ביוגרפיה
נולד בחיפה, בוגר בית הספר הריאלי העברי. בנה של המתרגמת ריטה מלצר. בילדותו התגורר שלוש שנים עם משפחתו בהונדורס. למד מדעי המחשב בטכניון, התגייס לחיל המודיעין ושירת בו כקצין. עם שחרורו למד בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1992 מפרסם ביקורות ספרות ותרבות, מאמרים וטורים אישיים בעיתונות היומית ובכתבי עת. בין השאר היה בעל טור במוסף "ספרים וספרות" של ""מעריב"", בו כתב גם ביקורות קבועות על ספרות מתורגמת (בשנים 2005-1996), ובעל טור אישי וטור לענייני לשון במוסף "תרבות וספרות" של ""הארץ"" (בשנים 1997-1995, 2009-2005). כתבות פרי עטו התפרסמו גם ב"העולם הזה", ב"ארץ אחרת", ב"מקור ראשון", ב"מסע אחר", וכן במוסף התרבות של העיתון היומי El País המתפרסם באורוגוואי. בשנים 2004-2002 הגיש את התוכנית הספרותית "על המדף" בערוץ הראשון. עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים והעביר הרצאות וסדנאות לכתיבה יוצרת במסגרות שונות. משנת 2012 עובד ככותב ועורך תכנים עבור הספרייה הלאומית. זכה בכמה פרסים, בהם פרס ברנשטיין לביקורת, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס "בני ברית" לעיתונות.
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, "תלמיד חכם" חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. העניין בספרות העברית לדורותיה התפתח במירון בגיל צעיר ביותר, וכבר כילד החל לבלוש בחנויות לספרים משומשים אחר ספרים ישנים ולרוכשם. ב-1952 החל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מוריו נמנו דב סדן ושמעון הלקין. הוא השלים את לימודי הבוגר (1957) והמוסמך (1960) שלו, ובמקביל עשה את שירותו הצבאי (1958-1956). בד בבד למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. את הלימודים לתואר דוקטור (1963-1967) עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואת עבודת הדוקטור, העוסקת במנדלי מוכר ספרים, כתב בהדרכתם של אוריאל ומקס ויינרייך. ב-1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ולימד שם עד יציאתו לגמלאות, ב-2002. כמו כן לימד באוניברסיטת תל אביב. מ-1988 הוא מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה.
מוקד (מונבז) גבריאל /// עורך, מבקר וסופר /// נולד בורשה, פולין /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין, ועלה ארצה דרך צרפת ב-1946, לאחר שחלק מילדותו עבר עליו בגטו ורשה. למד בגימנסיה "שלווה" בתל אביב. השלים לימודים לתואר ראשון בחוג לספרות עברית והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור באוניברסיטת אוקספורד. פרופסור אמריטוס במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לנדא לואיס /// מתרגם וחוקר ספרות ופולקלור /// נולד במנדוסה, ארגנטינה /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד ב-1936 במנדוסה, ארגנטינה. ב-1954 עלה ארצה במסגרת גרעין של "השומר הצעיר" והתיישב בקיבוץ רשפים. את לימודי התואר הראשון שלו בספרות עברית ובהיסטוריה ואת לימודי התואר השני בספרות עברית עשה באוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו, שהושלמה ב-1976, עסקה בניתוח יסודות מימטיים בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור". ב-1980 השלים את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקדשה לניתוח האנתולוגיה של מדרשים וביאורים תורניים "מעם לועז" מאת יעקב כולי, שפורסמה בלדינו במאה השמונה-עשרה. לאורך השנים לימד ספרות ופולקלור באוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ' ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר "הריאלי". בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב-1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב-1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ' יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחה יהודית מתבוללת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע דרך לבוב לסיביר, ובהמשך לאסיה התיכונה. ב-1946 חזר לקראקוב, סיים לימודים תיכוניים והמשיך בלימודי היסטוריה. ב-1950 נסע לפריז ולמד בסורבון עד 1952. באותה השנה עלה לישראל. שירת בצה"ל והשתתף במלחמות ישראל. עבד כסטטיסטיקאי וכלכלן, ובמשך שנתיים כביבליוגרף בבית אריאלה. בשנים 1985-1981 השלים לימודים באוניברסיטת תל אביב, בהיסטוריה של רוסיה ובהיסטוריוגרפיה כללית.
לאופר שלמה /// משורר, סופר ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1940 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בלבוב, גליציה (כיום אוקראינה), ועלה לישראל ב-1948. גדל והתחנך בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "תל נורדאו" ובתיכון "גאולה". למד באופן חופשי יהדות, היסטוריה, אנתרופולוגיה ואמנות באוניברסיטה העברית בירושלים (1962-1972). עבד ב"קול ישראל" (1974-2004) והיה מעורכי מדור הספרות (1994-2004). המייסד והעורך של כתב העת "כרמל".
