אדמון תלמה /// סופרת, עיתונאית ומתרגמת /// נולדה בקיבוץ פלמחים, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
אגמון (ביסטריצקי) נתן /// סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בזווינגורודקה, אוקראינה /// 1896 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זווניגורודקה, פלך קייב, אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי בחדר וספג מילדות גם את הספרות הרוסית. ב-1913 יצא לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה", ועשה כמעט שנה בתל אביב. בשובו לבית הוריו לחופשה בקיץ 1914 "נתקע" שם מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה התגורר בעיקר בייקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק והחל לעסוק בפעילות ציונית. מכיוון שהתגלה כנואם מחונן, הרבה לנסוע בערי אוקראינה כתועמלן בשליחותן של אגודות ציוניות שונות. ביכורי כתיבתו – מסות וביקורת ספרות – פורסמו ב-1918 בכתבי העת העבריים ("השילוח", "העם"), עם חידוש הפעילות הספרותית העברית ברוסיה אחרי המהפכה.
אברמסקי יעקב דוד /// מסאי ומתרגם /// נולד בסמוליאן, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סמוליאן שברוסיה הלבנה. אביו, הרב יחזקאל אברמסקי, נודע כמפרש התוספתא וזכה בפרס ישראל לספרות תורנית ב-1956. אחיו, שמעון אברמסקי, עמד שנים רבות בראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בגיל שמונה-עשרה הוגלה בידי השלטונות הסובייטיים לרוסיה האסייתית, בשל פעילותו הציונית ועיסוקו בתרבות העברית. ב-1937 נחלץ מרוסיה ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו הבכור יונתן. מ-1939 ישב בירושלים ועבד שנים רבות בבית הספרים הלאומי. הוא היה ידידם של רבים מחכמי ירושלים, וקיים קשרים אמיצים עם סופרים עבריים בני דורות שונים, מטשרניחובסקי ועד עמוס עוז. במלחמת העצמאות שכל את בנו יונתן בהפגזה בירושלים, והוא בן שלוש-עשרה – אירוע שתואר בפירוט ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז, שהוריו היו מידידיהם הקרובים של אברמסקי וצרטה אשתו.
אברמסון גלנדה /// חוקרת ספרות עברית, תיאטרון ויהדות /// נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה /// ///
ביוגרפיה
נולדה ביוהנסבורג, דרום-אפריקה, ולמדה שם בבית ספר לנערות. אביה היה רופא ואמה מורה. משפחתה עלתה לארץ מטעמים ציוניים ואביה לחם במלחמת השחרור. בבגרותה שבה ליוהנסבורג, שם, באוניברסיטת ויטווטרסרנדג, השלימה את שלושת תאריה. עבודת הדוקטור שלה (1973) עוסקת בשירת יהודה עמיחי. בתום לימודיה לימדה בוויטווטרסרנדג כמרצה עד 1978. החל מ-1981 היא מלמדת באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. ב-2006 מונתה כפרופסור מן המניין בחוג למדעי היהדות. במהלך השנים שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטאות שונות, בהן אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועוד.
אברבאיה חיים /// מתרגם /// נולד ביפו, ישראל /// 1910 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביפו וחי בתל אביב. מתרגם מן השפות אנגלית, ספרדית וצרפתית. תרגומיו מקיפים מגוון רחב של תחומים: פרוזה, הגות ומחקר. בין הספרים שתירגם יצירות מופת מהספרות האירופית: "בית המצלה של המלכה פדוק" מאת אנטול פראנס (1961); "אם המנזר: ארבעה סיפורים מתוך" ""רשומות איטלקיות"" מאת סטנדאל (1969); "חוזה-הנישואים" מאת אונורה דה בלזק (1969, עם מריאנה פרל); "ולסריו איש טורמס: תלאותיו והצלחותיו" (1959). כמו כן תירגם את ספרו של קרל מרקס "דלות הפילוסופיה: תשובה לפילוסופיית הדלות של פ' פרודון, עם מבוא מאת פרידריך אנגלס" (1957).
