שוורץ יגאל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית בתל אביב וסיימם בתיכון "בליך" ברמת גן. לפני שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בנתיבות. מ-1976 למד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו עשה את שלושת תאריו (1980, 1983, 1989). עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת גרשון שקד, הוקדשה לאמנות הסיפור של אהרן ראובני. החל ללמד בחוג ב-1982, ומ-1998 עד 2000 עמד בראשו. ב-2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מ-2007 כפרופסור מן המניין). הוביל מהלך של שדרוג המחלקה והרחבתה, עמד בראשה שנים אחדות, וכן הקים ופיתח בצדה את "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית", המקיים מפעלי מחקר ארוכי טווח ואוצר את ארכיוניהם של סופרים ישראליים בולטים מבני "דור המדינה". במסגרת המכון ייסד ב-2005 את סדרת הספרים "מסה קריטית" לחקר הספרות. כמו כן ערך את שני כתבי העת האקדמיים של המחלקה, "מכאן" ו-BGU Review. ב-2007 יזם את "לקסיקון "הקשרים" לסופרי ישראל", עמד בראש מועצת המערכת שלו וערך אותו בפועל. היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד (1990-1989) ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1994-1993) ובאוניברסיטה של מישיגן, אן-ארבור (2004-2003).
קלוזנר יוסף /// חוקר ספרות, מבקר ועורך /// נולד באוֹלְקֶנִיקִי, ליטא /// 1874 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוֹלְקֶנִיקִי, פלך וילנה. ב-1885 עבר עם משפחתו לאודסה, ובגיל צעיר נכנס לפעילות בתנועת "חיבת ציון" ובאגודות לטיפוח הדיבור העברי. בשני תחומים אלה, דרכי הפעילות הציונית והעברית המחודשת, פירסם את מאמריו הראשונים (1893), וזמן קצר לאחר מכן הופיע חיבורו הראשון בביקורת הספרות, חוברת הספד והערכה על י"ל גורדון (1894). בשנות נעוריו באודסה נרקמה ידידותו האמיצה עם המשורר שאול טשרניחובסקי, שנמשכה כל ימי חייהם. בשנים 1902-1897 למד באוניברסיטת היידלברג, ובד בבד עם רכישת השכלה מגוונת ביסס את מעמדו כמבקר בולט של הספרות העברית הצעירה. בתחילת 1903 נתמנה לעורך הירחון החשוב "השילוח" במקום מייסדו אחד העם, ושימש בתפקיד זה כל ימי חייו של הירחון – עד 1919 ברוסיה ועד 1926 בארץ ישראל.
קלוזנר יהודה אריה /// חוקר ספרות, ביבליוגרף וספרן /// נולד באודסה, אוקראינה /// 1910 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באודסה, רוסיה (היום אוקראינה). רכש השכלה תיכונית ואוניברסיטאית בווילנה. ב-1942 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1958 השתלם באוניברסיטת לונדון. בן אחיו של חוקר הספרות יוסף קלוזנר, ואביו של הסופר עמוס עוז. דמותו מופיעה ברומן האוטוביוגרפי של עוז, "סיפור על אהבה וחושך". במשך שנים רבות היה מעובדי הספרייה הלאומית בירושלים, ובין השאר ערך את הביבליוגרפיה של כתבי מנדלי מוכר ספרים למפעל הביבליוגרפיה העברית.
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אברמסקי יעקב דוד /// מסאי ומתרגם /// נולד בסמוליאן, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סמוליאן שברוסיה הלבנה. אביו, הרב יחזקאל אברמסקי, נודע כמפרש התוספתא וזכה בפרס ישראל לספרות תורנית ב-1956. אחיו, שמעון אברמסקי, עמד שנים רבות בראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בגיל שמונה-עשרה הוגלה בידי השלטונות הסובייטיים לרוסיה האסייתית, בשל פעילותו הציונית ועיסוקו בתרבות העברית. ב-1937 נחלץ מרוסיה ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו הבכור יונתן. מ-1939 ישב בירושלים ועבד שנים רבות בבית הספרים הלאומי. הוא היה ידידם של רבים מחכמי ירושלים, וקיים קשרים אמיצים עם סופרים עבריים בני דורות שונים, מטשרניחובסקי ועד עמוס עוז. במלחמת העצמאות שכל את בנו יונתן בהפגזה בירושלים, והוא בן שלוש-עשרה – אירוע שתואר בפירוט ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז, שהוריו היו מידידיהם הקרובים של אברמסקי וצרטה אשתו.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 5 ערכים.
