עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
מקרובה אלנה (ילנה) /// חוקרת שואה וסופרת בשפה הרוסית /// נולדה בבקו, אזרבייג'ן /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בבקו, בירת אזרבייג'ן. בתם של המשוררים אינה ליסניאנסקה וגריגורי קורנברג. גדלה במוסקבה, שם למדה פיסול במכללה לאמנות ע"ש סוריקוב ובמכון לספרות ע"ש מקסים גורקי. עלתה ארצה ב-1990 והתגוררה בירושלים, עכשיו מתגוררת בחיפה. בין שנות השבעים לשנות התשעים עסקה בהוראת אמנות לילדים ופיתחה שיטת ריפוי באמנות. מאז סוף שנות השמונים עוסקת בחקר גטו טרזין, דמויותיו וחיי התרבות שלו. מחקרה זה הוליד מגוון של פרויקטים בינלאומיים הכוללים תערוכות, הצגות תיאטרון וסרטים תיעודיים.
ביוגרפיה
נולד בניו יורק וגדל בתל אביב. למד בבית חינוך ע"ש א"ד גורדון וב"תיכון חדש". עם סיום לימודיו (1966) התגייס ושירת ככתב צבאי ב"גלי צה"ל". לאחר השחרור למד פילוסופיה ותולדות האמנות לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1988-1972 עבד כעיתונאי ב"דבר" ובעל המשמר ופירסם מאמרים בענייני ספרות וספורט בעיתונים ידיעות אחרונות, "מעריב", "הארץ", כותרת ראשית ומקור ראשון. נשוי לסופרת צרויה שלו. מתגורר בירושלים.
ליטבסקי צביה /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים ילידי פולין שעלו לארץ אחרי המלחמה. תחילה גרה המשפחה ביפו, ובה עשתה ליטבסקי את שש שנותיה הראשונות. לאחר מכן עברה עם הוריה לרמת גן, שם למדה בתיכון "אהל שם". בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל עם גרעין של התנועה. לאחר שחרורה למדה ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, ולאחר קבלת התואר, למדה זמרה באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שרה במקהלות והופיעה כסולנית בהרכבים שונים, בהקלטות רדיו ובהפקות אופראיות. ב-1973 החלה ללמד ספרות ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, אך כעבור כמה שנים נטשה את ההוראה לטובת קריירה בזמרה והוראת פיתוח קול. ב-1983 קיבלה תואר אמן בזמרה. באותה שנה נישאה לעמיר פדורוביץ, מוזיקאי ופסנתרן. ב-1994 חזרה ללמד ספרות במכללת דוד ילין וב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בישראל. החל את דרכו בעולם התקשורת כדובר מפ"ם. לאחר מכן עבר לעיתון "חדשות". במקביל לעבודה בעיתונות הכתובה החל להגיש תוכניות בטלוויזיה. מתמחה בחברה החרדית בישראל. פירות מחקרו המקיף בתחום זה מצאו ביטוי בכתבות רבות, בספרו "החרדים" (1988), שהיה לרב-מכר, ובהצגה "שיינדלה" (1993). "החברה המתבודדת הזו, קרובה ורחוקה כל כך, משכה אותי", כתב בספרו ("החרדים", 256). לוי פירסם, עם אמנון דנקנר ורון מיברג, את "שלושה בממ"ט אחד" (1991), אסופת טורים, בעיקר הומוריסטיים, שפורסמו לראשונה בעיתון "חדשות".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ולמד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ב-1993 הקים את "ספר זכרונות", שירות ייחודי לאיתור ספרים. כמו בלש, מתחקה לוי לפי רמזי זיכרון של המחפשים אחר ספר ילדות אהוב, ולאחר זיהוי שמו הוא תר אחר עותק עבורם. ב-2000 הוציא לאור את הספר "מיומנו של מאתר ספרים". כמאתר ספרים לוי הוא משתתף קבוע בתוכנית הרדיו של ירון אנוש "דברים קטנים". הוא גם הבעלים של "חנות הספרים של איתמר" בזכרון יעקב ובאינטרנט. האתר מפיץ דף מידע לחבריו ובו אוצרות ידע לאוהבי הספר.
כהן-שגיא דניאל /// סופר ומשורר /// נולד בעפולה, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בעפולה ובגיל חמש עבר עם הוריו לתל אביב. אמו, נטי בולסלב, היתה משוררת חשובה בלשון הגרמנית, עלתה ארצה ב"עליית הנוער" ערב מלחמת העולם השנייה (1938). אביו מאיר, יליד ליטא, עלה ארצה כעולה בלתי לגאלי ב-1936. את השכלתו התיכונית רכש בתיכון "גאולה", עד שנאלץ לצאת לעבודה, לעזור בפרנסת המשפחה. עבד בחברת "ארקיע" במחלקת החשבונות ובערבים למד בתיכון ערב והשלים את הבגרות. בסוף שנות השישים, לאחר שהשלים תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היה מזכיר ועד העובדים בחברת "תה"ל", ואז קיבל מלגת לימודים לשלוש שנים ממשרד החוץ הגרמני ויצא למינכן, לבית הספר הגבוה לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה שם. שב ארצה ב-1971 ועבד ככתב במחלקת החדשות של הטלוויזיה ברוממה. לאחר מכן התקבל ל"גלי צה"ל" כעורך, מפיק ומגיש תוכניות תיעודיות וספרותיות, ועבד שם כאזרח עובד צה"ל מ-1972 עד 1984. ב-1984 נסע לארצות הברית. למד ועבד במסגרות שונות של מכונים וארגונים לחשיבה אסטרטגית, ומאז, לאחר שהות של כמה שנים שם, הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. מצאצאי משפחת מו"לים ממוצא איטלקי, שייסדו את הוצאת טרבס בוונציה מיד עם המצאת הדפוס ופעלו עד עליית מוסוליני לשלטון. במאה התשע-עשרה קיבלו תואר אצולה מהמלך עמנואל על הוצאה מחודשת של וירגיל ודנטה במהדורה מפוארת. בשירותה הצבאי היתה לוחמת בסיירת שריון בזמן מלחמת ההתשה. עם שחרורה מצה"ל נסעה ללמוד תיאטרון בלונדון. המשיכה ללימודי ספרות אנגלית בדבון, אנגליה. נישאה לסטיבן גילפורד, פילוסוף ותיאולוג, ובעקבות עבודתו עברו בני הזוג לארצות הברית, שם התוודעה הן לריקוד, שהמשיך ללוות אותה כל חייה (היתה חברה בלהקת מחול), והן לחיים בקומונה. עם שובם ארצה החלה ללמד סדנאות לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה ביקורות על מחול במקומון "קול ירושלים" והיתה כתבת לענייני ירושלים בעיתון "לה מונד דה דבה".
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
