ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
כרמי אליעזר /// מתרגם, מו''ל וסופר /// נולד ברוסיה /// 1918 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברוסיה והגיע ארצה ב-1924. ב-1935, עוד בטרם מלאו לו שבע-עשרה, הקים עם שלושה מחבריו את הוצאת המאה העשרים. בפתח החוברת הראשונה הצהירו המו"לים כי ""הספרות" הבלשית תפסה מקום פעוט מאוד בארץ […] מעתה […] נשתדל לפלס לנו נתיב ולהגיע לגובה הדרוש". בפועל אמנם ראו אור בהוצאה זאת ספרי בלשים, אך עד מהרה הם נזנחו לטובת סיפורי עלילה והרפתקאות המתרחשים מחוץ לגבולותיה של ארץ ישראל, וסיפורים רומנטיים ופליליים. חלק מהיצירות תורגמו משפות זרות, בעיקר מאנגלית, וחלקן נכתבו על ידי בעלי ההוצאה בשמות עט שונים: שולמית עפרוני (שהיתה חתומה על סיפורי טרזן), בצלאל הגלעדי ועוד.
וולך יונה /// משוררת /// נולדה בכפר אונו (קריית אונו), ישראל /// 1944 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בכפר אונו (לימים קריית אונו) לאסתר (לבית גופמן) ולמיכאל וולך, אחות צעירה לנירה. הוריה עלו ב-1932 מבסרביה, הכירו בארץ והיו ממייסדי הכפר. האב נהרג בקרב על גבעת קולה במלחמת העצמאות כשהיה בן שלושים ושש. אמה היתה שותפה להקמת בית הקולנוע בקריית אונו ב-1953, שבו בילתה וולך בילדותה ובנעוריה שעות רבות בצפייה בסרטים. את מרבית חייה חיה בבית אמה ברחוב הנקרא על שם אביה. במחצית השנייה של שנות השישים התגוררה לתקופות קצרות בתל אביב ובמלון נוטרדם בירושלים. מעולם לא יצאה את גבולות ישראל.
האפרתי יוסף /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
בנשלום (כ"ץ) בנציון /// חוקר, מתרגם ומשורר /// נולד בסאנוק, גליציה /// 1907 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר סאנוק, גליציה. למד לשונות קלאסיות ולשונות המזרח באוניברסיטת קראקוב, והתמחה בפרסית וביוונית. בשנים 1937-1929 לימד באוניברסיטה זו ספרות ולשון עברית – הישג נדיר ליהודי בפולין של אותם הימים, ובד בבד היה מפעילי התרבות העברית בפולין. ב-1937 התמנה כמרצה במכון למדעי היהדות בוורשה במקום המשורר מתתיהו שוהם שנפטר. ב-1940 נחלץ עם משפחתו מפולין הכבושה בידי הנאצים ועלה לארץ ישראל. בשנים 1963-1940 ניהל את המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. ב-1956, עם הקמתה, הצטרף לאוניברסיטת תל אביב כמרצה ללשון היוונית וספרותה. מ-1964 ועד מותו כיהן כרקטור האוניברסיטה וכן כראש החוגים ללימודים קלאסיים ולספרות עברית. על שמו נקרא המכון לחקר "הספרות" העברית באוניברסיטת תל אביב, שהוקם בעקבות יוזמתו.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 6 ערכים.