אבראהים חנא /// סופר, משורר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בבענה, ישראל /// 1927 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולד בכפר בענה בגליל. בוגר תיכון בעכו. למד במכללה הערבית בירושלים. שימש כעורך בעיתון הקומוניסטי ""אל"-"אתתחאד"" (1978-1974), וממייסדי המוסף הספרותי שלו, "אל"-"ג'דיד". היה עורך ראשי בעיתון "אל"-דיאר (1993-1989). תירגם סיפורים רוסיים מאנגלית לערבית. מהדור הראשון של סופרים פלסטינים לאחר הקמת מדינת ישר"אל". על פי מחמוד גנאים (2008), נחשב לסופר המרקסיסטי החשוב בקרב ישר"אל"ים פלסטינים בתקופה שבין 1948 למלחמת ששת הימים. בתקופה זו פירסם סיפורים בעיתונים ובכתבי עת, לרבות ""אל"-"אתתחאד"", "אל"-"ג'דיד" ו"אל"-ע'דד.
אבן-שושן (רוזנשטיין) שלמה /// מתרגם, עורך וסופר /// נולד במינסק, רוסיה הלבנה /// 1910 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במינסק, בלארוס. זכה לחינוך עברי מאביו, חיים דוד רוזנשטיין, שהיה סופר עברי. עלה ארצה ב-1925, למד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". נדד בארץ ועבד בחקלאות ביישובים שונים, עד שהצטרף ב-1937 לגרעין המייסדים של "קיבוץ" שדה נחום, שבו הקים את ביתו וחי כל שנותיו. אחיו של המילונאי הנודע אברהם אבן-שושן, שעל חייו פירסם את הספר "אברהם אבן-שושן, מחנך ומילונאי, פרקי ביוגרפיה" (1999).
אבן-זהר איתמר /// חוקר תרבות וספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל בתל אביב להוריו רבקה ושמחה אבן-זהר. למד ב"תיכון חדש" ועוד לפני גיוסו נסע לפריז, למד סמסטר אחד ב"סורבון" והחל בפרסום תרגומים וסיפורים בעיתונים ובכתבי עת בארץ. מגיל צעיר למד שפות זרות ופירסם תרגומים מאנגלית, מערבית, מצרפתית, משבדית, מנורבגית, מדנית, מגרמנית, מאספרנטו ומאיסלנדית. לאחר שירותו בצה"ל למד לשון עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתלם באוניברסיטאות אוסלו, קופנהגן ולונד. את עבודת המאסטר שלו, "הזמן בדרמה", כתב בהנחייתה של לאה גולדברג ואת עבודת הדוקטור, "מבוא לתיאוריה של התרגום "הספרות"י", כתב בהנחייתו של בנימין הרשב. משמש פרופסור לסמיוטיקה ומחקר התרבות ומופקד על הקתדרה לסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ובמכוני מחקר באירופה ובארצות הברית. בשנים 1976-1969 שימש סגן עורך, ועד 1983 עורך ראשי של כתב העת למדע "הספרות" "הספרות", שיצא לאור מטעם אוניברסיטת תל אביב. כמו כן ערך את כתב העת הבינלאומי Poetics Today (1993-1986) והיה ראש החוג לתורת "הספרות" וראש מכון פורטר לפואטיקה וסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא חבר המערכת של כתבי עת אחדים בארץ ובחו"ל. הקים את בית הספר למדעי התרבות (1986), והיה ראש היחידה למחקר התרבות (חוג לימודים לתואר שני, 2007-1996). נבחר פעמים אחדות לחבר הוועד הפועל של האגודה הבינלאומית לספרות השוואתית ושל האגודה הבינלאומית לסמיוטיקה.
אבינועם (גרוסמן) ראובן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בשיקגו, ארה"ב /// 1905 – 1974 /// גיל
אֲבַיוּ שלמה /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד באיזמיר, טורקיה /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד באיזמיר, טורקיה, למשפחה ציונית. עלה ארצה עם הוריו ב-1949. תחילה שהתה המשפחה במחנה "שער העלייה", ולאחר מכן השתקעה בנס ציונה ובראשון לציון, שם עברו עליו נעוריו. את לימודי התיכון סיים בגימנסיה "הריאלית" בראשון לציון. מילדותו גילה נטייה לציור וצייר שנים רבות. למד לתואר ראשון במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו רכש גם שליטה בספרדית ובקטלונית. היה מורה לערבית ולספרות בבתי ספר תיכוניים. שימש גם כמזכיר ועד העדה הספרדית בירושלים. ב-1979 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ געש, שם עבד כעשרים שנה בחקלאות והוסיף לכתוב ולפרסם משיריו. לפני פרישתו לגמלאות טרח בפענוח ובתרגום קורפוס גדול של המנוני כת הדוֹנְמֶה, כת שבתאית בטורקיה המקיימת אורח חיים דואליסטי עם מאפיינים מוסלמיים ויהודיים, במרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה שבאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית, בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
