מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).
מוראר מוצטפא /// סופר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בג'לג'וליה, ישראל /// 1929 /// גיל: 95
ביוגרפיה
נולד בכפר ג'לג'וליה, בו הוא מתגורר גם כיום. בנעוריו עבד כפלאח וכעובד זוטר במחנות של הצבא הבריטי. נפצע במלחמת 1948 ורגלו נקטעה. בוגר הסמינר למורים ערבים ביפו (1952) ובעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובמדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן (1975). מורה, מנהל ועורך ראשי של בית ההוצאה הערבי של ההסתדרות. ערך והגיש תוכנית לילדים ב"קול ישראל" בערבית (1961-1958). חבר באגודת הסופרים הערבים בישראל ובאגודת הסופרים בישראל. מאז 1982 מקדיש את כל זמנו לכתיבה ספרותית ועיתונאית. פירסם שמונים ושישה חיבורים, ובהם קובצי סיפורים קצרים וסיפורים לילדים. תירגם לערבית עשרים ושניים ספרים.
מואסי פארוק /// משורר, סופר ועורך /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 1941 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבאקה אל-גרביה. בוגר תיכון טייבה. בעל תואר ראשון (1973) ותואר שני (1976) בשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר דוקטור בשירה ערבית מודרנית מאוניברסיטת תל אביב (1989). מורה, עורך ("משאויר", 1979-1978) וחבר מערכת בכתבי עת ערביים ("מואקף") ועבריים ("גג"). סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל. מרצה במכללת "אל-קאסמי" (1991 ואילך), במכללת "גורדון" (2000-1993) ובמכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה בחיפה (1998 ואילך). מרבה להשתתף בכנסי ספרות ותרבות בישראל ובירדן. פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ספר שירה לצעירים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. ספר שיריו הראשון, "מחכים לרכבת", יצא לאור ב-1971 (ג'מעית עמאל אל-מטאבע). הקובץ "העצבונים שלא הובנו" תורגם לעברית בידי רוג'ה תבור ויצא ב-1989 (אל-הודא). הקובץ "באתי אליך" שיצא ב-2010 כולל שירים מתוך הקובץ המתורגם "העצבונים שלא הובנו" והתווספו אליו שירים שמואסי כתב במקור בעברית. פירסם מחקרים על הספרות הערבית המודרנית ושני ספרים אוטוביוגרפיים: "קשתות מסיפורי האישי" (2002) ו"שיחות שהיו עימי" (2005).
מאנגר איציק /// משורר, סופר, מחזאי ומסאי בשפת היידיש /// נולד בצ'רנוביץ, רומניה /// 1901 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצ'רנוביץ, רומניה, להורים שהגיעו מגליציה. אביו היה חייט ובעל זיקה עמוקה לפולקלור היידי. חינוכו המסורתי היהודי היה מצומצם בהיקפו. למד בבית ספר כללי גרמני עד לשלבי הגימנסיה, אך לא סיים אותה. מסלול חינוכי זה הצמיח את זיקתו העמוקה לשירה ולספרות הגרמניות, ובייחוד למשוררי התקופה הרומנטית. ההשפעות התרבותיות בשנותיו הפורמטיביות עמדו בסימן האווירה הייחודית של עיר מולדתו: הגרמנית כלשון התרבות הרשמית והגבוהה, והיידיש כלשון הבית וכביטוי לעממיות היהודית, שאחד מסימניה המובהקים היה הפעילות התיאטרונית התוססת והזיכרונות על שורשיה ועברה.
ביוגרפיה
נולד בוורשה. גדל בכפר סוחוצ'ין, ואת נעוריו עבר בפלונסק, שם למד בתיכון פולני והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר״. עבר לוורשה, שם החל לפרסם משיריו בעיתונות יידיש. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והצטרף לצבא הסובייטי. לאחר המלחמה חזר ללודז' והיה פעיל בהקמת בתי ספר יהודיים. משם עבר למחנה עקורים. ב-1948 הגיע לישראל והתיישב בכפר הפלסטיני הריק יאזור (אזור). בשנים 1961-1955 כיהן כמזכיר מערכת כתב העת הספרותי החשוב ""די גאָלדענע קייט"". ב-1961 עזב את ישראל לפריז, שם נפטר.
