ביוגרפיה
נולד בקאליש, פולין. בשנות מלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו בברית המועצות ובסיומה חזר לפולין. עלה לארץ ב-1950. שירת בצה"ל ועסק בעבודה חינוכית שיקומית בקרב בני נוער. למד במסגרת מיוחדת של המכון לעבודה סוציאלית במגמה קהילתית, והיה ראש המדור הקהילתי בעיריית רמלה. שימש עורך ספרותי בעיתון "קול העם". ב-1976 ייסד (עם יוסי קריים) את הירחון הספרותי "פרוזה", וכעבור שנה פרש ממנו והקים את" ""עתון 77""", כתב עת לתרבות, אמנות וביקורת, שאותו ערך עד יום מותו.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד, עיראק. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. ב-1951 עלה לישראל והתגורר יותר משנה במעברת מג'דל, כיום אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית וכתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית, ב"אל-אתתחאד" וב"אל-ג'דיד", בשם העט אדיבּ אל-קאץ, ולאחר מכן שימש כתב לעניינים ערביים בעיתון "קול העם" בעברית וכתב בשם העט אדיב קאס.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
