ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).
סקולסקי שלמה /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד באוקראינה /// 1912 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה. אביו היה סוחר. במלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה, והוא לא זכה ללימודים סדירים. ב-1933 סיים בית מדרש למורים עבריים בווילנה. לימד בבתי הספר של רשת "תרבות" בפולין וערך את עיתון הילדים הלאומי "מדינתי". במלחמת העולם השנייה נמלט מפולין הכבושה בידי הגרמנים, ולאחר נדודים עלה ב-1941 לארץ ישראל בשיירת מעפילים. עם עלייתו הצטרף לפלוגת הגיוס של בית"ר בראש פינה. ב-1944 נעצר בידי הבריטים, והיה עצור במחנה המעצר בלטרון במשך שנתיים. ערך את המדור לספרות של העיתונים "המשקיף" ו"חירות" ואת המוסף לתלמיד של "ידיעות אחרונות". לימד בבתי ספר תיכוניים בתל אביב וברמת גן. תוך כדי כך סיים את לימודיו לתואר שני בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.
סלע אורי /// סופר, מתרגם, חוקר ספרות ולשון /// נולד בקבוצת דגניה, ישראל /// 1928 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדגניה, שבה התגורר עד 1952, עת נאלץ לעזוב בשל מחלוקות אידיאולוגיות. בגיל שלוש חלה במחלת הפוליו ובגינה סבל מנכות ברגלו. השתתף במלחמת העצמאות והיה מדוברי הפלמ"ח ומשדרני הרדיו המחתרתי של "ההגנה". בשנות החמישים היה שותף בעריכת העיתונים "במעלה", "עיתון הנח"ל" ו"העולם הזה". מילא שורה של תפקידים בעיתון "ידיעות אחרונות", בהם עריכת מוסף סוף השבוע וכתיבת מדור מיתולוגי לביקורת ספרות בשם "ממכבש הדפוס". שימש כאיש יחסי ציבור, ובשנות השבעים והשמונים פתח משרד ליחסי ציבור וחברת פרסום. ערך והגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". הגם שנעדר השכלה פורמלית, הרבה להרצות באוניברסיטאות בתחום התקשורת.
נהור (לרנר) אשר זליג /// מחזאי ומבקר ספרות ותיאטרון /// נולד בפילזנו, פולין /// 1905 – 1964 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפילזנו, פולין. קיבל חינוך מסורתי, אך נחשף גם להשכלה האירופית. הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית מיד עם הקמתה ב-1925. למד באוניברסיטת ורשה, תחילה כלכלה וסוציולוגיה ובהמשך פילוסופיה ותולדות האמנות. בהיותו בוורשה החל לפרסם מאמרים בעיתונים "המדינה", "אונזער וועלט", "הצפירה", "היינט", "דער מאמענט" ועוד. מחזהו העברי הראשון, "מאחורי החזית", פורסם בוורשה ב-1933 ועסק בחוויותיו כילד בזמן מלחמת העולם הראשונה. בהמשך כתב ופירסם מערכונים ביידיש ובעברית, שהוצגו על ידי תנועות הנוער הציוניות בפולין.
ביוגרפיה
נולד בבוקרשט, רומניה. עלה ארצה ב-1948 לאחר שנתיים באוסטריה ובאיטליה. למד ספרות, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. נגיד הוא אביה של המשוררת ורדי נגיד, המוכרת גם בשם מיא שם-אור. הוא מוסמך לספרות עברית ובעל תואר דוקטור מהחוג לאמנות ה"תיאטרון" באוניברסיטת תל אביב, על עבודתו "הסוגה התיעודית ב"תיאטרון" הישראלי" (2005). חוקר ברשות למחקר של החוג ל"תיאטרון" באוניברסיטת תל אביב בנושא הדרמטורגיה של ה"תיאטרון" הישראלי.
נגב אילת /// עיתונאית וביוגרפית /// נולדה בקיבוץ רביבים, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
הוריה היו ממקימי קיבוץ רביבים בנגב. אביה, פרופ' אברהם נגב, ארכיאולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מומחה לתולדות הנבטים. אמה, רחל נגב, פירסמה שלושה קובצי שירה. התבגרה בירושלים. למדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון באנגלית ובתולדות האמנות, לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע, והשלימה תואר שני בתקשורת המונים (1982). ב-1984 השתתפה בקורס עורכי תוכניות ברדיו וערכה משדרים תיעודיים. ב-1986 החלה לכתוב בשבועון "כותרת ראשית" ובירחון "מוניטין", אחר כך ב"דבר השבוע". מ-1988 כתבת במוסף "7 ימים" של ""ידיעות אחרונות"". מ-2011 משמשת כמבקרת ספרות במוסף "ספרים" של עיתון ""הארץ"".
מלמד אריאנה /// סופרת, עיתונאית ומבקרת ספרות /// נולדה ברומניה /// 1958 /// גיל: 67
מישורי אפרת /// משוררת, מבקרת ועורכת /// נולדה בטבריה, ישראל /// 1964 /// גיל: 61
ביוגרפיה
נולדה בטבריה, מ-1971 גדלה והתחנכה בתל אביב. למדה ב"תיכון חדש" בתל אביב. קיבלה תואר ראשון (1985) ושני (1990) בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בנושא: "מקום בשירה: מציאות או המצאה? תל-אביב כאובייקט-מעבר של המשורר" (2006). מרצה לספרות ואמנות ומנחה סדנאות כתיבה. היתה מבקרת ספרות ב""ידיעות אחרונות"" (1999-2000, 2007-2005), "העיר" (1996-1998), ""מעריב"" (1992-1994) ומבקרת אמנות בטיים אאוט תל אביב (2003-2002). עורכת בהוצאות הקיבוץ המאוחד וכרמל (מ-2008).
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
