שלונסקי אברהם /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקריוקוב, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר קריוקוב, אוקראינה. תאריך הולדתו, על סף המאה העשרים, סימל בעיניו את ייעודו: להיות המשורר הנבחר, נושא הדגל של הספרות העברית במאה החדשה. אביו, טוביה, היה ממוצא חב"די, איש משכיל, ציוני וחסידו של אחד העם. אמו, ציפורה לבית ברוורמן, היתה קרובת משפחה של חנה, אמו של מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ'). בנעוריה היתה ציפורה חברה במפלגה מהפכנית והשתתפה בפעולות מחתרת נגד הצאר.
שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
שחם-גובר אורית /// סופרת ואוצרת /// נולדה בקיבוץ בית אלפא, ישראל /// 1952 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ בית אלפא. אביה הוא הסופר והמוזיקאי נתן שחם, וסבה היה הסופר אליעזר שטיינמן, מסופרי המודרנה העברית בשנות השלושים, המייסד והעורך של השבועון "כתובים". למדה במוסד החינוכי "גלבוע" בבית אלפא. שירתה בצבא בחיל המודיעין. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב (1983), תואר שני בלימודי מוזיאולוגיה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די-סי (1987), ותואר שלישי מאוניברסיטת חיפה (2009) בנושא המוזיאונים ככלי לעיצוב זיכרון. מאז 1990 עובדת כאוצרת וכרעיונאית של מוזיאונים ומרכזי מבקרים. בין השאר תיכננה את בית הפלמ"ח בתל אביב, את מוזיאון הרצל, את הבית השרוף ואת מוזיאון בגין בירושלים, את מרכז המבקרים ובמת ההר במצדה ואת מוזיאון אסירי המחתרות בעכו. היא בוגרת בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי וזכתה בפרס ראשון לתסריט דוקו-דרמה מטעם הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה על תסריטה "הבנליות של הרשע" (2000).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, הסופר אליעזר שטיינמן, ערך את הביטאון "כתובים" והסב את בית המשפחה לחדר המערכת. שחם ואחיו, הסופר דוד שחם, בילו את ילדותם בין ספרים, סופרים ומשוררים. אמו היתה זמרת שנאלצה להפסיק את לימודיה, ואת אהבתה למוזיקה הנחילה לבניה. היה חבר בתנועות נוער חלוציות, תחילה בתנועת "המחנות העולים" ומאוחר יותר בתנועת "השומר הצעיר". לבטי המעבר בין התנועות האלה משתקפים בספרו "לב תל אביב" (1996).
שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 1880 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
צפוני א' (פריגרזון, צבי הירש) /// סופר /// נולד בשפטובקה, אוקראינה /// 1900 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפטובקה, פלך ווהלין, במשפחה מסורתית-משכילית ממוצא חסידי. מילדותו נחשף לספרות העברית והחל לחבר שירים וסיפורים. בעידודו של חיים נחמן ביאליק, שקרא את יצירותיו המוקדמות, נשלח על ידי הוריו ב-1913 ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. חזר לביתו לחופשת קיץ ב-1914 ונאלץ להישאר שם עקב פריצתה של מלחמת "העולם" הראשונה. בגיל חמש-עשרה למד רוסית וסיים את בית הספר התיכון באודסה, שם השתלם גם בקונסרבטוריון (כינור) ובערבים בישיבתו של חיים טשרנוביץ. בהיותו באודסה הפך לבן ביתו של יוסף קלוזנר.
פן (פפליקר-שטרן) אלכסנדר (אברהם) /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד באקימובקה, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברוסיה. קורות חייו עד הגיעו לגיל ארבע-עשרה אפופות מסתורין. ל"דבר"יו נולד בניז'ני-קולימסק, על גדות ים הקרח הצפוני, לבתו של האציל השבדי פון ינסן, אוקיינוגרף וצייד דובים, ולאב יהודי בשם יוסף, נצר למשפחה חב"דית. בהיותו כבן שבע התנפל דוב לבן על הסב ופצעו למוות, ופן נדד ברחבי רוסיה עד הגיעו לבית אביו בפיאטיגורסק שבצפון-קווקז.
עמיצור (כהן מזרחי) אברהם /// סופר ומשורר /// נולד באיראן /// 1890 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באיראן. עלה ארצה ב-1911, חי ועבד במשך שנים רבות בפתח תקווה ובסביבותיה. שירו הראשון פורסם בכתב העת "הדים". הוא הוסיף ופירסם סיפורים קצרים, שירים וציורים פרי עטו בכתבי העת "כתובים", "מאזניים", "בוסתנאי", "גליונות" ועוד. פירסם שלושה ספרים: "לבטים – רומן מחיי עולי פרס" (אמנות, 1933); "הנידחים" (1969); "הנדר" – סיפורים מחיי יהודי פרס ועולי פרס (1973).
עגן (עוגן) יצחק /// משורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1909 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
