מיכאלי ללי ציפי /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בגיאורגיה /// 1964 /// גיל: 61
מוסל-אליעזרוב יהודית /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, שישית משבעה ילדים, דור שביעי בירושלים לאמה, חיה שרה לבית סלנט, ודור עשירי בארץ לאביה, הרב דובער אליעזרוב. קיבלה חינוך חרדי. בעודה מורה בתיכון "בית יעקב" למדה בחשאי באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות ופילוסופיה כללית. מוסמכת אוניברסיטת בן-גוריון בספרות עברית. בעשרות השנים האחרונות לימדה ספרות במכללת "אפרתה" בירושלים.
מאירי גלעד /// משורר, סופר ופעיל ספרותי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1965 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולד בירושלים. למד בבתי הספר "לוריא" ו"דנמרק" בירושלים. עקב עבודת אביו שהה שש שנים בארצות הברית. שירת בנח"ל. למד ספרות עברית, אמנות ולימודים הודיים באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודתו לתואר מוסמך כתב על שירתה של יונה וולך. כתב עבודת דוקטור באוניברסיטת תל אביב על שירתו של דוד אבידן בהנחיית בעז ערפלי. היא פורסמה כספר שכותרתו "הר געש סימפטי: פרודיה, הומור ואוונגרד בשירת דוד אבידן" (2012).
לנדר (אלעד) פנחס /// משורר, מבקר ומתרגם /// נולד ברופשיץ, גליציה /// 1905 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברופשיץ, גליציה. למד בחדר ולאחר מכן בבית מדרש למורים יהודים בקראקוב, אך עבד כמורה במשך זמן מועט. בשנים 1930-1931 השתתף בעריכת הדו-שבועון "העתיד", ביטאון הסתדרות "החלוץ" בפולין. ב-1937 עלה לישראל. תחילה עבד בחקלאות בקבוצת כנרת ובמקווה ישראל. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון ""הארץ"". פירסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה גם בכתבי העת "מאזניים", "גזית" ו"תמורות". תקופות מסוימות עבד בכתב העת "הדאר" בניו יורק ובכתב העת "הדרום" בבואנוס איירס. מתרגומיו: "אותיות מספרות" של רוזה וול (1948); "אותלו" של שקספיר (1959); "האיש הקטן" של קסטנר (1964).
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
ליפסקי (ליפשיץ) ליאו (ליאון) /// סופר בשפה הפולנית /// נולד בציריך, שוויץ /// 1917 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בציריך, שווייץ. אמו, ילידת וינה, נפטרה בעודו ילד. את ילדותו בילה בקראקוב, פולין. למד בבית הספר התיכון ע"ש אדם מיצקביץ' ובגימנסיה ההומאנית. בבית קיבל שיעורים פרטיים בצרפתית ובנגינה בפסנתר. למד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עוד כתלמיד בתיכון החל לפרסם ביקורות ספרותיות ומוזיקליות, קטעי פרוזה ושירים בכתבי עת שונים. אז גם בחר לעצמו את שם העט ליאו ליפסקי.
ליסיצקי אפרים אליהו /// משורר, סופר, מסאי ומתרגם /// נולד במינסק, רוסיה /// 1885 – 1962 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במינסק (אז רוסיה, כיום בלארוס). אמו מתה בילדותו, ואביו נישא שנית ועקר עם משפחתו לעיר סלוצק השכנה. כבן שבע היה כשנסע האב לארצות הברית והותיר אחריו את משפחתו, שהצטרפה אליו ב-1901 בבוסטון. למד עברית בחדר ומאוחר יותר בישיבה. חברו לישיבה היה הסופר י"ד ברקוביץ, שדרכו התוודע לספרות ההשכלה. דרכיהם נפרדו בצעירותם, אך הם שבו ונפגשו ערב מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר שהגיע לארצות הברית נסע ללמוד בישיבת הרב יצחק אלחנן בניו יורק. משם יצא לנדוד ברחבי צפון-מזרח ארצות הברית, ולבסוף קבע את מושבו למשך כמה שנים באמיק הארבור שבחבל אונטריו, קנדה, תחנת הצטיידות עבור חוטבי עצים. שם שימש מורה לילדיו של סוחר עשיר מתושבי המקום.
ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחה יהודית מתבוללת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע דרך לבוב לסיביר, ובהמשך לאסיה התיכונה. ב-1946 חזר לקראקוב, סיים לימודים תיכוניים והמשיך בלימודי היסטוריה. ב-1950 נסע לפריז ולמד בסורבון עד 1952. באותה השנה עלה לישראל. שירת בצה"ל והשתתף במלחמות ישראל. עבד כסטטיסטיקאי וכלכלן, ובמשך שנתיים כביבליוגרף בבית אריאלה. בשנים 1985-1981 השלים לימודים באוניברסיטת תל אביב, בהיסטוריה של רוסיה ובהיסטוריוגרפיה כללית.
