ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
רביקוביץ דליה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1936 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
קישון אפרים (הופמן, פרנץ) /// סאטיריקן, סופר, מחזאי /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1924 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ ב-1949, שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל "דבר". התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח למחנה עבודה בסלובקיה. הוא שרד את צעדת המוות לעבר המחנה, ולבסוף הצליח לברוח ממנו. הוא חזר לבודפשט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח להתפרנס מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו ברח עם רעייתו דרך סלובקיה, ובאיטליה עלה על הספינה "גלילה", בעזרת "ארגון הבריחה", והגיע לישראל. מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה. משם עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד בין השאר כסניטר.
ביוגרפיה
נולד בסבסטופול שבחצי האי קרים לאמו רוזה רחל לבית טאובמן ולאביו ישראל קובנר. עבר עם משפחתו לווילנה, שם השלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "תרבות". בנערותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והתעתד לעלות לארץ ישראל. ב-1938 החל ללמוד בפקולטה לאמנות באוניברסיטה שבווילנה, ובשל כך דחה את עלייתו ארצה. עם כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית התייצב בין ראשי "השומר הצעיר" ב"ריכוז השומרי" בווילנה, שהנהיגו את המוני הפליטים מפולין, וב-1941, כשווילנה נפלה בידי הנאצים, הצטרף להנהגת המחתרת היהודית בגטו.
ביוגרפיה
נולד בעיר פלונסק, פולין. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו, עם חבריו הקרובים דוד בן-גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ ישראל ב-1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת "הפועל הצעיר" ב-1906. ב-1907 החל לפרסם בכתבי העת סיפורים ארץ-ישראליים. ב-1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריז ספרות ופילוסופיה וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ-1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב-1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב-1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר "מקווה ישראל" וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה ממייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון "מאזניים" (1933-1929). ב-1933 הקים את בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר תבור וניהל אותו במשך ארבע שנים. ב-1937 התיישב בירושלים, ומאז ייחד את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 93
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
פנקס ישראל (אנטון) /// משורר /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1935 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה, ועלה ארצה ב-1944. למד בכפר הנוער בן-שמן. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים היה עורך לילה בסוכנות הידיעות "יונייטד פרס". לאחר השתלמות בספרות ובאמנות בלונדון ובפריז החל לעסוק בייעוץ ובסחר ביצירות אמנות וניהל שתי גלריות בתל אביב. החל לפרסם שירים במהלך שנות החמישים של המאה העשרים. ספר שיריו הראשון, "ארבעה עשר שירים", ראה אור ב-1961 (עכשיו). מספריו האחרים: "ארוחת עבר בפרארה ושירים אחרים" (1965); "בתוך הבית" (1978); "הרצאה על הזמן" (1991); "בים העתיק שלנו" (1999), שבו מקובצים שיריו מספריו הקודמים. ב-2010, בהיותו בן שבעים וחמש, יצא ספרון המכיל שניים משיריו במהדורה ממוספרת של שבעים וחמישה עותקים בלבד, בשם "הסח הדעת הכרחי לשיווי המשקל בעולם". שיריו תורגמו לכמה שפות אירופיות, לערבית ולסינית.
פליישר עזרא /// חוקר, עורך ומשורר /// נולד בטימישוארה, רומניה /// 1928 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר טימישוארה, רומניה. את ההיכרות הראשונה עם הספרות העברית בימי הביניים עשה בבית אביו, הרב י"ל פליישר, שהיה מורה לעברית, מנהל בית ספר תיכון וחוקר כתביו של אברהם אבן עזרא. היה פעיל בתנועת "בני עקיבא" ברומניה, ובמסגרת זו לא הסתיר את זיקתו לציונות ולארץ ישראל. בשנות החמישים נעצר, הואשם בפעילות ציונית ונידון למאסר.
פינקרפלד-עמיר אנדה (אננה) /// משוררת /// נולדה ברז'שוב, גליציה /// 1902 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברז'שוב, גליציה המערבית, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב, אדריכל, שירת כקצין בצבא הפולני והיה בעל הכרה לאומית פולנית. בגיל שמונה החלה לכתוב שירים בפולנית. המשפחה עברה ללבוב, וב-1919 פרצו פרעות ביהודי המקום. היא למדה אז בגימנסיה פולנית, וחברי "השומר הצעיר", שבאו לשערי הגימנסיה, הסבירו לתלמידים היהודים שאין מקומם שם. היא קיבלה את "דבר"יהם, וחרף התנגדות ההורים עברה לגימנסיה יהודית והצטרפה לשורות "השומר הצעיר". מרד נעורים זה החריף כשוויתרה על בחינות הבגרות ועלתה לארץ עוד בטרם מלאו לה שמונה-עשרה (מאי 1920). במשך פחות משנה חיה במחנה עבודה באום אל עלק ועבדה בייבוש ביצות, אבל בשל קדחת קשה שגרמה לה למחלת לב חזרה ללבוב, סיימה את בחינות הבגרות והמשיכה ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה ומיקרוביולוגיה. למדה גם בסמינר עברי וקיבלה הסמכה להוראה. ב-1921 ראה אור ספר שירים ראשון שלה בשפה הפולנית, "פרקי חיים".