ליפסקי (ליפשיץ) ליאו (ליאון) /// סופר בשפה הפולנית /// נולד בציריך, שוויץ /// 1917 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בציריך, שווייץ. אמו, ילידת וינה, נפטרה בעודו ילד. את ילדותו בילה בקראקוב, פולין. למד בבית הספר התיכון ע"ש אדם מיצקביץ' ובגימנסיה ההומאנית. בבית קיבל שיעורים פרטיים בצרפתית ובנגינה בפסנתר. למד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עוד כתלמיד בתיכון החל לפרסם ביקורות ספרותיות ומוזיקליות, קטעי פרוזה ושירים בכתבי עת שונים. אז גם בחר לעצמו את שם העט ליאו ליפסקי.
ביוגרפיה
נולדה בעיירה אלכסינץ, סרביה. בהיותה בת חמש עברה המשפחה לבלגרד, שם סיימה בית ספר יסודי ולמדה בתיכון. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה מבלגרד לבדה, והיא בת ארבע-עשרה, והגיעה לניש, אל בית הגננת שלה לשעבר, ששיתפה אותה בפעילות המחתרתית נגד הנאצים. היא נתפשה ונכלאה בבית הכלא של הגסטאפו בברלין. משם שוחררה בסוף המלחמה, חזרה לבלגרד, השלימה את לימודיה התיכוניים, למדה משפטים ועבדה כעיתונאית בעיתון "פוליטיקה". בגלל בדיחה שסיפרה לתומה נכלאה בגולי אוטוק ("האי העירום"), שהיה הגולאג היוגוסלבי. התקופות האלה בחייה תוארו בשני ספרים שנכתבו בסרבית ותורגמו על ידה לעברית. ספרה Ljubičica bela (Dečje novine, 1990), "הסיגלית הלבנה", תורגם ב-1993, והספר Dnevnik jedne Judite Beograd 1941 ("פתאום שונה", "פתאום אחרת") יצא ב-1990 ותורגם ב-1997.
כץ ליסה /// משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בלונג איילנד, ארה"ב /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה, גדלה והתחנכה באלמונט, לונג איילנד, ניו יורק, ולמדה שם בבית ספר יסודי ובתיכון. עלתה לארץ ב-1983. קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ואמריקנית באוניברסיטת מישיגן, תואר שני בכתיבה יוצרת בסיטי קולג', ניו יורק, ותואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים (נושא עבודת הדוקטור: "כוחן של נשים בשירת סילביה פלאת'", 2001). לימדה ספרות, תרגום וסדנאות כתיבה באוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון וב"מקום לשירה" בירושלים. מלמדת תרגום בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית.
כַּנָּר צבי /// סופר בשפת היידיש /// נולד בסקלמביז, פולין /// 1927 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סקלמביז בדרום-מזרח פולין. בתקופת השואה היה במחנות ריכוז בפולין ובגרמניה, ובהם בוכנוולד. שרד בצעדת המוות. לאחר המלחמה הצליח למצוא את אחותו ואת אמו בין הניצולים. שהה בבית הילדים בסלבינו באיטליה שבו מצאו מקלט מאות נערים ניצולי שואה. ב-1946 עלה על אוניית מעפילים בדרכו ארצה. לאחר שהות במחנה מעצר בקפריסין הצטרף לקיבוץ משמר השרון במסגרת "עליית הנוער". ב-1948 התגייס ל"פלי"ם" והשתתף במלחמת העצמאות. כעבור כשנה שוחרר משירות ועבד כמלח על סיפונן של אוניות נוסעים. למד משחק בתל אביב, בשנים 1955-1957 המשיך בלימודי משחק ופנטומימה אצל מרסל מרסו ואטיין דקרו בפריז. מסוף שנות החמישים הופיע כפנטומימאי וכשחקן בבלגיה, בצרפת, בארצות הברית ובקנדה וזכה לביקורות אוהדות בעיתונים חשובים, ובהם ה"ניו יורק טיימס". ב-1990 שב לישראל. שיחק במחזות ובסרטי קולנוע, ובהם "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין ("הבימה"); "יעקב השקרן" מאת יורק בקר (פסטיבל עכו); "שמיכה חשמלית ושמה משה" לאסי דיין; Train de Vie ("רכבת החיים") מאת ראדו מיכאילאנו.
