ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בעלת תארים ראשון ושני מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, שבה שימשה כמרצה ובה התמנתה לפרופסור מן המניין (1994). ניהלה את הכשרת המורים בבית הספר לחינוך (1995-1991) ואת הקתדרה לחקר הוראת מקצועות היהדות ע"ש הרב ד"ר אוקס (2004-1999). ייסדה את המכון ע"ש ואן-גלדר לחקר ספרות השואה ודרכי הוראתה ומנהלת אותו מ-1990. מטעם מכון זה היא עורכת פרויקט מולטימדיה בנושא "משוררים וסופרים ניצולי שואה ובני ניצולים".
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בקריות. ייסד את כתב העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה "המימד העשירי", שאותו ערך בשנים 2007-2000. מ-2007 עורך את "חלומות באספמיה", כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה שנודע בבמה הרחבה שנתן לסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה בעברית, וכן באיכותו הגבוהה. יניב הוא גם מוזיקאי, מתכנת מחשבים ועיתונאי. בעל קו עריכתי סמכותי, שעיצב במידה רבה את האתוס של ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה הנכתבת בישראל. כך, למשל, הכתיבה הביקורת הקטלנית שלו על סיפוריו של חנן קוגל את היחס השלילי הרווח ביחס למכלול יצירתו של סופר זה.
ינאי הגר /// סופרת ומבקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ ברקאי, ישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ ברקאי. בילדותה קראה בלהיטות ספרי הרפתקאות לנוער. נערה אורחת שהגיעה לקיבוץ הכניסה אותה בסוד ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, ומאז התמקדה בקריאתם של אלה. בגיל שש-עשרה עברה לקיבוץ בית זרע, ובגיל עשרים עזבה לקיבוץ הרדוף וחיה בקהילה אנתרופוסופית. כעבור שנתיים החליטה לנטוש תורה זו ויצאה ליפן, ללמוד אצל מורה זן. לפרנסתה עבדה כמארחת בברים בטוקיו, ומשם עברה לאי קיושו, להתבודד במנזר זן-בודהיסטי. במנזר התפתח סיפור אהבה בינה לבין הנזיר הראשי, שהוביל לחורבנו של המנזר. הנזיר נאלץ לעזוב את יפן וינאי חזרה לישראל.
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
יהושע (רז) בן-ציון /// סופר, חוקר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד בירושלים. אביו, רפאל יהושע-רז, עלה מאפגניסטן ונודע בירושלים כמספר עממי וכאחד ממורי הדרך הראשונים, שהובילו עולי רגל בשבילי הארץ על סוסים ופרדות. אמו, בת למשפחת אלקלעי מהיישוב הספרדי הישן בירושלים. בעל תואר ראשון במדעי היהדות ותואר שני בסוציולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, דמוגרפיה ולימודי אסיה ואפריקה. תחום התמחותו הוא היהודים באיראן, באפגניסטן ובמרכז-אסיה. כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית בירושלים וכעורך ראשי שלה, ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים. בין השאר, יצא בשליחות מטעם בית הספרים הלאומי והעלה לארץ ספרים וכתבי יד של יהודי מרכז-אסיה. כמו כן שימש כחוקר וכמרצה אורח במכונים ובמוסדות חינוך ותרבות בארץ ובחו"ל. כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בירושלים וכחבר ועד אגודת הסופרים העבריים, מנכ"ל זמני של אגודת הסופרים ועורך (שותף) של ירושלים – מאסף ל"דבר"י ספרות.
ביוגרפיה
בנו של השחקן והקומיקאי גדי יגיל ונכדו של השחקן והקריין משה חורגל. החל את דרכו כמשורר, עם פרסום ספר שיריו היחיד לפי שעה, "מות סנדלרים" (גוונים-ליאור, 1987). השתייך לקבוצת ""עכשיו" 55", שיצירות חבריה נדפסו לראשונה בגיליון 55 של כתב העת "עכשיו", בעריכת גבריאל מוקד. ב-1988 פירסם את הרומן הראשון שלו, "מחשבה אחת קדימה", ומאז התמסר לכתיבת רומנים, סיפורים קצרים ומסות. עם זה, פעילותו הנמשכת בשדה השירה העברית באה לידי ביטוי במסגרת תפקידיו השונים כסופר וכעורך. המשורר נח שטרן נהפך לגיבור אחד הרומנים שלו, "נקישות ורמזי אור: מדינת ישראל נגד נח שטרן" (2003). שנה קודם לכן הביא לדפוס את מבחר שיריו של שטרן "אגרוף גורלו המר". מראשית שנות האלפיים כתב את הטור "שיר והערה", שפורסם במוסף הספרות של "מעריב" (שם עובד יגיל כעורך לשוני), ובו הקפיד להתייחס הן לספרי שירה חדשים, הן לספרים שנעלמו זה כבר מן המדפים. ב-1995 ייסד עם המשוררים אריק א' ועמוס אדלהייט את כתב העת הספרותי "עמדה", שאף נהפך להוצאת ספרים, וב-2010 החל לערוך עם המשורר חן ישראל קלינמן את כתב העת הספרותי המקוון "יקוד".
טראסוב ולדימיר /// משורר בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1954 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. עלה ארצה ב-1974. החל לכתוב בסוף שנות השבעים, ומאז פורסמו יצירותיו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות בישראל וברוסיה. ערך עם סרגיי שרגורודסקי את האסופה "סלמנדרה" (1987, 1989), ועם ישראל מלר ואיליה זונדלביץ' את כתב העת "סְלוֹג" (הברה, 1990).
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
טנא (טננבוים) בנימין /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1914 – 1999 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין, וחי בילדותו חיי מצוקה קשים. למד ברשת החינוך העברית "חינוך", ובגיל צעיר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". במסגרת זו נסע לעיר סלונים כדי להכשיר את עצמו לעבודה חקלאית. ב-1937 עלה לארץ ישראל. כעבור שנה הקים עם חבריו את קיבוץ אילון בגליל המערבי, ועשה בו כעשר שנים. ב-1947 נסע כשליח לפולין, להציל ילדים יהודים שנלקחו בשואה למנזרים נוצריים. ב-1948 עזב את קיבוצו ועבר לתל אביב. במשך שלושים ושתיים שנים היה עורך השבועון "משמר לילדים" ועסק בעבודה ספרותית ענפה למבוגרים ולילדים. זכה בפרס זאב לספרות ילדים (1975) על ספרו "בצלו של עץ הערמון" (1973).
טלפיר גבריאל (וונדרמן, יוסף) /// עורך, מבקר, משורר ומתרגם /// נולד בסטניסלאב, גליציה /// 1901 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסטאניסלב, גליציה (היום אוקראינה). למד בבית ספר תיכון בעיר הולדתו והמשיך את לימודיו ב"פדגוגיון" בווינה. לימד בגימנסיה העברית בווילנה (המשורר יצחק עֹגן היה מתלמידיו) ובזאמושץ וחי בלבוב ובוורשה. בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער הציונית "החלוץ" ולימים היה למזכירה. עלה לארץ ב-1925. תחילה עבד כפועל ומ-1932 עסק בעבודות ספרותיות שונות, במיוחד בעריכה. ב-1924 פורסמו שיריו הראשונים ב"העתיד" (וארשה). מאז פירסם בעיתונים ובכתבי עת שירים ובעיקר מסות ומאמרים בנושאי ספרות ואמנות. בשנות השלושים היה מבני חבורת יושבי קפה "שניר" בתל אביב: יוסף אריכא, אברהם ברוידס, אליהו טסלר, יצחק למדן, יצחק עגן, יצחק שנהר ואחרים.
