוד.
אהל מילא (נאמיוט, ירחמיאל) /// סופר וחוקר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1925 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. כבן עשר עלה לארץ עם הוריו, שהיו ציונים סוציאליסטים נלהבים. המשפחה השתקעה בכפר סבא. עם סיום לימודיו התיכוניים התנדב למשטרת היישובים העבריים, והיה מראשוני המדריכים בגדנ"ע (המחתרתי) של ארגון "ההגנה". במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת כאלחוטאי בצי המלחמה. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחיל הים, והיה מראשוני האלחוטאים בחיל. בשנים 1950-1946 היה חבר קיבוץ הסוללים. ב-1953 עבר לירושלים ולמד בחוגים לספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית. שימש כמורה וכעורך מסגנן בעיתונים יומיים, ולימים כאחד מעורכי המוסף היומי של ""מעריב"". שימש גם כאיש יחסי הציבור של חברת "מקורות", בשנות הקמתו של המוביל הארצי מהכנרת לנגב.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 7 ערכים.
