שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).
מוסל-אליעזרוב יהודית /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, שישית משבעה ילדים, דור שביעי בירושלים לאמה, חיה שרה לבית סלנט, ודור עשירי בארץ לאביה, הרב דובער אליעזרוב. קיבלה חינוך חרדי. בעודה מורה בתיכון "בית יעקב" למדה בחשאי באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות ופילוסופיה כללית. מוסמכת אוניברסיטת בן-גוריון בספרות עברית. בעשרות השנים האחרונות לימדה ספרות במכללת "אפרתה" בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בפרדס חנה. גדל בגבעתיים. למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר דוקטור בספרות; עבודת הדוקטור שלו עסקה במחזות של חנוך לוין. כתב ביקורת קולנוע ותיאטרון בראשית ימיו של העיתון "העיר". לאחר מכן היה עורך לילה בעיתון "הארץ", והחל מסוף שנות התשעים כותב בקביעות ביקורות ספרות במוסף "תרבות וספרות" של העיתון. איש שמאל מרכזי מסוף שנות השישים: פעל באוניברסיטת תל אביב ב"שי"ח" (שמאל ישראלי חדש), ישב בכלא על סירובו לשירות מילואים בסיני והיה חבר בתנועת "יש גבול". כותב פורה בשלל ז'אנרים זה כמה עשורים, ממבקריו החדים של השמאל הציוני הישראלי ומנסחו המובהק של המודרניזם הפוליטי בעברית.
כרמי ט' (טשרני) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1925 – 1995 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק למשפחה דוברת עברית, וכילד שהה עם הוריו בשנים 1931-1934 בתל אביב. אביו היה רב. למד בבית המדרש למורים וב"ישיבה יו"ניב"רסיטי" בניו יורק. בשנים 1946-1947 הדריך בצרפת ילדים ניצולי שואה, חוויה שעליה ביסס כעבור כמה שנים את ספר שיריו "אין פרחים שחורים" (1953). ב-1947 הגיע לישראל, היה פעיל ב"הגנה" ובפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות באו"ניב"רסיטה העברית בירושלים. רוב שנותיו התגורר בירושלים. היה נשוי שלוש פעמים (לשושנה היימן, לתמרה ריקמן וללילך פלד-צ'רני), ולו שלושה בנים.
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. מצאצאי משפחת מו"לים ממוצא איטלקי, שייסדו את הוצאת טרבס בוונציה מיד עם המצאת הדפוס ופעלו עד עליית מוסוליני לשלטון. במאה התשע-עשרה קיבלו תואר אצולה מהמלך עמנואל על הוצאה מחודשת של וירגיל ודנטה במהדורה מפוארת. בשירותה הצבאי היתה לוחמת בסיירת שריון בזמן מלחמת ההתשה. עם שחרורה מצה"ל נסעה ללמוד תיאטרון בלונדון. המשיכה ללימודי ספרות אנגלית בדבון, אנגליה. נישאה לסטיבן גילפורד, פילוסוף ותיאולוג, ובעקבות עבודתו עברו בני הזוג לארצות הברית, שם התוודעה הן לריקוד, שהמשיך ללוות אותה כל חייה (היתה חברה בלהקת מחול), והן לחיים בקומונה. עם שובם ארצה החלה ללמד סדנאות לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה ביקורות על מחול במקומון "קול ירושלים" והיתה כתבת לענייני ירושלים בעיתון "לה מונד דה דבה".
ברושי אביבה /// סופרת, משוררת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים שהגיעו ארצה בעלייה השנייה. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה ובספרות. עבדה כעורכת לשון ב"אנציקלופדיה החינוכית" (מוסד ביאליק) וכעורכת ראשית ב"פנקס הקהילות" מטעם "יד ושם". הרצתה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב והיתה עוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961).
ארואטי עזרא (אדי) /// משורר /// נולד בבולגריה /// 1920 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבולגריה, עלה לארץ ב-1926. משפחתו התגוררה במנשייה. האב היה עגלון. לאחר תאונה שקרתה לאב חזרה המשפחה לבולגריה ב-1928, שם חזר האב לעבוד בדפוס. במלחמת העולם השנייה גויס לעבודות במחנה עבודה ובנה גשרים, סוללות וכבישים. ב-1949 עלתה המשפחה שוב לארץ. עבד כרפד עד לפרישתו לגמלאות. את כתיבתו החל עוד בבית הספר היסודי בסופיה ופרסומו הראשון היה ב-1945, בירחון "נובידני", כתב העת של הקהילה היהודית. בארץ פירסם בכתבי עת שונים, וספרו הראשון, "מדרגות", יצא ב-1971 בהוצאת טרקלין. עוד מספריו: מקדוניה – סלעי דרך: שירים (1973); צלקות (1975); בצווי הלב (1978); גבוהים ומכונפים: שירים (1985); חובש הכובע הכפול (1995); משורר ברוח (1996); רחוב המלים בו נולדתי: שירים 2002-1970 (2002).
- 1
- מתוך 1.
- מציג 8 ערכים.
