תלפז גדעון /// סופר /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1936 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שבה הוכתר בתואר דוקטור. ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלו ראה אור באנגלית ב-1983 בהוצאת בראון. לימד ספרות וכתיבה יצירתית באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. חי לסירוגין בארץ ובארצות אחרות, כגון ארצות הברית, אנגליה, איטליה, יוון, שבהן שהה תקופות ממושכות.
ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, הסופר אליעזר שטיינמן, ערך את הביטאון "כתובים" והסב את בית המשפחה לחדר המערכת. שחם ואחיו, הסופר דוד שחם, בילו את ילדותם בין ספרים, סופרים ומשוררים. אמו היתה זמרת שנאלצה להפסיק את לימודיה, ואת אהבתה למוזיקה הנחילה לבניה. היה חבר בתנועות נוער חלוציות, תחילה בתנועת "המחנות העולים" ומאוחר יותר בתנועת "השומר הצעיר". לבטי המעבר בין התנועות האלה משתקפים בספרו "לב תל אביב" (1996).
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו ושם למד בבתי הספר יסודי ותיכון. אחרי שירותו הצבאי למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ושנתיים באוניברסיטת סורבון בפריז. ב-1960 החל לכתוב, ובשנים 1963-1961 פירסם ארבעה-עשר סיפורים בעיתונות ובכתבי העת לספרות ("גזית", "קשת", "משא", "הארץ") בחתימת "אבי עתניאל". הסיפורים משקפים גישושי דרך של יוצר צעיר המחפש את קולו. בין השאר מצויים בהם מוטיבים של בדידות וניכור קיומי בהשפעת ספרות האבסורד האקזיסטנציאליסטית (קפקא, בקט, יונסקו, סארטר), שחילחלו אז בסיפורת הישראלית הצעירה. חלקם כתובים בנוסח אלגורי-סמלי סוריאליסטי, שהיה אופייני לסיפורת זו בראשיתה (יהושע, אורפז) ושקנז נטש אותו עד מהרה. בד בבד ניכרת בסיפורים משיכה מיוחדת לעיצוב מצבים של טירוף, ורבים מן המגעים האנושיים המעוצבים בהם עומדים בסימן של אלימות, רוע ואכזריות, תוך ציפיית-שווא לחסד אלוהי.
קמחי אלונה /// סופרת, עיתונאית, תסריטאית ושחקנית /// נולדה בלבוב, אוקראינה /// 1966 /// גיל: 59
ביוגרפיה
נולדה בלבוב, אוקראינה, כאלונה גייקלה. הוריה היו כימאים. אביה נפטר כשהיתה בת חמש. כשנה לאחר מותו ב-1972 עלתה משפחתה לישראל והשתקעה בקריית ביאליק. בגיל שלוש-עשרה עברה להתגורר אצל סבתה, וכעבור שנתיים עברה מקריית ביאליק לקיבוץ רמת יוחנן. לאחר שנה עברה לחיפה. סיימה בגרות חלקית והתגייסה לנח"ל. עם שחרורה למדה ב"בית צבי" ושיחקה בסרטים ובתיאטרון. קריירת המשחק שלה נמשכה בשנים 1993-1985.
קאופמן עזריאל /// משורר ועורך /// נולד בסוקולוב, פולין /// 1929 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסוקולוב, פולין. בית אביו, פרוון במקצועו, היה מרכז למפגשי ספרות ותרבות יידית ועברית. כך השתלבו בעולמו לימודי הגמרא, שלמד בחדר עד גיל עשר, עם לימודי הלשון העברית ותרבותה. מגיל שבע למד גם בבית ספר פולני. בספטמבר 1939 נכבשה עיר הולדתו בידי הנאצים, וחקירת אביו על ידי קצין אס-אס בנוכחותו הותירה את רישומה העז בנפשו. המשפחה ברחה לצד הסובייטי ברוסיה הלבנה, ובמאי 1940 נלקחו לארכנגלסק, לעבודות כפייה ביערות הצפון. הוא למד בבית ספר סובייטי כפרי, וב-1941 שוחררה המשפחה ועברה למרכז פינוי אוכלוסין מאזורי מלחמה באזור הקר של הוולגה. משם נלקחו על ידי איכרים לקולחוז, שבו עברו עליו שנותיו מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה. לקיום משפחתו עסק בסנדלרות, בתיקון גגות, בכריתת עצים וכו', ושם גם התנסה לראשונה בכתיבת שירים. לאחר המלחמה שהו בני המשפחה זמן קצר בגרמניה, ובילו כשלוש שנים של המתנה קשה במחנות פליטים באוסטריה ובאיטליה. במסגרת זו עבר הכשרה חברתית-מקצועית ברוח סוציאליסטית שכונתה "הקיבוץ שבדרך", והזדמן לו לשוב לכתיבה ספרותית. עם הגיעם לארץ, בדצמבר 1948, בעוד הוריו שוהים במעברה בחדרה, נשלח לבסיס צה"ל בבית ליד. ב-1950 עבר להתגורר בעכו למשך כעשר שנים.
עצמון צבי /// משורר, סופר, עורך ומבקר /// נולד בגבעת שמואל, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, "תלמיד חכם" חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. העניין בספרות העברית לדורותיה התפתח במירון בגיל צעיר ביותר, וכבר כילד החל לבלוש בחנויות לספרים משומשים אחר ספרים ישנים ולרוכשם. ב-1952 החל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מוריו נמנו דב סדן ושמעון הלקין. הוא השלים את לימודי הבוגר (1957) והמוסמך (1960) שלו, ובמקביל עשה את שירותו הצבאי (1958-1956). בד בבד למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. את הלימודים לתואר דוקטור (1963-1967) עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואת עבודת הדוקטור, העוסקת במנדלי מוכר ספרים, כתב בהדרכתם של אוריאל ומקס ויינרייך. ב-1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ולימד שם עד יציאתו לגמלאות, ב-2002. כמו כן לימד באוניברסיטת תל אביב. מ-1988 הוא מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה.
ביוגרפיה
נולד בפריז. אמו היתה עוזרת מחקר של אנדרה מורואה ואביו, ד"ר חיים גמזו, היה מבקר אמנות ותיאטרון ידוע, מנהל מוזיאון תל אביב ומייסד בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן. עלה עם "הו"ריו לארץ בהיותו בן שנה ורבע. היה בן חמש כשאמו נפטרה ממחלה ממארת. למד שנתיים בגימנסיה העברית "הרצליה" ואחר כך עבר ממקום למקום כילד חוץ בקיבוצים גבע, גן שמואל ומעברות. בעל תארים ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב בספרות עברית וכללית ובלשון עברית. קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של טקסס על ניתוח שירתו של איציק מאנגר. על עבודה זו "הו"ענק לו גם פרס המועצה לתרבות י"הו"דית למחקר בתחומי היהדות בארצות הברית (1976). ב-1976 הקים את הקתדרה ללימודים עבריים באוניברסיטה הממלכתית של סידני. בשנים 1987-1982 עמד בראש החוג ללימודים עבריים באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, דרום-אפריקה. עם שובו לארץ ב-1993 ועד 2002 היה ראש החטיבה ללימודי ספרות במכללת אילת, ומ-2002 "הו"א מרצה במכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן.
