חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 1898 – 1990 /// גיל

ביוגרפיה
נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.

ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
זרחי נורית /// סופרת ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1941 /// גיל: 84

ביוגרפיה
נולדה בירושלים לאביה, הסופר ישראל זרחי (1947-1909), ולאמה המורה אסתר (לבית חננית). בגיל חמש נתייתמה מאביה. בעקבות פטירת האב עברו האם ושתי בנותיה לקבוצת גבע, שם התחנכה כילדת חוץ. סיימה את בית הספר התיכון בעין חרוד, ובתקופת שירותה הצבאי למדה בערבים. בעלת תעודת הוראה מסמינר לוינסקי ותואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בעיתונאות ובהוראת ספרות, ספרות ילדים וכתיבה יוצרת. חיה בתל אביב משנות השבעים.
זמורה ישראל /// מבקר, מו''ל, מתרגם ועורך /// נולד בפוטשום-באוטש, בסרביה /// 1899 – 1983 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.
זינגר נקודא /// מתרגם, עורך וסופר /// נולד בנובוסיבירסק, רוסיה /// 1960 /// גיל: 65

ביוגרפיה
נולד בנובוסיבירסק, רוסיה. למד במכון לתיאטרון, למוזיקה ולקולנוע בלנינגרד. עלה ארצה ב-1988. עורך כתב העת הדו-לשוני (עברית ורוסית) "נקודתיים", עם רעייתו גלי-דנה זינגר.

ביוגרפיה
נולד ברמת גן, בוגר בית הספר התיכון צייטלין בתל אביב. השלים לימודים אקדמיים בספרות עברית ובספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן ולימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך לעסוק בעריכת-דין. עבודת הדוקטור שלו הוקדשה לעיון באופיין האנציקלופדיסטי של יצירות ש"י עגנון "הדום וכסא" ו"כיסוי הדם". עוד לפני השלמת התואר השלישי ראה אור ספרו "פרשנות לחמישה מסיפורי ש"י עגנון" (עקד, 1974). ספרו העיקרי על עגנון הוא "קול הנשמה: חקר 'הדום וכסא' – ספר דברי הימים לש"י עגנון (1985)".

ביוגרפיה
נולד ברמת השרון. למד מחשבת ישראל והיסטוריה באוניברסיטת חיפה. הוסמך לרבנות בתוכנית "תמורה" להכשרת רבנים חילוניים, וחבר מועצת הרבנים החילוניים "מרחב". חבר קיבוץ מזרע, נשוי לאורית ואב לחמישה בנים. בנו השני, שקד, נספה בתאונת דרכים ב-2006, בהיותו בן תשע-עשרה. היה חבר מערכת בכתב העת "שדמות" של התנועה הקיבוצית בשנות השמונים, וכיהן כעורכו ב-1982. פירסם ב"שדמות" מאמרים בנושאי יהדות, חינוך והקיבוץ, סיפורים ושירים. שיריו ראו אור בבמות נוספות, בהן העיתון "על המשמר" וכתבי העת "אפיריון", "ארץ אחרת" ו"משיב הרוח".
ויזלטיר מאיר /// משורר, מתרגם, מסאי ועורך /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1941 /// גיל: 84

ביוגרפיה
נולד במוסקבה, ובן כמה חודשים עבר עם אמו ושתי אחיותיו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב סיביר. אביו שירת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1948-1946 נדד עם משפחתו על פני ליטא, פולין, גרמניה וצרפת, וב-1949 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתניה. למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1955 חי בתל אביב, מלבד תקופות קצרות שבהן שהה בלונדון ובפריז. לימד במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
ויז'ה קלוד /// משורר ומסאי בשפה הצרפתית /// נולד בבישווילר, צרפת /// 1921 – 2020 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בעיירה האלזסית בישווילר (Bischwiller), צרפת. משפחתו ישבה באזור זה כשלוש מאות שנה. בילדותו דיבר כשאר התושבים בעיקר בניב הגרמני המקומי, וגם ביידיש אלזסית, שהיא שונה במקצת מזו הנוהגת במרכז ובמזרח-אירופה. מאוחר יותר התוודע לצרפתית ולגרמנית. בתום לימודיו התיכוניים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו מביתה ומצאה מקלט בדרום-מערב צרפת, ליד טולוז, עיר שבה התחיל בלימודי רפואה. בו בזמן היה פעיל בהקמת רשת התנגדות לכיבוש הנאצי ולממשלת וישי (ה"רזיסטנס"). כבר ב-1942 התפרסמו שיריו הראשונים בכתב עת מחתרתי. בראשית 1943 הצליח להימלט לארצות הברית, שם השלים עבודת דוקטור בשפות וספרויות רומאניות ולימד ספרות צרפתית באוניברסיטת אוהיו, בברנדייס ובמוסדות נוספים. ספריו הראשונים ראו אור בצרפת בשנות החמישים. "הקיץ האינדיאני" יצא בהוצאת "גאלימר" (1957) וזכה להקדמה של אלבר קאמי.