ביוגרפיה
נולד בתל אביב, נשוי לטלי יצחקי, מעצבת תיאטרון. בעל תארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בריסטול באנגליה, ומכהן מאז 1988 כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מלמד גם ב"בית צבי" ובאקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה ממקימיה. בעבר כיהן כראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב; כחבר ההנהלה האמנותית של תיאטרון "הקאמרי"; כדרמטורג בתיאטרון חיפה; כחבר הוועד המנהל של תיאטרון "אורנה פורת לילדים ונוער"; וכלקטור בתיאטרון "הבימה".
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
עבאסי מחמוד /// מחזאי, סופר, מתרגם וחוקר בשפה הערבית /// נולד בחיפה, ישראל /// 1935 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד בחיפה. מתגורר בשפרעם. בוגר תואר ראשון בספרות ערבית ובספרות עברית מאוניברסיטת חיפה (1967). בעל תואר שני בספרות עברית (1973) ותואר דוקטור בנושא ספרות ערבית בישראל, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1983). בשנים 1968 ו-1978 שימש כעורך ספרותי בעיתון "אל-אנבאא". ב-1978 ייסד את הוצאת דאר אל-משרק בשפרעם, וב-1970 החל לערוך את כתב העת הספרותי "אל-שרק". בשנים 1971 ו-1976 שימש סגן שר החינוך לענייני התרבות הערבית והנוער. מ-1969 ועד 1991 שימש כמרצה באוניברסיטת חיפה בחוגים לערבית ולחינוך.
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, אוקראינה. ילדותו עברה עליו במחנות ובגטאות רובנו, לבוב וורשה. עלה לארץ ב-1951, שירת בנח"ל מוצנח. היה חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד. בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות תל אביב וברן (שווייץ). ב-1987 ייסד וערך את כתב העת "נתיב" וב-1997 הקים את מרכז אריאל למחקרי מדיניות. פירסם מחקרים רבים בתחומים צבאיים ופוליטיים.
סלע אורי /// סופר, מתרגם, חוקר ספרות ולשון /// נולד בקבוצת דגניה, ישראל /// 1928 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדגניה, שבה התגורר עד 1952, עת נאלץ לעזוב בשל מחלוקות אידיאולוגיות. בגיל שלוש חלה במחלת הפוליו ובגינה סבל מנכות ברגלו. השתתף במלחמת העצמאות והיה מדוברי הפלמ"ח ומשדרני הרדיו המחתרתי של "ההגנה". בשנות החמישים היה שותף בעריכת העיתונים "במעלה", "עיתון הנח"ל" ו"העולם הזה". מילא שורה של תפקידים בעיתון "ידיעות אחרונות", בהם עריכת מוסף סוף השבוע וכתיבת מדור מיתולוגי לביקורת ספרות בשם "ממכבש הדפוס". שימש כאיש יחסי ציבור, ובשנות השבעים והשמונים פתח משרד ליחסי ציבור וחברת פרסום. ערך והגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". הגם שנעדר השכלה פורמלית, הרבה להרצות באוניברסיטאות בתחום התקשורת.
סוקולוב נעמי /// חוקרת ספרות /// נולדה בוושינגטון, ארה"ב /// 1953 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולדה בוושינגטון, גדלה בפרבר במרילנד. למדה לתואר ראשון בספרות ספרדית בסווארתמור קולג', פנסילבניה, וקיבלה תואר שני ותואר דוקטור מן המחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת פרינסטון. במהלך לימודי התואר השני עשתה שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למדה ספרות עברית, בין השאר עם גרשון שקד. עבודת הדוקטור שלה עסקה בבחינה השוואתית של מושגי המרחב ברומן החברתי, והתמקדה ביצירתם של ש"י עגנון, ג'ון דוס פסוס האמריקני ואלחו קרפנטייר הקובני (1980). לימדה באוניברסיטת אריזונה ובסמינר היהודי תיאולוגי בניו יורק (JTS), ומאז 1985 מרצה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, תחילה במחלקה למזרח-תיכון ובתוכנית למדעי היהדות, ומ-2004 גם במחלקה לספרות השוואתית.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד. עלה לארץ ב-1951. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובלשון עברית מאוניברסיטת תל אביב (1961), תואר שני בלשון עברית ובבלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור על הרומנים של נגיב מחפוז מאוקספורד (1968). חתן פרס ארברי (ע"ש החוקר הדגול A. J. Arberry) מאוניברסיטת קיימברידג' (1981) על מחקר שערך על המשורר הלבנוני אליאס אבו שבכה, חתן פרס ישראל למזרחנות לשנת 2005 וחתן פרס אמ"ת לשנת 2008.
סדן-לובנשטיין נילי /// חוקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ תל יוסף, ישראל /// 1940 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ תל יוסף לשרה וישראל צוקרמן. בנערותה עברה עם משפחתה לתל אביב ולמדה ב"תיכון חדש", ובהמשך בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיימה לימודי תואר שלישי בהדרכת פרופ' גרשון שקד, תחת הכותרת "מגמות דקדנטיות בסיפורת המהגרים בשנות ה-20 בארץ ישראל". התמחתה בעיקר בפרוזה העברית של העלייה השנייה והשלישית: אהרן ראובני, דב קמחי, נתן ביסטריצקי ובני דורם. עם סיום לימודיה, ב-1962, החלה ללמד במחלקה לספרות בראשות פרופ' ברוך קורצווייל באוניברסיטת בר-אילן.
סדן (שטוק) דב /// חוקר ספרות, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד בברודי, גליציה /// 1902 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברודי, גליציה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשם ודחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות. מ-1923 עמד בראש תנועת "החלוץ" בלבוב ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם "צלילים" (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך "דבר", להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת "החלוץ" לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד ב"דבר". מ-1933 עד 1939 ערך את מוסף הספרות השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת-השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו ב"דבר" ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד "הגה". מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
